טורניר סיום העונה משך השנה הרבה ביקורות, אך בסופו של דבר קיבלנו את אחד מטורנירי המאסטרס הטובים של השנים האחרונות, כשארבעת הטניסאים הטובים בעולם עלו לחצי הגמר אחרי תצוגות טניס נהדרות ומול קהל של 17,500 אלף איש בכל אחד מ-14 המשחקים שנערכו באולם ה-O2 בלונדון.
ומעל הכל, משחק הגמר יספק לנו את שיא הרגש - מפגש בין שני הטניסאים הגדולים בעולם ואולי אי פעם, רוג'ר פדרר ורפאל נדאל, שייפגשו למשחק האחרון של שנת 2010 כדי לכתוב עוד פרק בספר עב הכרס של אחת מיריבויות הספורט הגדולות בהיסטוריה. יותר מזה כבר תהיה חוצפה לבקש. רגע לפני הגמר כדאי לבדוק באיזה כושר מגיעים השניים, וגם לחשוב כבר על היום שאחרי, או יותר נכון השנה שאחרי.
נדאל מחפש סופר סלאם
רפאל נדאל חזר ללונדון אחרי שבשנה שעברה סיים את הטורניר עם שלושה הפסדים מבלי לקחת מערכה בודדת, ואחרי היעדרות של חודש וחצי בשל פציעה בכתף. במשחקו הראשון בטורניר הוא עוד היה חלוד ונקלע פיגור של מערכה ושבירה מול אנדי רודיק, אבל דווקא אז, למרות יכולת בינונית בהשוואה לזו שהציג במהלך השנה, הצליח השור ממאיורקה לחזור למשחק ולנצח את האמריקאי.
אחרי אותו המשחק כנראה שמשהו השתחרר במכונה המשומנת של נדאל, ובהמשך הטורניר כבר ראינו לפרקים את הטניס הפנומנלי שהציג בשלבים מוקדמים יותר של השנה, כשהשיא הגיע בניצחון 6:7, 6:3, 6:7 על אנדי מארי בחצי הגמר, בו הוכיח נדאל בפעם המי יודע כמה שמה שמבדיל בינו ובין פדרר לבין שאר הטניסאים בסבב זו היכולת לזכות בנקודות החשובות, ולהביא את הטניס הכי טוב ואגרסיבי שלך לרגעים הללו. רק כך אפשר להסביר את הניצחון של הספרדי למרות היכולת המצוינת של מארי, שהציג אולי את הטניס הכי טוב בקריירה שלו ואף זכה לרוח גבית מהקהל המקומי.
אחרי שהשלים גולדן סלאם כשזכה באליפות ארצות הברית, נדאל שואף כעת להפוך לטניסאי השני בעידן המודרני שזוכה בסופר סלאם - זכייה בכל תארי הגרנד סלאם, בגביע המאסטרס, ובמדלית זהב באולימפיאדה. היחיד שעשה זאת לפניו היה אנדרה אגאסי, שעשה זאת בתשע שנים, לעומת חמש בלבד אצל נדאל. טניסאי העבר, גרג רוזצקי כבר סימן אותו כפייבוריט מובהק לגמר והצהיר: "הרבה אנשים היו מודאגים מהמחסור שלו במשחקים לאחרונה אחרי סבב התחרויות באסיה, אבל אני מרגיש שכשנדאל רוצה משהו הוא פשוט משיג אותו".
כשפדרר האמיתי מגיע ללונדון
הביקור האחרון של רוג'ר פדרר בלונדון הסתיים בהפסד כואב לתומאס ברדיך ברבע הגמר בווימבלדון, שסימל עבור רבים את תחילת הסוף של שיאן הזכיות בתארי גרנד סלאם. אבל ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן, נראה שפדרר האמיתי שוב איתנו. השוויצרי הגיע למאסטרס ביכולת השיא שלו השנה, לפחות מאז הזכייה באוסטרליה אי שם בחודש ינואר, ובעיקר נראה שמשהו בשפת הגוף שלו מזכיר את הימים הטובים. לפדרר יש יתרון ברור על פני נדאל על המשטח המהיר בלונדון, יתרון כמעט זהה לזה שיש לספרדי במשטחי החימר.
יחד עם זאת, גם פדרר מבין שלמפגש הקרוב הוא מגיע כאנדרדוג מובהק, אולי בפעם הראשונה במפגשים ביניהם. זה לא רק המאזן השלילי של פדרר מול יריבו המושבע, שעומד על 14 הפסדים מול שבעה ניצחונות בלבד, אלא בעיקר העובדה שנדאל התגבר כמעט על כל נקודות התרופה שהיו לו בעבר (סרב, בקהנד והיכולת מחצי מגרש וקדימה) ושבהן השוויצרי היה מתמקד במפגשים בין השניים ועל ידי כך וקיצור הנקודות, היה מאזן את הבדלי הפיזיות.
סביר להניח שלפני המשחק תעבור בראשו של פדרר כל השנה האחרונה, שהייתה הראשונה מאז 2004 בה לא פגש את נדאל בגרנד סלאם, וממש לא באשמתו של האחרון. המדורג שני בעולם בוודאי יודע שניצחון יסמן עבורו נקודת מפנה נוספת בקריירה, ויסגור שנה קשה במיוחד בצורה מעוררת תקווה לעתיד. מעבר לכך ינסה פדרר להחזיר את כוח ההרתעה שמעט אבד לו לאחרונה ולהביא אותו לפתיחת שנת 2011 כמועמד ברור לזכייה כבר באוסטרליה.