שינוי קיצוני: על הפריחה של חן עזריאל

בעונה שעברה, כאשר יצחק שום החליט שהוא מעביר את חן עזריאל לעמדת המגן הימני של בית"ר ירושלים, הוא אמר לאנשי המועדון: "אולי בתור מגן נרוויח שחקן מצוין. בסך הכל, הוא שחקן התקפה בינוני עם הרבה מגבלות וההסבה הזאת אולי תעשה לו רק טוב".

שום לא החזיק מעזריאל כחלוץ. הוא ידע שהילד מתוסכל ומרגיש לא מוערך על ידו, אך דבק בשלו וברצון לראות שחקנים אחרים בהתקפה, גם אם זה יצריך צירוף שחקני רכש. מדוע? שום טען בפשטות: "הוא לא חלוץ, אלא שחקן אגפים, וככזה יש הרבה יותר טובים ממנו. הוא לא היה ולא יהיה שחקן מספר 9 ולא יכול לשחק במרכז ההתקפה". בדבר אחד שום צודק - עזריאל הוא לא שחקן 9 קלאסי ולאורך הקריירה גם כמעט ולא שיחק בתפקיד הזה, אבל מכאן ועד לקבלת החלטה לבטל את היכולות ההתקפיות של הילד ולוותר על הניסיונות למימוש הפוטנציאל האדיר, המרחק גדול מאוד. "בוא נאמר את האמת - שום הרג את חן" אומר מקורב לשחקן, "כמו כל הצעירים, הוא לא ספר אותו ולא התייחס אליו כאל אחד שיכול לתרום וזה גומר שחקנים. הוא הגיע למצב שאפילו לחן היו סימני שאלה לגבי היכולות שלו וזה הכי גרוע".

כשמדברים עם כל מי שליוו את עזריאל לאורך הקריירה וכאלה שמזהים את היכולות והפוטנציאל, נראה ששום טעה בגדול. עזריאל קיבל בשבועיים האחרונים את הקרדיט מאורי מלמיליאן וכבש שני צמדים בתוך שבוע, שאפשרו לבית"ר להעלות את הראש מעל המים. חשוב, כמובן, להדגיש כי לא היה מדובר במשהו מתוכנן, והצמד הראשון של החלוץ נגד הפועל רמת גן הגיע הודות לפציעתו של סטיבן כהן עשר דקות לסיום המחצית הראשונה. מלמיליאן זירז את עזריאל להתחמם ולהתארגן ונראה מהוסס לגבי מה שהוא רוצה לעשות על המגרש. עזריאל אמר לו: "אל תדאג, אני מרגיש טוב, יהיה בסדר". מכאן, עזריאל לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, ולמעשה הפך ללהיט של בית"ר והאוהדים בשבועיים האחרונים.

ייאמר לזכותו של מלמיליאן שהוא מאוד מתלהב מהכישרון והיכולות של עזריאל, אך מצפה ממנו ליותר באימונים. מלמיליאן טען לא פעם כי מבחינתו ההשקעה באימונים היא שקובעת את ההרכב ומבחינתו החלוץ צריך לתת יותר. "זאת גם הדרך שלי לעזור לו להתפתח ולהסביר לו איפה הוא לא בסדר" אמר לאנשי המועדון.

הבעיה הגדולה היא שהרצון של אורי לראות את החלוץ מתפתח בדרך שלו ודרך הספסל לא עלו בקנה אחד עם הרצונות של עזריאל ובעיקר של הסוכן שלו, דודו דהאן, שמחזיק מאוד מהכישרון של החלוץ ומהאפשרות שלו להגיע לרמות הגבוהות. לאחר שבועות רבים בהם "סבל" בשקט, דהאן לא יכול היה לקבל יותר את הספסול של עזריאל, ולאחר משחק החוץ של בית"ר נגד הפועל תל אביב בבלומפילד הודיע כי בינואר השחקן כבר לא יהיה בבית"ר. אמנם היו כאלה שלא אהבו את הצעד של דהאן, אך בשורה התחתונה, עם או בלי קשר, שבוע לאחר מכן עזריאל חזר לקבל דקות משחק וקרדיט ראוי שמאפשר לו לפרוח ולמעשה לעזור לבית"ר ולהישאר בה.

