אין דרך מרגשת יותר לסיים שנה מרגשת

אוהדי אספניול לא שכחו את המחווה האדירה שעשה אנדרס אינייסטה בגמר המונדיאל. אחרי שהבקיע את שער הניצחון חשף סן-אנדרס את הכיתוב "דני חארקה תמיד איתנו", לזכרו של קפטן אספניול המנוח שנפטר ימים ספורים לפני פתיחת האיצטדיון החדש של הקבוצה בקיץ 2009. הוא גם הזכיר את חברו בפתיחת הראיון הראשון, מיד אחרי הזכייה, והקדיש לחארקה את מדליות הזהב. אינייסטה מקבל העונה כבוד מיוחד בכל משחקי החוץ של בארסה, אבל באספניול חיכתה לו חוויה מיוחדת אפילו בסטנדרטים הגבוהים. האוהדים הניפו עשרות שלטים עם מילות תודה, ואף הביאו את חולצת אספניול מספר 21, השייכת לחארקה, עליה הודפס שמו של אינייסטה.

סמלי מאוד שזה היה משחק הליגה האחרון של אנדרס ב-2010. רצה הגורל שהשנה ההיסטורית מבחינת ספרד תסתיים בתשואות לגיבור הגדול שלה – לא על השער ולא על התרומה לזכייה, אלא על החברות, השליחות והצניעות. ההקדשה של אינייסטה לחארקה היא התמונה החשובה ביותר של השנה, והיא זו שתישאר לעד בזיכרוננו. בכל שנת מונדיאל יש אירוע שנמצא תמיד בתודעה כאשר מזכירים אותה. אתם יודעים – השער השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט ב-66', השלושער של פאולו רוסי מול ברזיל ב-82', יד האלוהים של דייגו מראדונה ב-86', הנגיחה של זינדין זידאן במארקו מטראצי ב-2006. גם האוהדים הצעירים, שלא ראו את האירועים בשידור חי, מרגישים כאילו חוו אותם אישית.

בעוד עשורים רבים, כאשר איש כבר לא יזכור מתי בדיוק הבקיע מסי רביעייה, מה בדיוק עשה מוריניו, ומה עולל כדור הג'אבולאני הארור לגביע העולם, יישארו רק אינייסטה וחארקה שמורים בהיסטוריה כסמלים של שנת 2010.

בדרבי של ברצלונה, במיוחד במחצית השנייה, היינו עדים שוב לניסיון הביזארי לעצור את התקפת בארסה עם רביעיית הגנה שיוצאת רחוק מאוד משערה במטרה למנוע משחק מסירות של הבלאוגראנה על שפת הרחבה ולתפוס את שחקניה בנבדל. אמנם טרם נמצאה דרך יעילה לעצור את צ'אבי, אינייסטה, מסי, פדרו ודויד וייה (אלא אם מאמן הרקולס אסטבן ויגו יחשוף את הסוד שעזר לו לכאורה לנצח בקאמפ-נואו בתחילת העונה), אבל דבר אחד ברור - קו ההגנה הגבוה הוא הדרך הגרועה ביותר להתמודד איתם. הוא משול להתאבדות מרצון.

כל מי שניסה לנקוט בשיטה זו מול בארסה סיים את המשחק בתבוסה מהדהדת. צ'אבי, אינייסטה ומסי הם השחקנים המוכשרים ביותר בעולם מבחינת עיתוי מסירות עומק. וייה ופדרו הם שחקנים מהירים וחכמים שמחכים לכדור על קו ההגנה, ואז מוצאים את עצמם לבד מול השוער. אלמריה יישמה את הגישה הבעייתית במשך דקות ארוכות וזכתה לשמינייה ברשת.

היה מדהים לראות את ז'וזה מוריניו נופל למלכודת אחרי ההפסקה בקלאסיקו, והוא שילם את מלוא המחיר כאשר ספג צמד מרגליו של וייה. מדהים אפילו יותר שמאוריסיו פוצ'טינו, בלם עבר שיודע דבר או שניים על יציאה לנבדל, לא למד את הלקח, וגם מולו התכבד שלשום אל-גואחה לכבוש פעמיים. למען התחרותיות בליגה הספרדית, יש לקוות שבשנת 2011 איש לא ינסה יותר את הפטנט הכושל ביותר בכדורגל העולמי.

נאפולי היא המרענן הרשמי של הליגה האיטלקית, והקבוצה הדרומית מגלה אופי ראוי להערצה. מספר השערים שחניכיו של ואלטר מאצארי כובשים בזמן פציעות בלתי נתפס, ובשבוע החולף היא עשתה זאת פעמיים. תחילה הבקיע אדינסון קבאני את שער הניצחון היקר ב-0:1 על סטיאווה בוקרשט בדקה ה-93, העלה את נאפולי לשלב הבא על חשבון הרומנים ומנע הדחה המונית של כל האיטלקיות מהמפעל. אתמול הוא עשה זאת שוב בדקה ה-93 בטיל מרהיב ומטורף לחיבורים של לצ'ה, והשחקנים בתכלת שוב ניצחו 0:1, בדרך למקום השני, מרחק שלוש נקודות בלבד ממילאן שנכנעה דווקא לשער מקרי של מרקו בוריילו, המושאל שלה לרומא.

