יש הרבה ספורטאים שזוכים להאדרת יתר בעקבות טרגדיה שהם עוברים. האסון משחרר כל מיני מחמאות צפויות כמו כמה אותו ספורטאי היה גדול, כמה הוא השפיע, כמה הוא שיפר, כמה הוא שינה אבל במקרה של אבי כהן ז"ל, חברנו הטוב, הכל היה נכון. הבשורות הרעות שהגיעו אלינו השבוע בנוגע אליו לא יכולות להעצים שחקן כדורגל שהיה עצום הרבה לפני כן.
לאבי כהן יש גם מורשת - מורשת של תארים והנהגה ואין ראוי ממנו להיות מוזכר בטור שעוסק בשחקנים שצריכים להשאיר אחריהם מורשת של תארים והנהגה. לכבוד פתיחת הסיבוב השני בחרתי שלושה שחקנים כאלה שצריכים להפנים זאת בסיבוב השני קצת יותר מאחרים.
ליאור רפאלוב: שני התארים יבואו ביחד
ליאור רפאלוב כבר שומע הרבה שנים שהוא צריך להוביל את מכבי חיפה אחרי יניב קטן. כמעט בכל עונה הוא שומע את הדרישה הזו, עד שהוא כבר יכול היה להתבלבל מרוב המלצות. לדעתי, רפאלוב יכול להפסיק להתבלבל: העונה הרגע שלו הגיע, הרגע שבו הוא צריך לקחת את מכבי חיפה עליו. אין זמן מתאים יותר להשתלט על המושכות.
רפאלוב הגיע השנה למצב שהוא שחקן הכנף הטוב בארץ. עליו לראות שמכבי חיפה הופכת יותר ויותר תלויה בו, ולשמוח על הסיטואציה הזו. לא לברוח ממנה. איך עושים זאת? הופכים מעורבים יותר ויותר במהלכי ההתקפה. דורשים יותר ויותר שהכדור יעבור דרכך. הוא לא צריך לחכות לכך, הוא צריך לשאוף לכך. זו העונה שהוא צריך לצאת ממנה עם שני תארים: תואר האליפות ותואר המנהיג של מכבי חיפה. שניהם יבואו ביחד, לא לחוד.
מאור בוזגלו: אין כביש עוקף לאירופה
עוד שחקן שחייב לקרוא את הסיטואציה ולא להתחבא מפניה. מאוד בוזגלו עבר את כל השלבים הנכונים כדי שכל הכישרון שלו יתפוצץ בסיבוב השני, בדרך לתואר אליפות עם מכבי תל אביב. הוא חווה את השנה הראשונה הקשה, הוא עבר את הפציעה הארוכה, הוא ספג את כל השיעורים. שלוש שנים במועדון כמו מכבי תל אביב זה מספיק זמן כדי לקחת אחריות ולהנהיג. מכל שחקני הרכש שעברו שם, בעיני הוא זה שיכריע לאן העונה הזאת תגיע.
בניגוד לשנים קודמות, לבוזגלו יש גם העונה את השחקנים המתאימים לידו שאמורים להוריד ממנו את החשש להוביל. הוא רוצה אירופה, אבל אין באמת אירופה מבלי להוביל את מכבי לתואר. לא תהיה לו הזדמנות טובה יותר לבקע את תדמית הפוטנציאל שמגנה עליו. לא הייתי אומר את זה, אם לבוזגלו לא היו את האיכויות להיות השחקן שעושה את ההבדל במכבי תל אביב ומנהיג את המועדון הזה.
זה מאוד קל להיות עוד שחקן בקבוצה. בוזגלו צריך לוותר על האופציה הקלה. גם בלי יצחקי, הוא חייב להוביל את מכבי תל אביב. חוץ ממנו, אני לא רואה מי מתאים לקחת את מכבי למטרה, ולא רק בשביל הקבוצה אלא גם בשביל עצמו. בשביל להוכיח לעצמו ולהצדיק את מעמדו. אם הוא חושב קדימה, הוא לא יכול לבנות כביש שיעקוף את הפסגה הזו. זה משהו שאתה מפנים. אחריות שאתה רוצה לקחת על עצמך ולהביא אותה לידי ביטוי בצורת המשחק וצורת החיים האישיים שלך. לבוזגלו אין יותר זמן לדחות את ההכרעה הזו.
גילי ורמוט: תצטרף לגדולים ביותר
גילי ורמוט הוא מפצח הגנות הטוב בארץ. בניגוד לשניים האחרים, הוא כבר הוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה לתואר, בעזרת הקיזוז כמובן. לורמוט, אם כן, מצפה מבחן אחר מבוזגלו ורפאלוב: להראות שהוא שייך לליגת השחקנים שיכולים לעשות זאת פעמיים ברציפות, לליגת הכוכבים שתמיד יודעים שחובת ההוכחה מעולם לא ירדה מהם. ורמוט של העונה חייב להיות טוב יותר כדי שזה יקרה. לא סתם נתנו לו את סרט הקפטן.
למה דווקא ורמוט שחקן המפתח? להפועל יש הרי הרבה כישרון בחלק הקדמי. בעיני, ורמוט הוא פשוט בעיני השחקן הבוגר יותר בגלריית הכוכבים של הפועל תל אביב. למרות שלא הצליח בליגה הבלגית, משהו באתגר והקושי שציפה לו שם ביגר מאוד את ורמוט. מעבר לכך, גם היכולת שלו עם הכדור נותנת לו יתרון להנהיג. הוא הרבה יותר מנוסה, הרבה יותר מבין והרוויח בצדק את מעמד הברומטר של הפועל תל אביב. עכשיו עליו להראות שהוא לא התעייף מהתווית הזו.
אל תפספס
