עדיין לא בטופ: איך מכבי תל אביב תעלה להצלבה?

הטופ 16 הוא שלב אכזר בו החיים והמוות ביד ההפרש. כל נקודה חשובה, כל פוזשן קריטי, כל החטאה קובעת. לא ברור אם הסיבה היא פסיכולוגית, אולי זו סתם עצלות, אבל הסיכוי שלכם לזכות בלוטו גדול יותר מהסיכוי שמכבי תקלע מהקו. הקבוצה המהוללת של בלאט היא הגרועה באירופה מהעונשין עם 67.4% בלבד. מביש. גארדים כמו פארגו ופרקינס קולעים ב-63.3 ו-65.4 אחוז. לא מדובר בניתוח מוח, אלא רק לעמוד מול טבעת ולהעביר בתוכה כדור. 70 נקודות כאלה מכבי בזבזה בשלב הבתים, ואם זה יימשך ככה, המקום הראשון יהיה קשה מאוד להשגה.

למכבי אין קליעה אמינה מחוץ לקשת. מבין הקבוצות שהעפילו לטופ 16 היא במקום ה-11 הלא מרשים באחוזי קליעה (33.1). היא גם דורגה חמישית מהסוף ביורוליג בכל הקשור ליחס שבין כמות השלשות שלקחה בשלב הראשון ובין מספר הזריקות שלה מהשדה – רק 28.3% מכלל הזריקות של מכבי נלקחו מחוץ לקשת. מה נאמר, כשאין יד יציבה משלוש, באמת עדיף לא לזרוק משם. מכבי חייבת לסדר לפניני (53.6% משלוש) ובלו (39.5%) מצבי קליעה וחייבת שיפור באחוזים מצד השאר, אחרת ההתקפה מוגבלת יחסית, ליריבות יהיה קל להגן וארגז הכלים ההתקפי של מכבי ייחסר כלי חשוב.

שחורציאניטיס הוא אס התקפי. הוא מוביל את טבלת הקלעים של מכבי, הוא מר נקודה לדקה בקבוצה עם 13.6 ב-22 דקות, הוא שני באחוזים מהשדה, הוא זורק הכי הרבה מהשדה, קלע הכי הרבה סלי שדה, הוא סוחט מהיריבות 5.9 עבירות למשחק, יותר מפרקינס, פרגו ובלו גם יחד, והולך הכי הרבה לקו. בשלב הבתים הוא נמנע מבעיית עבירות ודורג רביעי במספר הדקות, ומכבי חייבת המשכיות בנושא. בלאט חייב לשמור על הריאות ומצבת העבירות של בייבי-שאק, במיוחד מול שוק הבשר העדיף של בארסה, אחרת ייהרס לו הציר ההתקפי. אם סופו ימשיך באותה יכולת או ישפר אותה, אולי יהיה אפשר לפנטז על המקום הראשון.

נדמה כי הספסל הוא סוג של נקודת תורפה במכבי העונה. שחקני החמישיה - פארגו, פרקינס, אידסון, אליהו וסופו - דומיננטיים, ולא פעם מכבי סבלה מנפילות כשהחלו החילופים. שחקני החמישייה צוברים 62% מכמות הדקות, אבל זורקים פי שניים לסל. שחקני הספסל קולעים 34% מהנקודות, לוקחים רק 33% מהריבאונד, חוטפים רק 22% מהכדורים ומוסרים רק 16% מהאסיסטים. נכון שזה מסביר את היותם שחקני ספסל ולא שחקני חמישייה, אבל התרומה לא מספיק גבוהה. בקיצור, קצת יותר תעוזה ויוזמה מהמחליפים יקשו על הגנת היריבות ויהפכו את מכבי לקבוצה עם עומק בהתמודדות שלה מול הטובות באמת. אחרת, השאיפות יהפכו לנשיפות.

אם יש משהו שמאפיין את הקבוצה הנוכחית של מכבי זו החריצות והנחישות ששחקניה מפגינים לאורך 40 דקות בכל משחק. בשלב הבתים מכבי הייתה אגרסיבית בהגנה, השתטחה, שרטה ונלחמה על כל כדור. בניצחונות על ירושלים וחולון הורגש רפיון מסוים, וגם הפגרה לפני הטופ 16 עלולה להקהות את החדות. בטופ 16 אין מקום לשאננות ושובע אלא לטירוף ורעב. מכבי תהיה חייבת לגייס את האינטנסיביות והלחימה שאפיינו אותה כבר מג'אמפ הפתיחה בברצלונה, ואז ההמשך כבר יהיה יותר קל.