לאחר הניצחון של שיקגו על הג'טס ביום ראשון, כתב בטוויטר השחקן ג'רמי פיבן: "בבקשה, כולם להמשיך לישון על הברס". פיבן, שגדל בשיקגו כאוהד שרוף של הקבוצה, כתב את מה שאוהדי הברס מרגישים העונה. הקבוצה שלהם טובה, אפילו טובה מאוד, אבל אף אחד לא מזכיר אותם כמועמדים לסופרבול. בדירוג הקבוצות של פיטר קינג מספורטס אילוסטרייטד, הדובים נמצאים רק במקום השביעי כשלפניהם גם קבוצות עם מאזן נמוך יותר וגם קבוצות שהם עצמם ניצחו. אז למה אף אחד לא לוקח את שיקגו ברצינות? אפשר לנמק את זה בגלל לוח המשחקים הנוח של הקבוצה השנה, שני הפסדים ביתיים לקבוצות בינונית כמו וושינגטון וסיאטל והק"ב השנוי במחלוקת שלהם, ג'יי קאטלר.
אז למה כן לקחת את שיקגו ברצינות? בגלל ההתקפה שלה. כן, כן לא בגלל ההגנה, אלא בזכות ההתקפה. המיתוס של הגנת שיקגו החזקה הולך אחורה לימיו של באדי ריאן בשנות ה-80. אלו היו ימי הזוהר של הפוטבול בשיקגו, שזכתה בסופרבול ב-1985. כיום, לברס בהחלט יש הגנה מכובדת, עם שחקני פרובול כמו בריאן אורלאכר, ג'וליוס פפר ולאנס בריגס. אבל דווקא הגנת הברס אכזבה קצת בתקופה האחרונה. ניו אינגלנד הגיעה לסולג'רס פילד ושמה 36 נקודות על הלוח בלי בעיה, והג'טס סיימו השבוע עם 34.
את אותו משחק מול הג'טס ניצחה ההתקפה בזכות קאטלר והרץ האחורי מאט פורטה. אם תשאלו את מרבית חובבי הפוטבול את דעתם על קאטלר, רובם יספרו על ק"ב מפוזר ולא אחראי, אחד כזה שזרק בשנה שעברה לט"ד אחד בלבד יותר מחטיפות. אפילו בדרייב הראשון של העונה קאטלר מסר לחטיפה, אבל מאז הצליח להוריד את כמות החטיפות ל-14, השווה לשיא הקריירה שלו. ובאמת, אם אנחנו מסתכלים על המספרים של קאטלר השנה, אנחנו מגלים בעיית דיוק - רק 61% מהמסירות שלו הגיעו ליידים של תופסי שיקגו. זה אותו מספר כמו של קרסון פאלמר ופחות מצ'אד הני. מי שנותן לקאטלר כרית נוחה להישען עליה הוא הרץ האחורי מאט פורטה, שבאיצטדיון אכזרי כמו סולג'ר פילד יש לו מקום חשוב מאוד במאמץ ההתקפי. מלבד המספרים שכבר התרגלנו לראות מפורטה, יש אחד שמאוד בולט לעין אפס פאמבלים מ-222 ניסיונות ריצה. גם פורטה וגם קאטלר סבלו בתחילת השנה בעיקר בגלל קו ההתקפי השברירי. כולם זוכרים איך הג'איינטס זרקו את קאטלר לריצפה תשע פעמים, אבל בשלושת השבועות האחרונים הגנת היריב לא נגעה בקטאלר יותר מפעמיים ולפורטה היה מקום לרוץ לחמישה יארדים לפחות.
עוד שחקן שגורם לסיוטים בלילה שלפני המשחק למאמני היריב, הוא הפנומן דווין הסטר. השבוע סיפר הפאנטר של מינסוטה כריס קלואי איך מתמודדים עם מחזיר הכדורים של שיקגו. תוכנית המשחק של הווייקינגס בכל פאנט הייתה להוציא את הכדור מחוץ לתחומי המגרש, כדי שלהסטר לא תהיה אפשרות לשחרר את הסילונים שיש לו ברגליים. אבל ברבע השלישי, הרגל של קלואי פגשה את הכדור לא במקום הנכון, הסטר הצליח להשתלט על הכדור ומשם המשיך לעשות היסטוריה עם הכי הרבה החזרות כדור לט"ד (14). הסטר השתדרג גם כתופס, עם ארבעה ט"ד העונה. אבל אם מדברים על התופסים של שיקגו, ג'וני נוקס הוא המוביל והוא נמצא בכושר נהדר עם שלושה ט"ד בשני המשחקים האחרונים, בעודו עומד לעבור את ה-1,000 יארדים העונה.
בגלל הניצחון של מינסוטה בפילדלפיה, הברס צריכים לנצח רק שני משחקים כדי להגיע לסופרבול, כשאחד מהם יושג בסולג'רס פילד. במידה של ניצחון של קרוליינה על אטלנטה וניצחון של הדובים מול הפאקרס, יהיה להם יתרון ביתיות לכל הדרך. קשה לראות איך קרוליינה מנצחת את הפאלקונס, מה שישאר את הברס במקום השני ב-NFC. המאמן לאבי סמית' ושאר אוהדי שיקגו ישמחו לשמוע שאף אחד לא סופר אותם, נוח להם לבוא מעמדת האנדרדוג. לא רבים האמינו ששיקגו תגיע כל כך רחוק כבר העונה, ככה שגם הפסד במשחק האליפות של ה-NFC יתקבל בהבנה. אבל אל תשכחו שלפני מספר שנים שיקגו כבר הגיעה לסופרבול עם ק"ב בינוני, רקס גרוסמן. אז למה לא קאטלר?
עוד בוואלה!
