וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קולטס - ג'טס: איך עוצרים את מאנינג?

עמר סלע

8.1.2011 / 2:01

רקס ריאן אמר ש"הפעם זה אישי". האם הוא יוכל למצוא את הנוסחה לעצור את מספר 18? (ראשון, 3:00, ESPN ו-METV)

המשחק השני של סיבוב הווילד קארד הולך להיות משחק גדול – שידור חוזר של גמר ה-AFC מהשנה שעברה - אז, למי שלא זוכר, הג'טס צלחו עונה נהדרת עם מאמן, קוורטרבק וראנינג בק רוקיז והובילו 13:17 במחצית, רק כדי לראות את מאנינג מוסר עליהם עד כלות בחצי השני בדרך לניצחון 17:30.

ניו יורק ג'טס נגד אינדיאנפוליס קולטס. רויטרס
האם הפעם הג'טס יוכלו למשוך את המומנטום גם למחצית השניה?/רויטרס

הדרך לפלייאוף

2010 היתה העונה הגרועה ביותר של הסייחים מאז 2002, שאז הסתיימה בתבוסה 41:0 לג'טס. מאנינג לא מסר כל כך הרבה אינטרספשנס (17) מאז אותה שנה וממוצע היארד שלו למסירה (6.9) הוא הנמוך בקריירה מאז עונת הרוקי. מצד שני, מדהים לגלות ש-4,700 היארד שהוא מסר השנה הם שיא קריירה. אינדי ניצחה בקושי רב ב-4 מ-5 המשחקים האחרונים שלה בשביל להגיע לפלייאוף, כולם נגד קבוצות במאזן שלילי, בממוצע צנוע של 5 נקודות הפרש, אבל אם יש משהו אופטימי לקחת מהמשחקים האלה הוא התפתחות של ממש המשחק הריצה – 134 יארד בממוצע למשחק בניצחונות האלה.

הג'טס מגיעים עם מאזן של 5:11, הטוב שלהם מאז 1998, אבל סיום העונה העלה ארשת סקפטיות על פני האוהדים. להבדיל מהקולטס, ניו יורק סיימה את העונה עם לו"ז קשה מאד ושלושה הפסדים בחמשת המשחקים האחרונים, כולל 45:3 משפיל לפטריוטס. ועדיין - ניו יורק היא קבוצה מאוזנת ויעילה עם הגנה פנטסטית ( 3 נגד הריצה ו-6 נגד המסירה), משחק ריצה יעיל (מזל שטומלינסון הגיע כי גרין נראה כמו הצל של תומאס ג'ונס) ומשחק מסירה שעושה את הנדרש ממנו עם מהלכים גדולים.

רקס ריאן מאמן ניו יורק ג'טס. Jim Rogash, GettyImages
אולי הפעם זה יהיה שונה? ריאן/GettyImages, Jim Rogash

שחקני מפתח - אינדיאנפוליס:

1. ג'וזף אדאי ודומיניק רודס - בהתקפה, מוזר ככל שזה יישמע, הקולטס תלויים במשחק הריצה. מאנינג ימסור הרבה אבל בשביל למנוע מהג'טס להתמקד ברסיברים ובבליץ הוא חייב לקבל גיבוי מרודס ואדאי כדי לפתוח את ההגנה. הג'טס ייפתחו את המשחק עם הרבה מהלכים של חמישה, שישה ושבעה שחקנים בכיסוי על הרסיברים והקולטס יהיו חייבים להשתמש בזה לטובתם, אחרת למאנינג צפוי יום ארוך.

2. דווייט פריני - בהגנה יש לעצור את הריצה ולתת לסאנצ'ז לנסות לנצח במסירות ארוכות. הג'טס, למרות שטומלינסון וקלר תופסים טובים בדרך כלל, לא מצטיינים במיוחד בראוטים קצרים, מה שגורם לסאנצ'ז ללכת על מסירות ארוכות. אם ההגנה תסגור את הריצה הכדור יהיה הרבה בידיים של הטרויאני – מה שאומר הזדמנויות לחטיפות וצמצום זמני ההתקפה של ניו יורק. הרבה לחץ על סאנצ'ז מהפאס ראש של אינדי בראשות פריני והרבה עזרה מהליינבקרים בתוך הקופסא.

