אין ספק שמכבי חיפה עשתה אתמול ניצחון יפה, חד וחלק, אבל אם ברצונה להמשיך להתמודד על האליפות, היא צריכה לזכור שלמרות שלושת השערים שהיא כבשה, בעיית ההתקפה עדיין קיימת והמדד הוא לא המשחקים נגד הפועל רמת גן או הפועל אשקלון. אנחנו עדיין זוכרים שחיפה לא השכילה לכבוש נגד הפועל תל אביב ובדרבי החיפאי, שמרבית ניצחונותיה העונה הושגו בהפרש של שער אחד, ושלמרות שלושת השערים אתמול, מספר הכיבושים שלה הוא עדיין הנמוך ביותר בצמרת הגבוהה.
הסקורר היחיד שלה - ולדימיר דבאלישווילי - כבש ארבע שערים מתחילת העונה ולדעתי הוא לא יצליח לסחוב לבדו את התקפת הקבוצה. הוא מסוג השחקנים שתלויים מאוד ביכולת של השחקנים מסביבו ולדעתי זה לא יספיק לחיפה להתמודדות עם שאר קבוצות הצמרת עד סוף העונה. אנחנו רואים שכמות השערים של שלומי ארבייטמן, שכבש בעונה 28 כאלו, חסרה מאוד לקבוצה ואני מאמין שבינואר היא תצטרך לתת מענה לכמות הזו.
למרות שעדיין צריך למצוא פתרונות בחלק הקדמי, דבר טוב קרה למכבי חיפה בחולייה האחורית בשבועיים האחרונים. הקבוצה קיבלה בחזרה את ניר דוידוביץ' ואריק בנאדו, שממלאים תפקידים חשובים מאוד בקבוצה, משרים המון ביטחון בחלק האחורי ומביאים ניסיון של שנים. בשביל לדעת את גילו המדויק של בנאדו צריך להסתכל בתעודת הזהות כי על המגרש הוא נראה צעיר בהרבה. הוא פשוט השתלב בצורה בלתי רגילה למרות שלא שיחק הרבה זמן.
בית"ר חזרה לליגה
ניצחון החוץ שלה על הפועל חיפה הוכיח שבית"ר ירושלים חזרה לליגה סופית ודי אם נזכיר שהיריבה שלה אתמול לא הפסידה העונה לפני כן למכבי והפועל תל אביב ולמכבי חיפה. לדעתי לשינוי הגדול הביאו המהלכים של אורי מלמיליאן, ששינה עמדות, שיחרר שחקנים ובכך בית"ר התחילה להציג את היכולת שכולם מצפים ממנה.
בנוסף, צריך לציין את חן עזריאל, שבתוך שבוע כבש ארבעה שערים חשובים מאוד הקבוצה. למרות שהדרך שלה עוד ארוכה, אנחנו כבר רואים בית"ר אחרת. קבוצה שמתגוננת נכון, שיוצאת למתפרצות דרך אבירם ברוכיאן והשבוע האחרון נתן המון ביטחון לשחקנים ושקט למערכת.
העבודה השקטה של קלינגר
בשקט בשקט, הרחק מאורות הזרקורים, בנה ניר קלינגר קבוצה שנמצאת כבר במקום הרביעי - מקום שאוהדי באר שבע לא זוכרים הרבה זמן. מי שמכיר את ניר יודע שדרך עבודה קשה ושקטה הוא מגיע למטרות שלו. המון שנים לא ראינו כזו כימיה בין אוהדי הקבוצה לבין מאמן וכנראה שאפשר גם אחרת. נמשיך לעקוב כי זו קבוצה חשובה לליגה.