ברוך ממן: "הוא היה יריב עקשן, אך חבר מחוץ למגרש"

עולם הספורט הגיב לידיעה הקשה שהגיע הערב מבית החולים איכילוב. ברוך ממן, כוכב העבר של מכבי חיפה: "אני מקווה שעדיין יהיה נס. שמעתי על זה עכשיו ופשוט יצאתי להתאורר. אבי היה אחד היריבים הגדולים, היינו יחד בנבחרת והוא היה קפטן למופת. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. כל מה שאומרים עליו מתגמד, הוא היה יריב מכובד וכשעבר לליברפול הרגשתי כאילו החלום שלי מתגשם. בשם ותיקי מכבי חיפה אני רוצה לקוות שזה לא הסוף, אך אם כן אנחנו משתתפים בצער המשפחה".

אברהם אבוקרט: "זו אבידה קשה לכדורגל הישראלי. אבי היה אישיות משכמה ומעלה, הוכיח את עצמו בכדורגל ומחוצה לו. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר, הוא הוכיח את היכולות שלו גם בארץ וגם בחו"ל והיה יריב מכובד, עקשן ווינר ענק, אך מחוץ למגרש היה חבר וחייכן. אני משתתף בצער המשפחה".

דוד פיזנטי, שחקן העבר של מכבי נתניה, אמר: "זה רגע עצוב מאוד בשבילי. הכרתי את אבי כהן במשך המון שנים ואין לי מילים. אבי שיחק איתי המון שנים בנבחרת, הוא היה הקפטן ואני שיחקתי מצד שמאל שלו. הכרתי את אבי בתור יד ימינו של מוטלה בנתניה. אחת הפגישות הכי מרגשות שלנו הייתה כשהוא שיחק בגלזגו ואני במדי פ.צ קלן בטורניר טרום עונתי מיוחד של ארבע קבוצות גדולות מאירופה. את המשחק אנחנו ניצחנו והבקעתי צמד, אבל בסיום התחבקנו והחלפנו חולצות. ריגשה אותי מאוד העובדה שחבר לנבחרת משחק מולי בקבוצה כמו גלזגו. בימים האחרונים הלכתי לבקר אותו וראיתי באיזה מצב הוא נמצא, זה קרע לי את הלב. ההודעה של תמיר העציבה אותי מאוד, כל הכדורגל מתגמד כעת".

דוד לביא: "ההודעה היא מכה קשה מאוד לכולנו, בעיקר למשפחת כהן היקרה שאבי היה מאוד מעורה ותומך בבית שלה. כולם ראו כמה הם קשורים אליו. אבי ליווה את תמיר לכל אורך הדרך, עד שהגיע לאנגליה. באופן אישי, הוא עומד לי כל הזמן מול הפנים עם אותו חיוך ילדותי ומקסים שלו. שיחקנו יחד בנבחרת האפרוחים, בנוער ובנבחרת הבוגרת וזה המראה שילווה אותי תמיד אצלו, תמונה עם חיוך. שחקן שעולה למגרש עם מבט רציני בעיניים ולא מוותר, אבל אחרי המשחק שוכח הכל והופך לחבר הכי טוב שלך. הייתה לי את הזכות לשחק לצדו בליגת הוותיקים, רק לא מזמן שיחקנו יחד בטורניר לזכר גבי קודיש ז"ל, כשהוא במדי מכבי. מי היה מאמין שזה יהיה המצב. בקטע המקצועי, אם חיים בר היה הבלם הקדמי הטיפוסי, הוא היה ליברו אמיתי. לא סתם ליברפול לקחה אותו. המגע שלו בכדור היה מגע של קסם, אבל יותר מכך, היה מנהיג אמיתי ואדם נהדר. קשה לי לדבר עליו בלשון עבר, קשה לי לחשוב שלא אראה אותו יותר".

אלי אוחנה: "טרגדיה, פשוט טרגדיה. הרגשנו את זה מגיע בימים האחרונים אבל זה כל כך אכזרי. בכלל מוות בתאונת דרכים הוא אכזרי אך ככזה מישהו שאתה מכיר והיית איתו כל כך הרבה פעמים, דיברנו, צחקנו וממש כואב הלב. אני מצטער אבל קשה לי לדבר עליו בזמן עבר".

אורי סלימן: "כולי עם דמעות. עובר לי בעיניים הילד בן ה-10 עם החיוך והלב הרחב. מהרגע שהייתי אצלו בבית החולים אני לא מצליח לישון בלילה וכמו כולם התפללתי לנס. בחיים יש אכזריות שלא ניתן להסביר אותה. ליבי חזק עם המשפחה והילדים בתקופה הקשה הזאת".

ירון עוז: "החבר שלי איננו ואין לי מה לעשות עם זה. אני עדיין לא מעכל ומצפה ממנו לקום ולחזור אלינו. לא יכול להיות שזה קורה לאבי".

חנן אזולאי: "כאב לב שלא ניתן לתאר. לראות מישהו מהדור שלך, כל כך חיובי, חייכן ואיכפתי, מודל לכולם, הולך ככה מכלום. באמת שקשה לעכל או לדבר על זה".

