מזל שנכשלנו

הצלחה היא אחד הדברים הגרועים ביותר שיכולים לקרות למאמן. ארון גביעים שהולך ומתמלא במהירות עלול לגרום לכל איש מקצוע להאמין שהוא עלה על נוסחה סודית להשגת ניצחונות. צריך להיות עשוי מחומרים מיוחדים כדי לא להיכנע לזחיחות, ולגלות נכונות לשנות ולהשתנות. רק יחידי סגולה, כמו פיל ג'קסון או ז'וזה מוריניו, מסוגלים לכך. המקרה של פיני גרשון – שנאחז בעיוורן בשיטה שהביאה לו גביעים עד שנכשל – נפוץ יותר.

במקומו הגיע למכבי בקיץ מאמן מוכה. אי אפשר לכנות את דייויד בלאט מאמן כושל אחרי התארים שבהם זכה עם נבחרת רוסיה וגם במכבי תל אביב, סנט פטרסבורג ובנטון טרוויזו, אבל בעונות האחרונות הוא ידע לא מעט טראומות, ששיאן פיטורים מאפס פילזן ועונה רוויה בקשיים כלכליים וכישלונות בדינמו מוסקבה. כתוצאה מכך, נראה שבלאט נאלץ לחשוב מחוץ לקופסה. מי שהיה בתחילת הדרך מאמן דוגמטי שמחליף את שחקניו בלי קשר למתרחש במשחק ומנסה לשלוט בכל מהלך בהתקפה, מתאים עצמו העונה לחומר השחקנים. הוא כבר השתמש בעבר בשמירות לחץ על כל המגרש, אבל לא באותה תדירות שהוא עושה זאת העונה. התרגילים הארוכים מהקדנציה הראשונה פינו את מקומם למהלכים התקפיים מהירים ואפקטיביים. הכישלונות הולידו רעב, הרעב הוליד יצירתיות.

גם הציר השני להצלחה הנוכחית של מכבי, סופוקליס שחורציאניטיס, הגיע לעונה הזאת רעב, והפעם רק במובן המטאפורי. בסיבוב הראשון היו מצטיינים רבים, החל מפארגו שמיהר להשתלט על עמדת הרכז, עבור בפרקינס שהנהיג את הלחץ וכלה באידסון שהתגלה כשחקן הגנה פנטסטי, אבל איש המפתח הוא היווני הגדול. זו לא רק התפוקה ההתקפית, יכולתו לקחת חלק בהגנת הלחץ למרות משקלו וגם לרוץ למתפרצות, אלא עצם הנוכחות. בלי שחורציאניטיס, לגיא פניני לא היו כל כך הרבה מבטים פנויים מחוץ לקשת ופארגו וליאור אליהו לא יכלו ליהנות מכל כך הרבה חדירות קלילות לטבעת. תשומת הלב ההגנתית סביב הסנטר מספקת לחבורה ההתקפית המוגבלת למדי סביבו אינספור אפשרויות.

אלא ששחורציאניטיס מבלה על הפארקט רק 22 דקות, וזו בדיוק המטרה שלשמה צורף מילאן מצ'באן. בהמשך הקריירה שלו במכבי ישחק הסרבי בעיקר בעמדה מספר ארבע, אבל לאור נוכחותם של לבו ואליהו בחצי השנה הראשונה הוא יתבקש גם לספק גיבוי לשחורציאניטיס . גם במקרה שלו, האפקטיביות עם הגב לסל ויכולת המסירה יהפכו את החיים של השחקנים שלצדו לקלים יותר.

צירופו גם מוכיח שלמרות ההצלחה הראשונית, בלאט עדיין ערני, דרוך ומודע למגבלות של קבוצתו. לשלב הבתים השני הוא יסחוב לא רק את ה-1:9 של הסיבוב הראשון, אלא גם את הידיעה שמאז עונת 2002 לא הוביל קבוצה לפיינל פור היורוליג. למזלה של מכבי, זחיחות אינה אופציה עבורו גם כעת.