עת הסמיר: על פריחתו של סמיר נאסרי

ה-8 במאי 2002 הוא תאריך שאף אוהד ארסנל לא ישכח. התותחנים יצאו למשחק חוץ מול מנצ'סטר יונייטד במסגרת המחזור ה-37 והלפני אחרון בפרמיירליג, כשתיקו יספיק לשחקניו של ארסן ונגר כדי להשלים דאבל. ארסנל הגיעה מעודדת לא רק בשל המצב העדיף בטבלה והזכייה בגביע שלושה ימים לפני כן, אלא בעיקר מפני שלא הפסידה אף משחק חוץ באותה עונה. אלא שמצד שני, בראשם של שחקני הקבוצה ריצדו הזיכרונות מהביקור האחרון בתיאטרון החלומות שנגמר באחת התבוסות המשפילות בהיסטוריה של המועדון, 6:1.

ארסנל לא הצליחה להכניע את פביאן בארטז עד הדקה ה-55, אז הגיע סילבן וילטורד, בעט פנימה כדור חוזר והוביל את התותחנים לדאבל בצורה הכי מרשימה שאפשר. מי שחשב שדווקא השער של הצרפתי ישנה את ההגמוניה בין המועדונים, טעה. מאז אותו משחק התקיימו 11 מפגשים במנצ'סטר, ארסנל ניצחה פעם אחת בלבד (0:1), רשמה שמונה הפסדים, פעמיים סיימה ב-0:0 ועומדת על מאזן שערים מביך 16:3.

גם היום, כשמונה שנים וחצי אחרי אותו משחק, ארסנל יודעת שאם היא חולמת לזכות באליפות היא חייבת לנצח באצטדיון המקולל מבחינתם. לפי איך שזה נראה כרגע, יש רק שחקן אחד שיכול להוביל אותה לתואר כלשהו וגם הוא צרפתי: סמיר נאסרי, שסוף סוף מתחיל לממש את הפוטנציאל העצום שלו. עד כה יש לנאסרי 12 שערים (כמו בשתי העונות הקודמות שלו במועדון יחד) ושלושה בישולים בכל המסגרות העונה. למה זה לקח לו כל כך הרבה זמן והאם כל זה לא יעלם בקרוב, כמו כוכבים זמניים שהבליחו בארסנל?

241 שניות. זה פרק הזמן שהיה דרוש לנאסרי על מנת לכבוש את שער הבכורה בהופעת הבכורה בארסנל מול ווסט ברומיץ', במחזור הראשון של עונת 2008/9. השער הזה רק העצים את הציפיות מהקשר, אז בן 21, שנרכש בתחילת אותו קיץ ממארסיי תמורת 15.8 מיליון ליש"ט. אלא שנאסרי התקשה מאוד לשמור על יציבות ואחרי פתיחה טובה שכללה גם צמד והצגה גדולה ב-1:2 מול מנצ'סטר יונייטד בנובמבר, הוא מיעט לכבוש (ארבעה שערים חוץ משלושת המצוינים לעיל), לא הצליח להתחזק פיזית והיווה דוגמה מצוינת לבעיה של התותחנים מול יריבותיה לצמרת. אם העונה הראשונה שלו בצפון לונדון עוד הייתה סבירה, הרי שהשנייה נפתחה בצורה קטסטרופלית, כששבר את הרגל במהלך תיקול עם אבו דיאבי במחנה אימונים, שלושה שבועות לפני פתיחת הליגה וחזר רק בסוף אוקטובר. עם חזרתו הוא התנדנד בין הרכב לספסל ומיצב את עצמו כשחקן שאי אפשר לדעת למה לצפות ממנו. קצת כמו ארסנל.

גם הקשר עצמו הודה בכך בעונה שעברה. "בחלק מהמשחקים אני יכול להיות פנטסטי ובחלק ממש לא", אמר. "אני חסר המשכיות. לפעמים באימונים אני עושה משהו ואומר לעצמי: 'וואו, אני צריך לעשות את זה גם במשחק', אבל פשוט לא מצליח". נאסרי טען שדבר נוסף שפגע בו כבר בצעירותו היו ההשוואות שעשו בינו לבין זינדין זידאן (שניהם בני מהגרים מאלג'יריה שהתחילו במארסיי): "זה היה יותר מדי מלחיץ בשבילי. כשאנשים עשו את ההשוואה בינינו הייתי רק בן 17 והוא היה השחקן הכי טוב בעולם. לכן כל הזמן מצפים ממני לתת משחקים גדולים ולהשתפר, אבל אני לא יכול להיות במיטבי בכל משחק. אפילו למסי יש משחק גרוע פה ושם".

גם כתב ה"לאקיפ" סטפן קוהלר מנסה להסביר לוואלה! ספורט מה לקח לנאסרי יותר משנתיים להתאקלם: "לקח לו הרבה זמן להבין מה זו הליגה האנגלית: מלחמה, דו קרב מול שחקנים פיזיים ומהירות בלתי פוסקת. דבר נוסף שאולי פגע בו הייתה העובדה שאחרי 20 שנה שהוא גר במארסיי, שיחק 12 שנה בקבוצה המקומית, הכיר את כל האוהדים והשחקנים מצוין וזכה למעמד, פתאום הוא גר לבד בפעם הראשונה בחיים שלו וגם נחשף לשפה חדשה ולמקום חדש. זה לא היה קל עבורו".

