ב-1999 רצה איל ההון האקוודורי רודריגו פז לקחת את ליגה דה קיטו צעד אחד קדימה ולהפוך אותה לשם דבר בכדורגל הדרום אמריקאי. לשם כך השקיע הטייקון כסף רב ברכישת שחקנים ומינה למאמן את מנואל פלגריני כדי שיספק לו תוצאות מיידיות. המאמן הצ'יליאני הצליח לזכות באליפות ולהצעיד את ליגה דה קיטו לקמפיין מוצלח בליברטדורס. היה זה קמפיין שנתן לקבוצה את הדחיפה לקראת הזכיות בתארים היבשתיים בעשור האחרון, ובמקביל סלל לפלגריני את הדרך לתהילה. ביוני 2009 הוצבה בפני פלגריני דרישה דומה, רק באחד המועדונים הגדולים והלחוצים בעולם. גם בריאל מדריד ציפו לקבל תוצאות מיידיות, אך פלגריני סיים עונה ללא תואר ולא עזרו לו גם 96 הנקודות שהשיג בליגה והשיאים הרבים ששברה הקבוצה תחת הדרכתו. במקרה זה, הפרויקט של 'המהנדס' נקטע באיבו.
פיטוריו של פלגריני מריאל שנה לפני סיום חוזהו לא הפתיעו אף אחד. עיתוני מדריד, כבר מהרגע הראשון, קרעו אותו לגזרים חדשות לבקרים ועשו הכל, במיוחד 'מארקה', כדי לאמלל את חייו של המאמן הקפדן והאפרורי ולהחליפו בשם גדול ונוצץ הרבה יותר. קמפיין האנטי התעצם בעקבות התבוסה המשפילה לאלקורקון וההדחה מליגת האלופות בידי ליון, ובסיום העונה פלגריני נזרק מהאולימפוס כדי לראות אם יוכל לגשש חזרה את דרכו מעלה. 10 מאמנים עבדו בריאל מדריד מאז 2003 ועד מינויו של ז'וזה מוריניו, ורובם הגדול נותר עם תחושת החמצה צורבת ולמעשה איבד את הדרך. האם פלגריני יוכל לשנות את הסטטיסטיקה באמצעות הפרויקט הקטארי במלאגה?
לא כמו חואנדה ראמוס
פלגריני הוא אדם שקול ומחושב, כזה שחוכך בדעתו לפני שהוא מביע אותה באופן פומבי. לכן דבריו הקשים נגד הנשיא פלורנטינו פרז לאחר פיטוריו מריאל מדריד יצרו כזו תהודה. "למאמן אין זכות דיבור בריאל, הוא נטול סמכויות", הסביר פלגריני את מה שעבר עליו בהתנהלות מול פרז ולמעשה הודה שהיה מעין בובה של ההנהלה. "הכל נקבע על פי הנשיא והתקשורת, ולא על ידי המאמן. פרז דיבר איתי פעם אחת באוגוסט, בתחילת העונה, ומאז לא שמעתי ממנו. אין לו מושג בכדורגל. מה שעשו לי לא היה אתי. לא מצד המועדון שסיכם עם מאמן מאחורי גבי, ולא מצד מוריניו שדיבר עם קבוצה שיש לה מאמן".
עם תחושת הבגידה שליוותה את פלגריני ודאי הזדהו מאמנים קודמים של ריאל, בראשם ויסנטה דל בוסקה. מאמנה הנוכחי של אלופת העולם ספרד הצעיד את ריאל לתקופה המוצלחת ביותר שלה בהיסטוריה המודרנית, עם שתי זכיות בליגת האלופות ושתי אליפויות ספרד, אך ב-2003 נזרק מהמועדון לתדהמת האוהדים עקב "תשישות וחוסר התאמה לתכנית העתידית של המועדון", כפי שטען פרז בקדנציה הראשונה שלו כנשיא ריאל. דל בוסקה הפגוע ניסה להשתקם בבשיקטאש הטורקית, אך רשם קדנציה כושלת למדי ורק המינוי למאמן הנבחרת הספרדית ב-2008 סייע לו לחזור לתודעה בגדול אחרי ארבע שנות שבתון.
גם פלגריני יודע שהמקרה של דל בוסקה הוא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. דל בוסקה זכה בפיס כשנקרא לאמן את ספרד. אחרת גם הוא היה נמצא היום במצבם של ברנד שוסטר וחואנדה ראמוס, שנאלצים להסתפק רק בכסף הגדול ובמשרות אימון הרבה פחות נחשקות, בידיעה שימיהם בפסגת הכדורגל האירופי כנראה לא ישובו עוד. "הוא נראה חסר חשק במוסקבה, כמו בלון שהוציאו לו את כל האוויר. כל כך חבל", נכתב בסביליה לאחר פיטוריו של חואנדה ראמוס מצסק"א מוסקבה. המאמן שעשה חצי שנה טובה עם ריאל אך קרס בעקבות התבוסה 6:2 לברצלונה ושילם את המחיר, המשיך לדניפרו האוקראינית וגם שם מתקשה להשיב לעצמו את המוטיבציה. כמו קודמיו, ובניגוד למשל לפאביו קאפלו שפיתח חסינות הודות לקדנציה הראשונה שלו בריאל, ראמוס נכנע לייאוש.