אבל זה רק סוף הרשימה. בספטמבר היה זה קבאני שהישווה ל-3:3 מול אותה סטיאווה בדקה ה-98, אחרי שהרומנים הובילו בפתיחה 0:3. שבועיים קודם לכן ביצעו הנאפוליטנים מהפך בדקות הסיום וניצחו 1:2 במגרשה של סמפדוריה. הפנומן הארגנטיני אסקיאל לאבצי ניצח באוקטובר את קליארי 0:1 משער בדקה ה-94. לפני שבועיים בישל קבאני למגן כריסטיאן מאג'יו בניצחון 0:1 על פאלרמו בדקה ה-95. אלה נתונים מדהימים שמציבים את נאפולי כאחת הפייבוריטיות לזכיה בסקודטו היסטורי ראשון מאז ימי מראדונה העליזים. מאצארי שיבח אתמול שוב את כוח הרצון של שחקניו: "הבקענו שער קריטי נוסף בתוספת הזמן, וזו תרומה גדולה למורל ולמוטיבציה שלנו. סיימנו את השנה ברגל ימין, ואני יכול רק להוריד את הכובע בפני החבר'ה".

עם כל הכבוד לזלטן איברהימוביץ', קבאני הוא שחקן העונה בארץ המגף עד כה – האורוגוואי שהושאל מפאלרמו הפציץ 10 שערי ליגה ושבעה כיבושים באירופה, שלא לדבר על הבישולים וההשקעה העצומה בחלק הקדמי. בפתיחת 2011 מחכים לקבאני ומאצארי מבחנים קשים מול אינטר ויובנטוס, ואם תעבור אותם בהצלחה יהיו למילאן הרבה מאוד סיבות לדאגה.

מזג האוויר הקפיא את אירופה, הרס כמעט את כל המחזור בפרמייר-ליג ודחה אפילו את הדרבי הלוהט של גנואה, ולכן במקום להתקרר זה הזמן לעוד סיפור מחמם לב של מריו גומז. לפני חודשיים ביקר המדור את חוליית ההתקפה של באיירן מינכן שלא הצליחה להבקיע אפילו שער אחד לרפואה. מאז גמר איביצה אוליץ' את העונה, וגם מירוסלב קלוזה בקושי משחק, אבל גומז נהנה מפריחה חסרת תקדים. כמו במקרים רבים של שינוי דרמטי ביכולתו של שחקן, מילת המפתח היא ביטחון עצמי. החלוץ שהגיע משטוטגרט בקיץ 2009 תמורת סכום מופרז של 30 מיליון יורו סבל מאוד מהציפיות הגבוהות שיצר תג המחיר, וגם המאמן לואיס ואן חאל לא בדיוק דאג לנחם אותו. אלא שגומז מצא בעצמו דרך מיוחדת מאוד להחזיר את הביטחון שאבד.

ב-13 באוקטובר התקיים מבצע החילוץ של הכורים הצ'יליאנים, והחלוץ גילה שלאחד ממנהיגיהם, זקן החבורה, קוראים מריו גומז. הוא ראה סימן משמיים גם במספר הכורים שחולצו – 33. "אלה מסרים חזקים מאוד. אני לובש את החולצה מספר 33, וכאשר ראיתי שיש להם גם בחור בשם מריו גומז ידעתי שהמשחק הקרוב הולך להיות שלי". ב-16 באוקטובר הפציץ גומז שלושער לרשת האנובר, ואלה היו הכיבושים הראשונים שלו בבונדסליגה מאז פברואר. מאז הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה.

בחודשיים האחרונים כובש גומז כמעט בכל משחק, וב-2:5 בשטוטגרט אתמול התכבד בשלושער השלישי שלו העונה (השני היה ב-0:4 בליגת האלופות מול קלוז'). בסך הכל, מאז חילוץ הכורים הבקיע מריו מספר מדהים של 18 שערים בכל המסגרות, והוא לא מפסיק להודות לעם הצ'יליאני בכל הזדמנות. אם ישמור על המורל הגבוה גם אחרי פגרת החורף, אל תתפלאו אם בסיום העונה יהיו לגומז בדיוק 33 שערים בליגה ובאירופה, ואז נוכל לדבר על צירוף מקרים הזוי ואופטימי במיוחד.

המשחק הגורלי של הכחולים מול מנצ'סטר יונייטד נדחה בגלל סופת השלגים, אז קרלו אנצ'לוטי קיבל קרב צמרת נוח יותר מבחינתו, לפחות מבחינה היסטורית. צ'לסי אכלה את ארסנל לארוחת ערב בשלוש ההתמודדויות של האיטלקי מול ארסן ונגר, והחוסן המנטלי של התותחנים במפגשי צמרת ידוע כבעייתי, ולראיה הפסד חלק באולד-טראפורד לפני שבוע. בעונה שעברה הבקיע דידייה דרוגבה רביעיה לרשת ארסנל בשני המשחקים – 0:3 באמירויות ו-0:2 בסטמפורד-ברידג'. גם העונה הוא כבר הספיק להכניע את הגנת ונגר עם עקב אמנותי ב-0:2 בתחילת אוקטובר.

ביום שני הבא זו ההזדמנות של צ'לסי לרשום ניצחון ראשון אחרי חמישה משחקים ולצאת מהמשבר, מה גם שפרנק למפארד עשוי לערוך הופעה ראשונה בהרכב אחרי שחזר מפציעה. זו גם ההזדמנות של ארסנל להוכיח סוף-סוף אופי, לנצח את אנצ'לוטי ולקרב אותו לדלת היציאה מצ'לסי בעקבותיו של ריי ווילקינס. שתי הקבוצות מגיעות עם חשש גדול ועם תקווה גדולה, ופשוט לא יכול להיות משחק מרתק יותר.