מהלכי השבוע ב-NBA

שנה חדשה צריך לפתוח כמו שצריך, ומה יותר חגיגי ממפגש קלאסי, לפחות בעבר, בין לוס אנג'לס לייקרס לפילדלפיה 76'? היה שם אחלה משחק, צמוד, מותח, הלייקרס הובילו לאורכו אבל פילדלפיה נשארה צמודה ולא התרפסה גם במאני-טיים. את הנשיקה שלה בסילבסטר קיבלה פילי כבר ברבע הראשון מקובי בריאנט, שלקח כדור מצד שמאל, חתך פנימה ושלח את אנדרס נוצ'יוני לחפש מישהו אחר להרים איתו כוס שמפניה.

מונטה אליס שלישי ברשימת הקלעים של הליגה עם 25.3 נקודות למשחק, והוא קולע אותן במגוון צורות: חצי מרחק, שלשות, חדירות, הטבעות, ליי-אפ. מול מיאמי, הגארד של גולדן סטייט החליט לגוון לעצמו את החיים, וסגר את הרבע הראשון בצורה קצת אחרת

כשניו אורלינס העבירה לשורותיה את טרבור אריזה בתחילת העונה היא ציפתה לקבל מהפורוורד אתלטיות, ורסטיליות, שחקן שיוכל לפתוח את המשחק העומד בשלשות וחדירות. אז ביום ראשון, היא קיבלה את זה בוושינגטון. אריזה הוליך את ההורנטס עם 22 נקודות לניצחון 81:92, והדאנק האדיר שלו על ג'בייל מגי ודאי חילץ ממונטי וויליאמס משהו כמו Yes son, for that we brought you. אגב, יש גם בונוס קטן בסוף ההילוך החוזר, סתם שתראו כמה כריס פול גדול, ואיך אחרי מהלך ענק של אריזה הוא מוסיף מהלך קטן-גדול משלו, שנגמר בעוד סל לצרעות.

זה היה משחק החזרה של רייג'ון רונדו מפציעה, לאחר שראה את חבריו מהצד שבע פעמים, ופול פירס סידר לו יופי של קבלת פנים במפגש עם הראפטורס בטורונטו. הקפטן של בוסטון אינו מאותם אתלטים שלוקחים כדור ומרחפים לטבעת, אלא בדרך כלל אחד שבונה את הנקודות שלו בצורה קצת אחרת, אבל כאן הוא לא ראה אף אחד ממטר. מי שבונה לו את המהלך הוא ענק אחר – ריי אלן. שימו לב באיזו אלגנטיות אלן מפנה לפירס את הדרך לסל, ותוקירו תודה לניסיון, חכמת המשחק והביצוע המלוטש של השניים. כבוד

הנה לכם אנדרסטייטמנט: הקאבס מצויים בתקופה רעה. כן, גם המשחק נגד דאלאס נגמר בהפסד ביתי מדכדך, אבל לפחות הייתה לאוהדי קליבלנד עדנה ביום שני, כשמיודענו אנתוני פארקר חטף נהדר, מסר לרמון סשנס, שהזין את איינגה לסיום המתבקש. אם להמתיק את הגלולה המרה, אז לפחות ככה

כבר ראיתם את מלך החטיפות בפעולה קודם לכן, והנה לכם עוד אחת אלגנטית שלו, כשהפעם הוא לא מסיים אותה לבד אלא מפרגן לטרבור אריזה. ג'רו הולידיי הצעיר מפילדלפיה יחגוג החודש 21 שנים, והנה לו לקח לעתיד – כדרר מול כריס פול, כאילו חייך תלויים בזה. פחות מזה, והכישרון שלו יהרוג אותך

נכון, זה לא המדיסון סקוור גארדן או הסטייפלס סנטר, אבל כשמייקל ג'ורדן יושב ביציע ומביט בך, גם האולם בשארלוט הוא מקום שנחמד להצטיין בו. אז לברון ג'יימס דפק 38 נקודות, דווין וויד ירה 31, והשניים – שחקני חודש דצמבר בצוותא עם דוראנט – הציגו לפני הוד אוויריותו את ההווה והעתיד של הליגה. לברון, בחטיפה שהסתיימה בדאנק מהדהד, הצליח להלהיב אפילו את אוהדי הבובקאטס, שלא התביישו להריע. שיתביישו.

אייטם שכזה ודאי לא יהיה שלם בלי גיחה של בלייק גריפין, היי-לייט מהלך-מרחף שכמותו. אלא שכאן לא מדובר בפעולה אישית נוצצת בלבד, אלא בשילוב כוחות נהדר, שחושף כמה פוטנציאל קיים בקליפרס וכמה הוא מתבזבז העונה. האיש הכתום קיבל מסירה א-לה מג'יק מצדו של בארון דייויס, ניתר לגובה של קילומטר, וביד אחת הוריד דאנק נדיר, שגרם לרעידת אדמה קטנה בסטייפלס סנטר.

ביום חמישי מינסוטה ושארלוט סידרו לנו מותחן אדיר, שהוכרע לבסוף בהארכה לזכות הבובקאטס. בדרך כלל אנחנו אוהבים לראות סלי ניצחון, אבל הנה לכם מהלך הגנתי ענק, פאר יצירתו של טיירוס תומאס, שבמאני-טיים, בשוויון 95:95, השאיר את שארלוט בחיים ואת מייקל ביזלי מתוסכל.

טוב, השבוע נקלעו לא מעט שלשות יפות, מוצלחות ודרמטיות, אבל אפשר לפרגן ולעשות כבוד. הרי סקרמנטו ניצחה את פיניקס, מקרה חריג שבעצמו מצדיק כניסה למהלכי השבוע. כספי, שסיים באותו משחק עם דאבל-דאבל יפה של 14 נקודות ו-10 ריבאונדים, הרים את הארקו ארנה באוויר עם שלשה ענקית במאני-טיים והבטיח את הניצחון הביתי. הפורוורד הישראלי ייצר לעצמו תדמית ב-NBA של סט-שוטר אמין, וסיום המשחק הזה מגבה זאת. אז הנה שלשה לתפארת מדינת ישראל...ת??ח?ז?ק?נ?ה י?ד?ינו?, י?ש???ר מ?פ?ע?ל?נו?, ה?ל?א?ה ק?ד?ימ?ה – ה?ע?ם ה?עו?ב?ד...