כדי להימנע מסיטואציה דומה, בחר פלגריני להמתין חצי שנה לפני שהשיב בחיוב להצעת עבודה כלשהי. המאמן בן ה-57 כבר היה על סף סיכום בליברפול וניהל מגעים גם עם נבחרת מקסיקו, אך הבין שכדי לשמור לעצמו סיכוי לחזור לטופ הוא חייב לקחת צעד אחורה מרצון ולא מתוך אילוץ. לכן, בניגוד לאחרים, הוא החליט לשוב לקונספט שבנה את שמו באירופה פרויקט סטייל ויאריאל. רק במלאגה, ועם הרבה יותר כסף.
כמו ויאריאל
עוד בטרם החליף פלגריני את ז'סואלדו פריירה בתפקיד המאמן בתחילת נובמבר, נחשבה מלאגה לאחת הקבוצות המסקרנות בליגה הספרדית שלא כוללת את ברצלונה וריאל מדריד. המועדון, שלא זכה מעולם בתואר והישג השיא שלו בליגה הוא המקום השביעי (1972 ו-1974), נרכש על ידי השייח' הקטארי עבדולה בין נאסר אל תאני. נציג משפחת המלוכה הקטארית השקיע בקיץ יותר מכל קבוצות הליגה האחרות (שוב, להוציא את בארסה וריאל) אבל בחירת השחקנים הייתה מוטעית וחסרת ברק. לפיכך, חלון ההעברות של ינואר מאפשר למלאגה להיבנות מחדש ואל תאני נתן למאמנו צ'ק פתוח ויד חופשית. "אם יש שחקן מתאים, המחיר שלו לא יהווה שום מכשול", הבהיר השייח'. "פלגריני הוא מאמן גדול ברמה בינלאומית, ובעזרת הפילוסופיה שלו נגיע אל היעדים שהצבנו. הוא האיש המתאים להניח את היסודות ובהמשך גם להוביל אותנו לליגת האלופות".
התקציב הבלתי מוגבל שניתן לפלגריני הוביל לצירופם המהיר של מרטין דמיקליס, אנצו מארסקה, סרחיו אסנחו ואיגנסיו קמאצ'ו עוד בטרם נפתח רשמית חלון ההעברות. והיד עוד נטויה. בתחילת העונה חלמו בקבוצה על כרטיס לאירופה, אך כרגע רק רוצים להישאר בליגה ולהשכיח את הפתיחה הגרועה שמציבה אותם כרגע מתחת לקו האדום. בהמשך? "המטרה שלי היא לקדם את הקבוצה ולא סתם לקחת כסף", הסביר פלגריני את החלטתו לחתום על חוזה לשנתיים וחצי למרות שהוצע לו חוזה לחמש שנים. "אם אראה שאנחנו לא על המסלול הנכון, לא תהיה לי בעיה לעזוב. השייח' רוצה להתחרות עם ריאל וברצלונה? בשביל זה אני כאן".
פלגריני יודע שחובת ההוכחה עליו אחרי התקופה בריאל, וגם הציפיות שהוא עצמו מציב הן שאפתניות למדי. מלאגה היא כמובן פרויקט בנייה, אבל בשבילו מדובר קודם כל בפרויקט שיקום, במיוחד כשגם הפעם הוא עובד מול נשיא שהבנתו בכדורגל מוטלת בספק ואיתו אין לו כל קשר אלא רק באמצעות מתווכים דוגמת המנהל המקצועי אנטוניו פרננדז והיו"ר עבדולה גובן. סוג של חוויה מתקנת? יכול להיות. "אין לי בעיה בצורת העבודה", אמר פלגריני ל'דיאריו סור'. "אני משוחח עם היו"ר גובן מדי יום והכל מתנהל כשורה. לשייח' יש עוד הרבה דברים להתעסק בהם".
בניגוד לתקשורת במדריד שהפכה אותו לגבר מת מהלך, במלאגה רוחשים כבוד רב לפלגריני ומאמינים כי בעזרת הסדר שכבר הכניס לקבוצה יוליך אותה בדרכה של ויאריאל. "אני רוצה לראות את מלאגה מתפתחת בצורה טבעית, כמו שקרה עם ויאריאל", התייחס פלגריני להשוואה המתבקשת. "אם כשהגעתי לוויאריאל הייתי אומר שאסיים במקום השני, אקח נקודות מברצלונה ואהיה במרחק פנדל מגמר האלופות, היו קוראים לי משוגע. אני אדם שמאמין במה שהוא עושה ולכן יש לי אמונה שאפשר לקחת אליפות גם עם מלאגה. זכיתי באליפויות במקומות העבודה הקודמים שלי ולכן אלו תמיד הציפיות ממני. השארתי את ריאל מאחור, יש לי אתגר גדול יותר עכשיו".