ג'וזף אדאי שחקן אינדיאנפוליס קולטס. AP
טוב שחזרת, ולא דקה מוקדם מדי. אדאי/AP

שחקני מפתח – ניו יורק

1. דרו קולמן וקייל וילסון - ניו יורק תהיה חייבת ללחוץ על מאנינג כדי להוציא את הכדור מהיד שלו. זה נכון שמשחק הריצה של הקולטס לא מפחיד אף אחד ושהג'טס סומכים על ההגנה האחורית, אבל אם למאנינג יהיה זמן הוא ימצא מה לעשות. סאק על מאנינג הוא משימה קשה מאד - הוא הקוורטרבק שחטף הכי מעט הפלות השנה, אבל הג'טס רוצים להוציא את מאנינג משלוותו ולהכריח אותו לברוח מהפוקט. מכיוון שריוויס וקרומרטי ישמרו רוב המשחק את וויין וגארסון, קולמן ו-ווילסון יהיו שיצטרכו לשתק את יתרת הרסיברים.

2. משחק האימפרוביזציה - הדבר השני שהג'טס חייבים לעשות הוא ללמוד מהמשחק אשתקד ולנסות לאלתר ולשנות כל הזמן, אחרת מאנינג יקרא ויקרע אותם. מאנינג הוא כמו כריש – אם יש פצעים הוא ימצא אותם ומייק פטין, מתאם ההגנה של הג'טס, חייב לשנות מהלכים, לעשות בליצים מכל מיני כיוונים, להחליף מאצ'אפים ולעשות הכל כדי שמאנינג ינחש בהתקפה ולא ירגיש בטחון.

פייטון מאנינג שחקן אינדיאנפוליס קולטס. רויטרס
פוגש הגנה שמסוגלת לעשות לו את המוות, אבל רק אם תצליח לאלתר. מאנינג/רויטרס

הסוס השחור

האקס פקטור של אינדי יהיה בלייר וייט. וייט ממישיגן סטייט, שלא נבחר בדראפט, מצא את עצמו פתאום בבמה הגדולה ביותר ונראה היה שהמעמד גדול עליו – ראוטים שגויים, השמטות מטופשות והרבה ביקורת מוויין ומאנינג, שלא טרחו להסתיר את חוסר שביעות הרצון גם במשחקים עצמם. אבל בשבועות האחרונים נראה שבלייר מוצא את מקומו ומבין את ספר המשחק. אם בשנה שעברה קולי וגארסון היו אלו שלקחו על עצמם את הנטל נגד הג'טס, השנה אלה חייבים להיות וייט ותמי, אחרת אין לקולטס סיכוי.

הג'טס אוהבים לגוון את המשחק ההתקפי שלהם במהלכי ויילדקאט פה ושם עם בראד סמית, שהיה קוורטרבק מעולה במיזורי ומצא את עצמו כסוג של שפן מהכובע אצל בריאן שוטנהיימר – סמית עולה בין 2-4 פעמים במשחק כדי לנסות להפתיע את ההגנה של היריב. נגד בפאלו זו הייתה חגיגה, אבל ההגנה של הקולטס מנוסה יותר. איך שלא נסתכל על זה, לסמית יש השנה כבר שתי החזרות בעיטות, מסירה וריצה לטאצ'דאונים ואם יש שחקן על המגרש שיכול לבד לשנות את המומנטום של המשחק זה הוא.

בראד סמית' שחקן ניו יורק ג'טס. Bill Kostroun, AP
יכול בהחלט לשנות את המשחק. סמית'/AP, Bill Kostroun

התחזית

הג'טס נראים מוכנים יותר – ההגנה שלהם בנויה טוב יותר, המאמן שלהם מביא התלהבות וניהול משחק אינטליגנטי, הריצה שלהם משאירה אותם הרבה זמן על המגרש וההגנה כבר ביטלה השנה התקפות לא פחות חזקות משל הקולטס. אבל הם יפסידו, פשוט משום שקשה מאד להמר נגד מאנינג, גם בעונה כל כך מדשדשת עם סגל בינוני. מאנינג ימצא דרך לנצח את ריאן בפעם השישית בקריירה (כעוזר מאמן או מאמן ראשי) ואולי יחטוף בראש מבן רות'לסברגר ופיטסבורג בשבוע הבא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully