במחזור החמישי של העונה נפגשו בסולג'רס פילד שיקגו וסיאטל. הסיהוקס ניצחו 20:23, במשחק שהשאיר שני רשמים. האחד - סיאטל היא בכל זאת קבוצת פוטבול לגיטימית שמסוגלת לנצח מחוץ לבית. השני - ידענו שהבלוף של שיקגו נחשף, הברס פשוט לא מתאימים לפלייאוף ופתיחת ה-1:4 של העונה היא לא יותר מאחיזת עיניים.
אמצע ינואר, ושתי הקבוצות מוכנות לקרב נוסף ביניהן, כשלשתיהן מטרה אחת ברורה: הרצון להוכיח. מבחינת הברס, להוכיח שעונת ה-5:11 לא הייתה פלוק סתמי. מבחינת הסיהוקס - נו, אתם כבר יודעים, אחרי עונה של 9:7 וניצחון ביתי על ניו אורלינס, יש עדיין כמה פיות שהם צריכים לסתום.
שחקני המפתח - שיקגו
1. צ'רלס טילמן - לשיקגו יש את הגנת הריצה השנייה בטיבה ב-NFL (אחרי פיטסבורג), וזה אומר שמאט האסלבק ייאלץ לעבור דרך האוויר. להגנה האחורית של הברס היו שבועיים להתכונן למשחק, ובמיוחד למייק וויליאמס, המטרה הכי רצינית של האסלבק. טילמן לא רשם את העונה הטובה בקריירה, אבל עדיין הגיע לחמש חטיפות, שווה לשיאו האישי. הוא יצטרך להיות במיטבו כדי למנוע מהסיהוקס לאכול יארדים, ובמיוחד כדי להנהיג קו אחורי עם ניסיון פלייאוף מועט במיוחד.
2. מייק מארץ - הכוח ההתקפי של שיקגו תלוי במתאם ההתקפה שלה - עד כאן, אקסיומה ברורה. אלא שלמארץ יש לא מעט כוח גם בכך שלא יהיה על המגרש מישהו שמכיר טוב ממנו את הגנת הסיהוקס, לאחר שבילה את מרבית שנות העשור האחרון ב-NFC מערב כמאמן הראשי של סט. לואיס וכמתאם ההתקפה של סן פרנסיסקו. עם זאת, ההתקפה של שיקגו מדורגת רק במקום ה-30, ככה שניתן להבין שהרזומה של מארץ, שפעם כונה "גאון התקפי", לא ממש עבר מתיחת פנים חיובית. המשחק הזה יהיה גם מבחן עבורו.
שחקני מפתח - סיאטל
1. הקבוצות המיוחדות - דווין הסטר הוא השם הכי מפחיד ב-NFL בכל הקשור למשחק ההחזרה. הסטר מחזיק בשיא ליגה של 14 טאצ'דאונים מבעיטות פתיחה/הרחקה, וגם כשהוא לא מחזיר לטאצ'דאון, הוא מספיק טוב כדי להגיע לעמדת שדה מצוינת. אין לסיהוקס ברירה, הם יודעים שכדי לנצח הם צריכים לעמוד בתנאי משמעותי אחד - לעצור אותו בחצי המגרש של הברס, ורצוי כמה שיותר עמוק.
2. ג'ון קרלסון - אחרי שתי עונות ראשונות טובות, הטייט אנד של סיאטל לא ממש הרשים ב-2010, אותה סיים עם 318 יארד באוויר וטאצ'דאון אחד בלבד. ואז הגיע המשחק מול ניו אורלינס, בו קטף קרלסון שני כדורים באנדזון. הבעיה: הוא תפס רק שלושה לסך הכל של 17 יארד. משחק הקרקע של הסיהוקס צפוי להיות משותק לחלוטין, וזה אומר שהם יצטרכו הרבה, הרבה יותר יארדג' מקרלסון.
הסוס השחור
ארל בנט - בנט היה אמור להפוך לכוח התקפי בעונתו השלישית בשיקגו ובליגה, אבל לא היה יציב דיו. התופס של שיקגו נתן שבועיים טובים בניצחונות על פילדלפיה ודטרויט בשבוע 12 ו-13 (56 יארד ושני טאצ'דאונים מול האיגלס, 104 יארד מול הליונס) וחזר לשבוק. לג'יי קאטלר אין על מי לסמוך במשחק האווירי מלבד ג'וני נוקס ומאט פורטה, שעושה פחות או יותר הכל בהתקפת הקבוצה. זה הזמן של בנט לצעוד קדימה ולייצר מומנטום אווירי.
התחזית
לקבוצות ה-NFC מערב יש היסטוריה של הצלחה בשנים האחרונות, אבל זה עומד להיפסק - ניצחון לברס