הבעיות של נאסרי לא נגמרו באי ההתאקלמות, אלא גם התרכזו בשחקן אחד ששיתף איתו פעולה בארסנל: וויליאם גאלאס. הכל התחיל בפיאסקו של נבחרת צרפת ביורו 2008, כשהקשר הצעיר סירב לקום מהמקום הקבוע של תיירי הנרי באוטובוס הנבחרת כפי שטען מאוחר יותר גאלאס באוטוביוגרפיה שלו. נאסרי זעם על פרסום הסיפור והודה שהוא בכלל לא מדבר עם הבלם הוותיק. "אני לא מתקשר איתו ואני לא היחיד בארסנל", סיפר, "ארבעה או חמישה שחקנים בקבוצה לא מדברים אתו". התקרית בין הנרי לנאסרי, שהגדיר אותה כאי הבנה, הייתה רק חלק ממשבר גדול בנבחרת הצרפתית בין הדור הוותיק לצעירים והסתיים באי זימונם של האחרונים למונדיאל 2010.

נאסרי נפגע מכך שלא נסע לדרום אפריקה. "אני רוצה לדעת למה לא זומנתי", תקף אז בראיון ל'קנאל+'. "אני לא מבין את ההחלטה, מאוכזב ממנה ושומע טענות על ההתנהגות שלי. ארסן ונגר התקשר אלי ואמר שהכל יישאר בארסנל כפי שהיה, הציע לי לצאת לחופשה והמליץ לי לא לפקפק ביכולת שלי". לאחר הניצחון של צרפת 1:2 על אנגליה במשחק אימון בנובמבר השנה, בו הצטיין נאסרי, אמר ונגר שאי זימונו למונדיאל דווקא עזר לו: "הוא הרבה יותר יעיל עם הגב אל הקיר וכשצריך להגיב".

קוהלר מספר על האכזבה מאי שילובו של נאסרי במונדיאל האחרון. "הוא חבר בדור המוכשר של ילידי 1987, שכולל גם את קארים בנזמה, חאתם בן ארפה וז'רמי מנז", מסביר קוהלר. "לפני כמה שנים היינו בטוחים שהשחקנים האלה יהיו דומיננטיים וישלטו בנבחרת צרפת, אבל במונדיאל האחרון אף אחד מהם לא זומן אפילו לסגל! זו הייתה אכזבה עצומה".

היכולת הנוכחית של נאסרי הפתיעה רבים באנגליה, במיוחד את פרשן התכנית "soccer saturday" של "סקיי" ושחקן העבר מת'יו לה טיסייה. אחרי הניצחון 1:2 על פולהאם במחזור האחרון, בו נאסרי כבש צמד, אמר לה טיסייה: "היכולת שלו פשוט מדהימה העונה. אנחנו תמיד מדברים על הבעיה של ארסנל להכניס את הכדור לרשת, אבל נאסרי עושה את זה בצורה מרשימה. הוא נמצא בכושר הכי טוב בחיים שלו עכשיו". גם בלם העבר של ארסנל מרטין קיאון החמיא לצרפתי בטור שלו ב"דייל מייל": "הוא הופך לשחקן היצירתי, החכם ובעל הכישרון האדיר שארסן ונגר חשב שהחתים לפני קצת יותר משנתיים. אם ארסנל רוצה לזכות במשהו העונה, היא חייבת שנאסרי ישמור על היכולת הזו".

אחד הדברים המרשימים ביכולת של נאסרי זו העובדה שהוא כל כך טוב דווקא כשהכוכב הכי גדול של הקבוצה, ססק פברגאס, פצוע. שמונה משעריו של הצרפתי העונה הגיעו דווקא במשחקים מהם נעדר הקפטן. "נאסרי שם סוף לתיאוריה שאומרת שהתלות של ארסנל בפברגאס היא גדולה מדי", כתב פרשן ה"דיילי מייל", ליאו ספל. "במקום לחשוב מה ארסנל צריכה לעשות בלי פברגאס, ונגר צריך לחשוב עכשיו מה היא צריכה לעשות עם פברגאס". ספל המשיך להחמיא לצרפתי ואמר: "עם מרואן שמאק, שממשיך לכבוש, הם מתחילים להיראות כמו הגרסה של ארסן ונגר לפרנק למפארד ודידייה דרוגבה בצ'לסי, כשהם היו בשיאם. אולי זה הזמן הנכון בשביל ונגר דווקא לשבץ את פברגאס בתפקיד יותר הגנתי".

מי שניצל את היכולת של נאסרי כדי לסגור חשבון קטן הוא ונגר, שאמר: "הרבה אנשים פקפקו בי כשהבאתי אותו לכאן. נאסרי רק בן 23 ובגיל הזה אתה עדיין מתפתח. כשתיירי הנרי הגיע לארסנל הוא גם היה בן 23 ועדיין התפתח מאוד. זה אומר שדור השחקנים של נאסרי, שכולל גם את פברגאס לדוגמה, עוד יגיע לגבהים חדשים". באותו ראיון, אגב, הודיע ונגר לראשונה כי נאסרי יקבל בקרוב הצעה להאריך את החוזה בקבוצה בחמש עונות נוספות.

נאסרי שיחק בכמה תפקידים במהלך השנתיים שלו בארסנל ונדמה שהאחרון מתאים לו יותר מכולם - באגף הימני (לורן בלאן: " עכשיו הוא מגיע הרבה יותר קרוב לרחבה"). "אני כובש הרבה שערים והבנתי שאני יעיל יותר באגפים מאשר במרכז השדה. אמשיך לשחק באגפים. העונה יש לנו את הסיכוי הכי גדול לזכות בתואר. לא מפני ששאר הקבוצות הפסידו, אלא משום שהקבוצה התבגרה ובפעם הראשונה אין לנו הרבה פצועים. אנחנו בפסגה ורוצים להישאר שם ולהראות לפטריס אברה שהתבגרנו".