את הכישרון הגדול של עזריאל זיהו עוד בנבחרות הצעירות של ישראל אליהן השתייך. המאמן האחרון שליווה אותו במסגרת אלה היה מוטי איוניר בנבחרת הצעירה: "הוא יכול לשחק במרכז ההתקפה, אבל הוא קיצוני קלאסי, כי שם הוא מביא לידי ביטוי את כל היכולת שלו. המהירות, הטכניקה והיתרונות שהוא בא מאחור. הוא לא עוד שחקן התקפה, אלא כזה שיש לו יכולות גבוהות מאוד. הוא פשוט צריך לשחק כדי להביא לידי ביטוי את היכולות שלו. אצלי בנבחרת היה הבדל גדול מאוד בין היכולות שהוא היה מביא לאימונים לבין מה שקיבלתי במשחקים, וזה הסמן הכי גדול שדרושות לו דקות משחק כי הוא כבר לא ילד".

כשאיוניר מדבר על הפערים הללו, ניתן לפשט זאת ולומר כי אחד הסממנים הבולטים אצל עזריאל זאת השמחה והמוטיבציה באימונים כשהוא משחק, לעומת מצב רוח המדוכדך שמלווה אותו כאשר הוא לא משותף. אגב, גם בנושא הזה עזריאל עובד על עצמו חזק מאוד בשנה האחרונה ומנסה להגיע מוכן ורעב לכל אימון, אך מדובר בתהליך הדרגתי, שיחד עם דקות משחק שיקבל יוכל לבוא לידי ביצוע. כנראה שהפתרון במקרה של עזריאל הוא פשוט לתת לו את דקות המשחק ושאר הדברים כבר יתחברו.

ומי יכול להסביר את זה טוב יותר מזאביק זלצר? "אם היו שואלים אותי, הוא פשוט חייב לפתוח כל שבת", אומר זלצר. "אין מקום לשלב אותו בהדרגה, הוא שחקן אירופאי לכל דבר. למרות שהוא לא חלוץ קלאסי, הוא גולר לכל דבר ועניין. עוד בנבחרת הנערים ראו את היכולות שלו ועד כמה קשה היה לשחקנים לשמור עליו ולעצור אותו. השילוב של המהירות, הטכניקה ויכולת הבעיטה מחברים אותו להיות השחקן שהוא, והעובדה שהוא עושה את הכל מהאגפים עם תפוקה של חלוץ לכל דבר היא הדבר המיוחד שבו. שנתיים שואלים אותי עליו ואני אומר תשובה פשוטה: "כשהוא ישחק באופן קבוע הוא יהיה טוב ויבקיע, את הכישרון שלו קשה מאוד לעצור".

אלון מזרחי מסכים: "זה מסוג הדברים שאני לא מבין אצל מאמן, לוותר על שחקן כל כך משמעותי בהרכב ועוד בקבוצה כמו בית"ר עם בעיות בהתקפה. לאורי יש ממנו את כל מה שצריך לקבל משחקן התקפה. זה לא נכון שהוא לא יכול לשחק את ה-9 הקלאסי, אבל כסקנד סטרייקר, משהו שמזכיר אפילו את התפקוד של ראול במהלך השנים, הוא יכול לעשות הרבה דברים שלהגנה אין יכולת להתמודד איתם". מזרחי מסביר את התפקוד של עזריאל בקבוצת הנוער של בית"ר, שם פרח עם כמויות אדירות של גולים בכל אחת מהמחלקות בהן עבר.

