הבדיחה שתקרע אתכם: החמישייה החמה של השבוע

בשבוע וחצי האחרון, קבוצת התחתית הסימפטית ממינסוטה מחזיקה במאזן 1:3 חיובי, לא כולל משחק החוץ בבוסטון מאתמול. הזאבים ניצחו בקליבלנד והביסו בביתם את ההורנטס והנטס, אפילו ההפסד הבודד לדנבר היה צמוד. מלבד הצמד המדובר ביזלי-לאב, אפשר לסמן גם את הרכז הפותח לוק רידנאור כאדריכל הניצחונות הללו. רידנאור (דראפט 2003, בחירה 14 של הסופרסוניקס ז"ל) כבר לא ילד, למעשה לצד הצעירים במינסוטה הוא נחשב למבוגר האחראי. באותו רצף מוצלח של ארבעה משחקים, רידנאור העמיד ממוצעים של 16 נקודות, 56.7% מהשדה, 7.7 אסיסטים על 1.7 איבודים, 3.2 ריבאונדים, 1.7 שלשות ב-58.3%, 4 גיחות לעונשין בממוצע והחטאה אחת בלבד, 1.7 חטיפות. לא רע בשביל שחקן שהחתמתו ע"י מינסוטה העמוסה ברכזים, גרמה להרמת גבות ואילו כעת הניקס חמים עליו בתור מחליף לריימונד פלטון. עם הפציעה הקשה של ג'וני פלין הצעיר, רידנאור הוא האיש הנכון בזמן הנכון במינסוטה, במיוחד כפליימייקר טבעי ובסיס לסקיצת הכדורסל שהזאבים מתכוונים לשחק סביב ריקי רוביו, כאשר יצליחו להחתים אותו סופסוף.

אומנם נדרשה לכך הפציעה של אנדראה ברניאני, אבל אחרי פתיחת עונת סופמור בלתי עקבית, דרוזן הצעיר מתחיל לקבל צ'אנס משמעותי לככב בטורונטו ותופס אותו בשתי ידיים (ואז מטביע בסגנון שמזכיר מאוד את ג'ורדן). בשני המשחקים הראשונים לאחר פציעתו של ברניאני, דרוזן הסתפק ב-13 זריקות בלבד מהשדה, עדיין מעל הממוצע העונתי שלו, עם אחוזי קליעה יפים של 54%. מול יוסטון כבר הגיעה ההתפוצצות: 37 נקודות, 57% מהשדה, 13-14 מהעונשין ואיבוד אחד בלבד. אח"כ הגיע מבחן קשה יותר מול הגנת הסלטיקס, שהורידה את דרוזן ל-44% מהשדה, שמונה גיחות לקו וחמישה איבודים. מאידך, דרוזן בכל זאת סיפק 27 נקודות, 6 ריבאונדים, 3 חטיפות וחסימה. חשוב מכך, הוא זרק 25 פעמים לסל, שיא קריירה וסימן מעודד כשמדובר בהתמודדות מול קבוצה כבוסטון. סימן פחות מעודד? הקליעה משלוש שדרוזן עבד עליה בקיץ, עדיין לא קיימת אצלו. אבל הוא רק בן 21 ומתחיל להסתמן בתור הכוכב הבא של הקבוצה האומללה מקנדה (את המאזן שלה באותם משחקים לא נזכיר).

הטורקי הנודד נדרש לשני משחקים כדי להתאקלם מחדש לאורלנדו (בהפסדים לאטלנטה ודאלאס קלע 3-15 במצטבר). בשני המשחקים הבאים, הידו והמג'יק קטעו את רצפי הניצחונות של הספרס ובוסטון. במהלך השבוע האחרון, אורלנדו המשיכה את הרצף עם ניצחונות של 11 הפרש ומעלה מול הנטס, קליבלנד והניקס. העובדה שבאותן תבוסות, טורקוגלו בכל זאת שיחק בין 33 ל-38 דקות, מלמדת על חשיבותו במערך ההתקפי של המג'יק. בזמן משחק זה הוא העמיד ממוצעים של: 15.3 נקודות, 51.5% מהשדה, 7.3 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים, 2.6 שלשות ב-44.4%. היום (שלישי) מול גולדן סטייט, זה כבר הפך לטירוף עם 10 נקודות, 14 ריבאונדים ו-10 אסיסטים. בקיצור, החיבור הושלם. כמו בקדנציה הקודמת שלו באורלנדו, טורקוגלו משפר את השחקנים סביבו, במיוחד את הווארד והרכזים-סקוררים נלסון וארינאס, כשבנוסף לכך הוא מסוגל להתעלות ממשחק גרוע-בינוני בשלושת הרבעים הראשונים, לתצוגת ווינריות ותכליתיות ברגעי הקלאץ' של הרבע האחרון. כאילו לא התחלף עשור מאז הפעם האחרונה שראינו אותו עושה זאת, בעונת 2009.

