לצאת מחוזקים

לכאורה, המשחק של מכבי תל אביב מול חימקי מוסקבה אתמול (חמישי) אמור היה לסתום את הגולל על הניסיונות לחזק את הקבוצה העונה. הוא מוכיח שהחבורה הזאת מוצאת את הדרך לנצח גם כשיש לה כל תירוץ אפשרי להתפרק: חימקי זקוקה לניצחון כדי לשמור על סיכויי ההעפלה לשלב הבא; הכלי המקצועי החשוב ביותר של הצהובים עד עתה, לחץ על כל המגרש, לא עובד לאורך מרבית הערב, בעיקר מול ראול לופז המצוין (3 חטיפות בלבד למכבי); ריצ'רד הנדריקס שומע שתכף הוא עולה על מטוס חזרה לארצות הברית; גיא פניני נשכח על הספסל בעת האחרונה; ג'רמי פארגו לוקח יותר מדי זריקות קשות והגארדים לא מפעילים את שחורציאניטיס; צ'אק אידסון מסיים עם אפס נקודות; ליאור אליהו נפצע בפתיחה ולא חזר.

ובכל זאת, מכבי מוצאת דרך לנצח למרות רבע שני מחריד, אחרי שהיא מהדקת את צבתותיה ההגנתיות ונעזרת ברוטציה הקצרה של הרוסים, שנפלו מהרגליים והפסיקו לחשוב. שני הנשכחים, הנדריקס ופניני, לא מתמרמרים אלא מתעלים. פארגו לא מאבד את הביטחון אחרי מחצית ראשונה רעה וממשיך לחדור בלי פחד, ובלו משלים את המהפך מקלעי חסר מצפון לשחקן שנותן גוף ושומר. האופי והסירוב להיכנע יעמדו לרשותה של מכבי גם בשלב הבא, מול קבוצות טובות יותר מחימקי ומול מאמנים חדים יותר מסרג'יו סקריולו המאכזב.

למרות זאת, מכבי צריכה חיזוק. יתרה מכך, במידה שהאיש שיצורף הוא מילאן מצ'באן, מכבי תוכיח שהיא חורגת ממנהגה ומביטה אל עבר העונות הבאות. הענק הסרבי יספק לה אינטליגנציה, יכולת מסירה, יכולת למשוך אליו את ההגנות ובעיקר עתיד. מכבי כבר שברה קלישאה אחת העונה, כשהוכיחה שאפשר לנצח ברמות הגבוהות עם הגנת לחץ, ועכשיו היא צריכה לנפץ אחת נוספת: אם זה לא שבור, אל תתקן את זה. שחקנים במכבי מסכימים לשבת על הספסל משחקים שלמים ואז עולים ותורמים, כך שהם יספגו את בואו של כוכב נוסף לקבוצה. החבורה הזאת בריאה מכדי ששינוי בסגל ימוטט את הכימיה. מעל הכל, השחקן הזה יכול לעשות את ההבדל בין קבוצה שיכולה לנצל עונה חלשה של אריות היבשת כדי להשיג הפתעה חד פעמית, לבין בניה מחדש של שושלת ביד אליהו.