אחד משחקני הקבוצה סיפר על עזריאל: "למי שלא יודע, גם בנוער הוא היה בא מהאגף. הוא היה מגיע מאחור עם המהירות והצעדים הקופצניים שלו וחותך כל הגנה כאילו היא לא קיימת. לא במקרה הכינוי שלו היה "במבי", בגלל איך שהוא היה בא מאחור עם הצעדים האלה. אני רואה היום את כל הרעש וההתלהבות שהייתה מבן שהר, וכולם מוזמנים לשאול ולבדוק שלאורך כל השנתונים חן היה הרבה יותר טוב ואיכותי ממנו".

הצמד שעזריאל כבש בא בסופו של שבוע מאוד מדוכדך מצדו. מעבר לרעש הגדול סביב הודעתו של דודו דהאן על עזיבה אפשרית בינואר, שבוע לפני כן עזריאל תורגל לאורך כל השבוע בהרכב הפותח לקראת המשחק נגד הפועל תל אביב, וכבר היה דרוך ומוכן לקראת ההתמודדות. כששמע שהוא לא בהרכב, הוא היה שקט ומופנם כהרגלו, אך בתוך תוכו הוא לקח את זה קשה מאוד וניתן היה לראות את זה על הפנים שלו במהלך כל האימונים באותו השבוע. גם מלמיליאן קלט זאת ואמר "אני לא מוכל לקבל כאן זלזול. מי שלא יתאמץ כי הוא מאוכזב, לא יראה אצלי דשא". אמר, וכיוון לחלוץ הצעיר. נגד הפועל רמת גן, מלמיליאן החליט להשאירו על הספסל, אך למזלו של עזריאל, סטיבן כהן נפצע והמאמן החליט לזרוק אותו למערכה.

מי ששילם את המחיר היה בלם רמת גן אלין טופוזאקוב, שלא בדיוק ידע מאיפה זה בא לו. "את האמת, לא הכרתי אותו לפני כן. בסך הכל, ההתקפה של בית"ר הייתה חלשה, וזה מאוד הפתיע אותי שפתאום נכנס מהספסל שחקן כל כך מהיר ומשמעותי. אם הוא מקבל את הכדור בריצה קשה מאוד לעצור אותו וגם טכנית הוא מאוד טוב למרות הגובה שלו. הגענו מוכנים לבית"ר, אבל הכניסה שלו הרגה אותנו. ראיתי אותו גם נגד הפועל חיפה, והוא פשוט שחקן שמבקיע שערים ממצבים ומסיטואציות שבהן קשה מאוד לעצור אותו. הוא קופץ על הזדמנויות או בא מאחור ועושה מהר מאוד את הפעולה. זה הדבר הכי קשה לשחקן הגנה לעצור".

אגב, בבית"ר לא אוהבים את ההתבטאויות של אנשים בסביבת השחקן, אבל מתייחסים בפרופורציות לנושא. גורם בקבוצה אמר: "חן הוא מותק של ילד. זה לא דבר רע שיש מסביבך אנשים שאכפת להם או סוכן שדואג ורוצה שתצליח, אבל יש הבדל בין ההתבטאויות לבין מה שחן מרגיש ורוצה, ובסך הכל גם הדברים נעשים כדי שהוא ישחק ולא כדי שיעזוב. אם היו רוצים שהוא יעזוב היו מוצאים קבוצה ולא מודיעים מראש. בסך הכל, המטרה של כל הגורמים כאן היא שחן יהיה חלוץ העתיד של בית"ר. למעשה, הוא כבר הפך לחלוץ ההווה של הקבוצה".

ומה יהיה מכאן? בבית"ר עושים הכל כדי לשמור את הילד צנוע ועל הקרקע. בסופו של דבר, זה לא רק הכישרון אלא העובדה שכיום הוא הגולר היחיד של בית"ר ירושלים, ואלמלא ההתעוררות שלו לא ברור כיצד הייתה נראית התקפת הקבוצה. בשבת תגיע הפועל אשקלון לטדי ותשחק סגור וצפוף. זה יהיה מבחן נוסף לעזריאל, להוביל את בית"ר מול מערך מבוצר עם הרבה מאוד שחקני הגנה. זאת סביבת העבודה האמיתית של חלוץ גדול, ועזריאל צריך לדעת לשחות בא. יש למה לצפות.