הכי רחוק מאירופה

בעוד כמה ימים אף אחד לא יזכור את החוויה הטראומטית שעברו אמש הקבוצות הישראליות שמתמודדות באירופה. מכבי תל אביב תסיים את הסיבוב הראשון ביורוליג במקום הראשון, מילאן מצ'באן יתחיל להתאקלם, וטרמפיסטים שכבר שכחו מהו צבעו של הכדור באותו משחק מסתורי המכונה כדורסל ייזכרו שהם צהובים בנשמה וימהרו להזמין חבילות לפיינל פור.

רק שלמכבי אין כל קשר למתרחש בכדורסל המקומי. לקבוצה של המדינה יש מאמן אמריקאי שחזר משנים ארוכות באירופה, והיא מצטיינת היכן שכמעט כל הקבוצות הישראליות כושלות: בהגנה ובאגרסיביות. ההדחה של ירושלים וגלבוע/ גליל ביורוקאפ והתבוסות של חיפה ונתניה (שממשיכות לשלב הבא) בגביע האתגר משקפות את מצבו הנוכחי של הענף הרבה יותר מכל ניצחון אירופי של הצהובים.

האיש שגבר אתמול על ירושלים, חואן פלאסה, הוא מאמן שקל לזלזל בו. מין פקיד כדורסל, שהעניק לפני שלוש עונות על מגש של כסף ניצחון למכבי במדריד עקב ניהול משחק גרוע. מולו התייצב אמש מאמן ישראלי מוערך וכריזמטי. התוצאה בסיום הייתה נוק אאוט כמעט משפיל. עודד קטש אולי יודע הרבה כדורסל, אבל את המוניטין שלו הוא צבר בעיקר בלימוד רזי משחק ההתקפה. שחקני קחאסול, לעומת זאת, עולים לטרוף בצד החשוב באמת של המגרש, זה שבו מונעים סלים מהיריבה. בלי חילופים אוטומטיים ובלי הנחות לאף שחקן, קחאסול התנפלה על הפיק של ירושלים בחמת זעם ופירקה אותו כליל. ירושלים לא הפסידה אתמול עקב הפציעה של קוקיה, הבעיות של נעימי או החלודה של רנדל. היא הפסידה כי היא פגשה קבוצת כדורסל מאומנת יותר, ובעיקר שומרת יותר.

הכישלון האירופי של הכדורסל הישראלי האמיתי, זה שאינו קשור בדבר לחללית המכביסטית שנטשה מזמן את בסיס האם, צריך להעיר את המאמנים המקומיים. אלה שתמיד יעדיפו להחתים גארד חתולי על פני גבוה מאסיבי, שלעד יבחרו לשמור באזורית פאסיבית על פני אישית תובענית, שבדרך כלל ינסו לנצח בעזרת התחכמויות במקום בעזרת עבודה קשה. הגישה הזאת יכולה להביא להם הצלחות חד פעמיות בזירה המקומית, לעיתים אפילו תארים, אבל יש לה מחיר כבד: התנתקות הדרגתית וכואבת של הכדורסל הישראלי מאירופה – וגם מהקבוצה האירופית ההיא, שלגמרי במקרה משחקת בתל אביב בימי חמישי.