נעלה מהספסל: הבלוג של אורי שלף

נתניה, חיפה, אולי גליל או ירושלים, או אפילו מכבי תל אביב - את מי נפגוש ברבע גמר גביע המדינה בעוד פחות משבועיים, זה מה שמעסיק אותנו בימים האחרונים מאז הניצחון הגדול ביום שלישי על הפועל חולון בשמינית גמר גביע המדינה. היינו כחולמים, מי האמין שבזה נתעסק, לא בטוח שאני, ואני מאמין גדול בדרך כלל. נכון שחולון הגיעה עם סגל קצר מאוד, אבל עם אותו הסגל היא ניצחה ארבעה משחקים ברציפות. מרוב התעסקות בסגל הקצר של חולון קצת שכחנו שגם אנחנו עם סגל קצר כבר למעלה מחודש, בלי מתן נאור, ללא ספק השחקן הכי משמעותי בקבוצה ובלי עוד שחקן חמישייה, טוהר חיימוביץ', ללא ספק הלב והנשמה של הקבוצה. הסיכויים לא נטו לטובתנו, אבל סיכויים הם בשביל מנחשי הווינר, פרשנים שצריכים למלא את העיתון ואוהדים שצריכים להתעסק במשהו על מנת להפיג את המתח ולהעביר את הזמן עד המשחק עצמו. כשעולים על המגרש אין סיכויים. עולים בכדי לתת את הכל ומצפים לטוב ביותר, לא משנה מי משחק ומי לא, או נגד מי משחקים. כך עשו מיטב בחורינו באדום נגד חולון וכך הם גם יעשו ברבע הגמר.

בואו נדבר רגע על ירדן שוורצמן, שם שבוודאי זר לרובכם. ירדן הגיע אלינו בתחילת העונה שעברה בהמלצת המאמן שרון אברהמי לאחר שלא שיחק כדורסל בשבע השנים הקודמות עקב שירות ביחידה מובחרת. הוא הוחתם לשלוש שנים ויועד להיות הפורוורד הבכיר שלנו לשנים הבאות. רק מה, בסוף אותו הקיץ שחה אלינו דג שמן לרשת בדמותו של מתן נאור וירדן קצת נדחק הצידה. הוא התחיל להשקיע בלימודים ולקראת תחילת השנה הוא אף שקל אם להמשיך לשחק כדורסל מקצועני. לפני כחודש, עם פציעתו של מתן נאור, הוא הוקפץ לחמישייה הראשונה. עכשיו שיעור קצר בדינאמיקה קבוצתית: בדרך כלל, כשנפצע שחקן חמישייה, נוהגים לקדם אל החמישייה את המחליף הראשון או השני (תלוי בעמדה), ירדן היה המחליף הרביעי. המחליף הרביעי לא תמיד משחק בזמן אמת והנה, פתאום, בעקבות שתי פציעות, הוא צריך לשחק והרבה. אז שרון אברהמי לקח החלטה נכונה, קידם אותו לחמישייה ובכך הרוויח גם דקות משחק לירדן בזמן אמת וגם שמר על אורך הרוטציה. יריב רוקני וגל איתן, שהיו שני הכוחות העיקריים שעולים מהספסל, נשארו שני הכוחות העיקריים שעולים מהספסל.

איך שהתחיל המשחק אמרתי למתן נאור את מה שאמרתי לו כששמעתי בתדרוך לפני תחילת המשחק מי ישמור על מי. ירדן על ריץ' מלצר? קצת נסחפנו, לא? מתן עשה פרצוף של לא מסכים ואני החזרתי לו פרצוף אחרי שמלצר, שהיה גדול פיזית על ירדן בכמה מידות, תפס עליו עמדה מתחת לסל וקלע עליו ארבע נקודות רצופות. נחזור לירדן עוד מעט, הגיע זמן המחליפים. הראשון היה גל איתן, שעלה מהספסל כמו גל גדול במיוחד ושטף את המגרש כמו שהוא עושה לאחרונה. בחצי היינו ביתרון שלוש ואני כבר התחלתי לחלום. כשהתחיל הרבע השלישי החלום נמשך כי היה נדמה לי ששמעתי את שרון צועק לשאר השחקנים לזוז הצידה ולתת לירדן לקחת את מלצר לסל, שזה מה שעושים בדרך כלל שמאמן מזהה אפשרות לסל קל. בכדי לוודא שאני אכן לא חולם ביקשתי מיוסי, עוזר המאמן, שיצבוט אותי ויאמת את העובדות.

ומסתבר שזה קרה במציאות. ירדן לקח אותו לטיול לסל והוסיף עוד שתי נקודות למאזנו. ההמשך היה צמוד כמו תוצאות ההצבעה בכל הדחה והדחה באח הגדול, אחר כך הגיע שוב זמן המחליפים וירדן סיים את תפקידו. אתם יודעים מתי שחקן חמישה יורד לספסל בחצי השני ולא חוזר? כאשר המחליף שלו משחק כל כך טוב שאין שום סיבה להוציא אותו החוצה, וזה מה שעשה יריב רוקני. הוא עשה את מה שהוא עושה הכי טוב וזה לקום מהספסל ולהוציא לשחקני היריבה את מעט האוויר שעוד נשאר להם בריאות ובמפרשים.

לא משנה את מי נגריל בשלב הבא, פייבוריטים אנחנו לא נהיה. אבל כפי שכתבתי - כשעולים על המגרש אין סיכויים. עולים בכדי לתת את הכל ומצפים לטוב ביותר. לא משנה מי משחק ומי לא, או נגד מי משחקים. כך עשו מיטב בחורינו באדום נגד חולון וכך הם גם יעשו ברבע הגמר.