ג'ימי טורק: "אין לי מילים לתאר הכאב שאני מרגיש. אבי היה אדם גדול מהחיים ותמיד בקרבתו הרגשתי שהוא חבר אמתי ובאמת אדם ענק. אין מה להגיד על הקריירה שלו. הוא באמת היה אחד הגדולים, אבל מעבר לזה הוא היה חבר קרוב ואדם שרק רצה לשמח אחרים ולעשות טוב. אני נזכר ב-1976 כשהיינו הכי צעירים בנבחרת של שוויצר שנסעה לאולימפיאדה במונטראול, ושם הפכנו להיות חברים קרובים. איפה שהנבחרת נסעה היינו מבלים יחדיו והוא היה שותף שלי לחדר המון שנים. למרות הדרבי ולמרות הכל תמיד היינו ביחד בכל הנבחרות כי הוא היה בנאדם שרק אהב אנשים ולא ידע מה זו שנאה. היה לי את הכבוד להיות בחברתו כל השנים האלה וכואב לי ממש לראות אותו הולך ככה וליבי עם משפחתו".

פליקס חלפון: "ביום חמישי האחרון שיחקנו כמו כל יום חמישי ואמרתי לו אחרי המשחק במקלחת שהלוואי שאני ארגיש ואראה כמוהו בגילו, התמונה הזאת לא יוצאת לי מהראש. אבי היה פשוט בנאדם טוב עם שמחת חיים בלתי מוסברת וזה פשוט לא להאמין שהוא לא יחזור להיות איתנו".

גבי לסרי: "זה אחד הימים הכי קשים בחיים שלי ואני עדיין לא מעכל את גודל הטרגדיה. אני ואבי גדלנו ביחד מגיל 16 ועד היום הוא היה אחד האנשים הכי קרובים אליי בחיים. כולם זוכרים עד כמה הוא היה שחקן גדול, אבל הוא היה אדם ענק שחיפש תמיד את הטוב. דמות אמיתית לחיקוי. הוא יחסר לי מאוד באופן אישי ולנוף הכדורגל, וקשה לי לדבר עליו בלשון עבר. הכי חשוב מבחינתי שהוא עוד היה בחיים כשכולם דיברו עליו ככה וגם עם כל ההצלחה שלו בליברפול הוא תמיד נשאר בנאדם צנוע, חם, וחבר אמיתי".

מוריס ז'אנו: "כואב הלב ואני שומע את זה יחד עם כולם. הייתי ביום חמישי בבית החולים ומאז אני מסתובב עם הרגשה שהלך לי חבר. אין מילים רעות שאפשר להגיד על אבי הוא היה אדם משכמו ומעלה גם במגרש וגם מחוצה. אדם שכל הזמן היה מחייך וקל מאוד היה להתחבר אליו ולאהוב אותו. בתור היריב שלו אני נזכר בדרבים שאם היית מצליח לעבור אותו, אז הוא היה תופס אותי מאחור ואחר כך היה אומר לי 'עדיף ככה מאשר שאפגע בך בכל צורה שהיא' וזה רק מראה איזה אדם הוא היה ועד כמה הוא זכה להערכה מכולם. עצב פשוט גדול וזה אובדן לכולם".

החדשות הרעות מבית החולים איכילוב הגיעו מהר מאוד גם לאנגליה, ובעיקר לליברפול, שם כיכב כהן החל מסוף שנות השבעים. הידיעה על השתלשלות העניינים בתוספת דבריו של תמיר כהן הפכה לאחת הנצפות בכל מדורי הספורט של אתרי האינטרנט הגדולים.

קני דלגליש, אחד מכוכביה הגדולים של ליברפול בכל הזמנים, סיפר על אבי כהן לאתר האינטרנט הרשמי של המועדון. "אבי כהן היה אדם אהוב שייזכר על ידי כולם בליברפול", אמר דלגליש והוסיף: "כשהוא הגיע אלינו למועדון הוא התאקלם מהר מאוד, ואחרי שלמד לדבר אנגלית הוא הפך לאחד השחקנים היותר אהובים במועדון. למרות שהוא לא שיחק יותר מדי שנים במועדון הוא הצליח להטביע את חותמו, ולעולם לא נשכח את התרומה שלו בניצחון על אסטון וילה שהביא לנו אליפות. המחשבות שלי כרגע מופנות אך ורק למשפחת כהן".

באתר הרשמי של בולטון, קבוצתו של תמיר כהן, פורסמה ידיעת תנחומים למשפחה. המנג'ר אואן קויל דיבר בשם כל אנשי המועדון: "כל מחשבותינו עם תמיר ומשפחתו לאור החדשות על אבי כהן. כולנו עצובים מאוד מהבשורות ומבקשים לכבד את הפרטיות של משפחת כהן בתקופה כזו".

גם בגלזגו ריינג'רס, שם רשם אבי כהן 12 הופעות בין 1987 ל-1989 נפרדו משחקן העבר. עוזר מאמן הקבוצה אלי מקויסט, ששיחק עם כהן, אמר: "אני פשוט הרוס כמו גם יתר הבחורים שהכירו את אבי מימיו בריינג'רס. ידענו שהמצב גרוע, אבל לא חשבנו לשניה שזה יגיע לזה. אבי היה ג'נטלמן. כישרון הכדורגל שלו היה ידוע לכל ובנוסף הוא היה אדם נהדר. לפני שנתיים כששיחקנו נגד הפועל תל אביב פגשתי את אבי ובוני גינצבורג בבית מלון. שמרנו על קשר ופשוט מצער לשמוע שהוא נפטר. אני עדיין רואה את החיוך ושומע את הצחוק שלו. הוא היה יהלום, כל המחשבות עם המשפחה שלו שבטח שבורה עכשיו".

אברהם גרנט הוסיף: "אני מכיר אותו אישית, הוא היה אדם גדול ושחקן גדול. לבי עם המשפחה".