אומנם לא מדובר בשתי תצוגות רצופות של 10-35 כפי שראינו מאלדריג' באמצע דצמבר, אבל שחקן הפרנצ'ייז החדש בפורטלנד עדיין תרם המון וביעילות, להובלת הבלייזרס למאזן 1:3 כולל ניצחון כפול על יוטה ואחד על יוסטון, יריבה עתידית על כרטיס לפלייאוף. זה התחיל בניצחון חוץ ביוטה עם 26 נקודות, 52.6% מהשדה, 6-8 מהעונשין, 7 ריבאונדים, שתי חסימות, חטיפה ואפס איבודים. בהפסד החוץ בדנבר, אלדריג' רשם שיא קריירה של 7 חסימות, לצד 3 חטיפות, 13 ריבאונדים, 18 נקודות עם 53% מהשדה וארבעה אסיסטים. במפגש הביתי מול יוטה, אלדריג' שוב כיכב עם 27 נקודות, 55.6% מהשדה, 7 מ-8 מהעונשין ואת שנת 2011 הוא פתח עם 25 נקודות, 45.5% מהשדה, 5-5 מהקו פלוס 11 ריבאונדים מול הרוקטס. סחתיין. בתור מועמד להיבחר ראשון בדראפט 2006 ,שהחליק משבצת אחת למטה בגלל זכיית טורונטו של בוש בלוטרי, אלדריג' הולך ומספק קבלות לבחירה הגבוהה בו, להחלטת הבלייזרס להיפטר מזאק ראנדולף כעבור שנה, ולחוזה בסך 65 מיליון לחמש שנים שהוענק לו בהמשך.

המספרים של הפולני לא מדהימים, פניקס ממשיכה להפסיד - ועוד לקליפרס ולסקרמנטו בשבוע וחצי האחרון - אבל גורטאט כאן קודם כל בגלל רמת התחרותיות שלו. רק הגיע לקבוצה חדשה, וכבר זיהה את הבעיות שלה – הגנה לקויה, חוסר מאמץ, אי יכולת להוציא לפועל את הוראות המאמן – וגורטאט גם יודע מה הפתרון, "שלוש שעות במגרש האימונים כל יום". לא מדובר פה בתסכול של שחקן שתקוע על הספסל, סיטואציה שאותה כבר חווה באורלנדו – אחרי משחק בכורה והתאקלמות מול מיאמי, גורטאט עלה מהספסל בארבעת המשחקים הבאים למשך 31.7 דקות בממוצע. זאת בזמן שהסנטר הפותח רובין לופז משחק בין 9 ל-13 דקות, כלומר זה רק עניין של זמן עד שגורטאט יכנס לחמישייה. הממוצעים שלו באותם ארבעה משחקים: 11 נקודות, 60% מהשדה, 6.2 ריבאונדים, 1.5 חסימות. ממוצעים שבהחלט אמורים להשתפר ברגע שהוא ונאש יפתחו כימיה טובה ביותר, במיוחד בפיק אנד רול וכאמור, ברגע שהסאנס יתחילו לשמור כמו שצריך ויגרמו ליריבות להחטיא – מה שיוביל ליותר ריבאונדים בידיו של גורטאט.

ג'ף גרין

מתישהו בהמשך הקריירה, גרין יצטרך לחדול מלשחק בעמדה שאינה טבעית עבורו, לרדת באמת לספסל ולהיכנס לתפקיד השחקן השישי. עד אז, גרין ימשיך לספק תפוקה בלתי יציבה, כאשר בשבוע וחצי האחרון היא דווקא התייצבה בעליבותה: 9.5 נקודות, 41% מהשדה, 2-8 משלוש, 1.7 גיחות לעונשין בלבד, 4 ריבאונדים ושלוש תצוגות של אפס אסיסטים (לפחות לצד מעט איבודים, אחד בממוצע). העניין הוא גם מה שקרה בשלושה מאותם משחקים: הפסדים לדאלאס (ללא נוביצקי) ולספרס, שהותירו סימני שאלה רציניים לגבי מידת השתייכותה של אוקלהומה למועדון של הגדולות; ושישה פאולים תוך פחות מעשרים דקות בניסיון להתמודד עם אל הורפורד, שהדגים עד כמה גרין בעייתי כפאוור פורוורד פותח.

רוי היברט

לאחר פתיחת עונה שהעידה על פריצה, הגיע דצמבר וכל הממוצעים של היברט צנחו – נקודות, אחוזי השדה שממילא היו בעייתיים, אחוזי העונשין הטובים דווקא, ריבאונדים וחסימות – היברט עדיין סיפק הבלחות אבל בחוסר עקביות משווע. כך גם לגבי ארבעת המשחקים האחרונים בדצמבר: תצוגת 10-14 בהפסד לממפיס לוותה בנתונים של 5 מ-17 מהשדה ואפס חסימות. מול בוסטון? 3 מ-9 מהשדה ושוב אפס חסימות. נגד וושינגטון היברט ספג 5 פאולים תוך 15 דקות, שלפחות במהלכן הוא צבר 4 ריבאונדים ושתי חסימות. הפייסרס חילצו ניצחון בודד במפגש החוזר מול וושינגטון – עם תצוגה יפה של היברט שהועכרה ע"י 7 איבודים. את 2011 הפייסרס פתחו בהפסד לניקס והיברט פתח על הספסל, כדי לנסות ולעצור את אמארה סטודמאייר באמצעות ג'ף פוסטר – אז נאחל להיברט המשך שנה בלתי מסופסלת, במדור זה או בפועל.