אתה מוכן להוביל, מדוניאנין?: הטור של שלום תקווה

שני מאמנים ברציפות, שני ניצחונות ברציפות – אולי מכבי תל אביב צריכה מאמנים ולא שחקנים כדי לעלות על דרך המלך. אבל עכשיו ברצינות: מכבי תל אביב ניצחה את בני סכנין במשחק לא גדול, אבל משחק טוב שבו קרו כמה דברים חשובים. הבולט שבהם, השחקנים הבינו שאחרי לכתו של אבי נמני חובת ההוכחה עוברת אליהם. אם זה היה אחד הרעיונות של הנהלת הקבוצה עם הבאת מוטי איוניר, הרי שבזה הם יכולים לסמן וי. שחקני מכבי סופסוף הבינו שהמשימה הגדולה של המועדון העונה היא קודם כך עליהם ורק הם יכולים להוציא אותה אל הפועל.

אבל כדי שזה יקרה, עדיין חסר לי משהו. ליתר דיוק, חסר לי שחקן שיוביל ויסחוב, שחקן שהוא מעט מעל כולם. במכבי תל אביב יש הרבה כוכבים, אבל מבחוץ נראה שכל אחד מצפה מהשני לעשות את הצעד הנוסף קדימה ולהוביל. כל אחד מחכה שהשני יעשה זאת. ביום שמישהו באמת יפסיק לצפות מהאחר ויעשה צעד קדימה בעצמו, אולי דברים במכבי יפתרו. כרגע, קשה לראות את זה קורה בזמן שנותר. הוינריות שאיוניר רוצה להחדיר אכן חסרה למכבי תל אביב, אבל עדיין חסרים דברים בסיסיים שהיו כבר צריכים להיות קיימים – כמו תיאום, הנעת כדור פחות מסורבלת. בזכות הקיזוז מכבי תל אביב יכולה לשפר זאת תוך כדי תנועה ולשמור על מרחק סביר מהצמרת ואולי גם להפתיע בפלייאוף, אבל מכבי חיפה והפועל תל אביב טובות יותר כקבוצה ולמכבי יש יותר מדי משימות בזמן קצר כדי לתקן זאת.

אז מי יהיה אותו שחקן שיפסיק לצפות מאחרים וינסה להיות מעט יותר טוב מהם? חשבנו שזה יהיה בוזגלו, אבל הספסול שלו אתמול מוכיח שיש שם בעיה עמוקה יותר בינו לבין המועדון. האריס מדוניאנין אולי יכול להיות כזה. מבחינת כישרון – בטוח. יש לו נגיעה רכה, פס מדויק, אבל כנראה שכל מה שהיה מסביב עד בואו של איוניר השפיע גם עליו. יש לו את היכולות להוביל כי רואים שהשחקנים אוהבים אותו והוא כן משתתף איתם. הלחץ כנראה השפיע עליו, והוא בהחלט יכול לקחת את המושכות. זה יעזור לו, לשאר השחקנים, למאמן החדש, ובכלל למכבי כקבוצה.

הכרטיס האדום שספגה הפועל באר שבע, מנע כנראה ממכבי חיפה לנצח. האדום גרם לבאר שבע להסתגר נכון ולמנוע את הנעת הכדור של מכבי חיפה. קלינגר הכין נהדר את השחקנים שלו, שלט מצוין באירועים והגיב אליהם, ומנע מהרבה מאוד שחקנים במכבי חיפה להיות מורגשים. מבחינת חיפה, זה בסדר. משחקים כאלה הם חלק מתהליך טבעי של עונה והם תמיד באים אחרי סדרה של ניצחונות. חיפה כבר הוכיחה לנו ולעצמה שהיא קבוצתה טובה. לא גדולה, אבל ממושמעת ועובדת, ולמרות כל החסרונות, הקבוצה כקבוצה שולטת במתרחש. תיקו מול באר שבע הוא לא נורא במקרה הזה.

במקרים כאלה של תוצאות לא מייצגות, עדיף לגעת בשחקן ספציפי. במקרה שלנו, זה טאלב טואטחה. אני לא מאלה שאוהבים להכתיר את המגן הבא של הנבחרת, אבל במקרה של טווטחה קשה שלא להיסחף. איך אפשר שלא, כאשר מדובר במגן צעיר שלא מתקשה להיכנס לנעליים כל כך גדולות כמו אלו של פיטר מסיללה. טואטחה הוא לא רק בשורה גדולה לכדורגל הישראלי, אלא גם שיעור קטן על מכבי חיפה ואיך שחקנים צעירים נכנסים לתלם כבר במשחק הראשון כי הם יודעים שהם מקבלים הזדמנות הוגנת. מהנוער דרך הנערים, שחקני מכבי חיפה הצעירים יודעים שאם הם יהיו טובים יתנו להם לבטא את עצמם וימכרו אותם לאירופה. אותו סיכוי הוגן לא משתנה גם בזמן שהקבוצה מחפשת זרים, וזה ההישג הענק של מכבי חיפה. אתמול ראינו ילד שנכנס בפעם הראשונה, שאדי שהבן, וכבר במשחק הבכורה שלו מנסה לעשות דברים גדולים. בלי הקו של המערכת, זה לא היה קורה. לא היה לו את הביטחון, לא היתה בו את התקווה.