הבלוג של אורי שלף

טריק ישן, סוד ידוע

מה עושים כדי להמריץ קבוצה שלא מפסיקה לנצח ואיך מגיבים פתאום לגל של פציעות. הבלוג של שלף עם הפילוסופיה האדומה

עו"ד אורי שלף
10/12/2010

מי לעזאזל הם אותם האנשים שאמרו שנפסיד במשחק הזה, שאל אותי אדריאן יוטר, השחקן האמריקאי שלנו, באוטובוס חזרה לתל אביב אחרי משחק הליגה האחרון שלנו נגד הפועל עפולה. חייכתי אליו במבוכה. הוא לא הבין והמשיך לשאול בפליאה מי יגיד דבר כזה ולמה. בדרך כלל לא מסגירים סודות מדינה כאלו, מהסיבה הפשוטה שלא היו מעולם אנשים כאלו וצריך לשמור על תרגיל המוטיבציה העתיק הזה בשביל המשחקים הבאים. אבל אני נשברתי, כי היה נראה שהוא לקח את זה באופן אישי. זה שהמאמן אמר לכם שאנשים מדברים על זה שאנחנו הולכים להפסיד בפעם הראשונה, לא אומר שבאמת היו דיבורים כאלו, עניתי לו, היינו בהרכב חסר והוא בסך הכל רצה להדגיש לכם את החשיבות של המשחק הזה. וחוץ מזה, אבוי לקבוצה שנבוא לשחק נגדה והיא לא תאמין שהיא יכולה לנצח אותנו. כולם רוצים לנצח אותנו. מסתבר שזה עזר. אדריאן היה כל כך מוטרד מכך שמישהו טען שאנחנו הולכים להפסיד ונתן את המשחק הכי טוב שלו העונה.

המשחק הזה היה יכול להיות המשחק הכי חשוב שלנו עד כה העונה. קבוצה שלא מפסיקה לנצח ממשיכה לעשות זאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, מכיוון שהיא בדרך כלל יותר מוכשרת מיריבותיה, ושנית, כי ככל שגדל רצף הניצחונות כך גם יורד אצל הקבוצות היריבות מפלס הביטחון ביכולת שלהם לעקוץ. עפולה התגברו על אפקט ההרתעה, האמינו שהם יכולים לנצח, כך לפחות לפיו דבריו של שרון אברהמי המאמן שלנו. זה הדיבור שרץ לדבריו בחדרי האוכל שבקיבוצי העמק בשבוע שקדם למשחק. חסרונם של מתן נאור וטוהר חיימוביץ' הפצועים, שני שחקני חמישייה מובילים, גרם לאנשים לחשוב שאנחנו פגיעים. לכן המשחק נגד עפולה היה יכול להיות המשחק החשוב ביותר שלנו העונה. רצינו לראות האם אנחנו באמת "קבוצה", כי "קבוצה" לא נפגעת מחסרון של שחקן אחד או שניים, ב"קבוצה" אין ואקום, שחקנים עולים מהספסל ומשחקים כשחקני חמישה לכל דבר ושאר השחקנים הבכירים מעלים את הרמה שלהם וכך קורה שדווקא במשחק בו אנשים חשבו שיתכן ונפסיד בפעם הראשונה, אנחנו נותנים את המשחק הכי טוב שלנו העונה. זה יכול היה להיות גם המשחק הכי חשוב שלנו עד כה אלמלא עפולה הייתה נותנת תצוגה עלובה כל כך. מבחן אמיתי לסגל החסר שלנו זה לא היה, וחבל.

ביש מזל גדול יש לנו השנה עם פציעות. לפחות עד סוף הסיבוב נחסר את טוהר ומתן, כך שהמבחנים האמיתיים שלנו עוד לפנינו. הרבה קבוצות היו מתחזקות במצב כזה. ההשקפה שלי היא שצריך לסמוך על מי שיש ולא להנחית להם מישהו חדש על הפרצוף. חסרונם של שחקנים מובילים גורם לשחקנים אחרים לקחת אחריות ונותן אפשרות לשחקנים שלא משחקים בדרך כלל לקבל דקות משחק ולהוכיח את עצמם. זה מעלה את רמת החיבור והשייכות שלהם לקבוצה ובטווח הארוך נוכל רק להרוויח מזה. איך אמרו חכמים? ממשברים יוצאות קבוצות מחוזקות יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully