המכשפות מהמערב: האם סוונסי וקרדיף יעלו לפרמיירליג?

בעזרת מומנטום טוב בחודשים הקרובים ועם קורטוב מזל, קריאות הגנאי "מ*ייני כבשים" והקנטות אחרות אודות החיבה הגדולה של וולשים לאקטים מיניים עם חיות הדיר, כבר לא יהיו רק מנת חלקם של אוהדי מילוול, לידס (ששומעים אותן בעצמם) ואחרות, אלא גם התענוג של האוהדים באולד טראפורד ואנפילד.

בעזרת מומנטום טוב בחודשים הקרובים ועם קורטוב מזל, יכול מאוד להיות שבעונה הבאה תשחק בפרמיירליג האנגלית קבוצה מווילס לראשונה מאז 1983. בעזרת מומנטום טוב וקורטוב מזל, יכול אפילו להיות שבעונה הבאה תשחקנה שתי וולשיות בליגה הבכירה באנגליה, לראשונה אי פעם. וזה לא יעבור בשקט.

קרדיף לא בילתה בליגה הבכירה באנגליה מאז 1962, סוונסי לא עשתה את זה מאז 1983, אבל היום שתיהן דוהרות בצמרת טבלת הצ'מפיונשיפ האנגלית, כשלפחות הקבוצה מבירת ווילס נראית כמועמדת בכירה לעלייה לפרמיירליג. העפלה של אחת מהן או של שתיהן גם יחד תוסיף צבע עז לפרמיירליג ואולי גם נופח רומנטי לליגה מכורה לכסף שמשוועת לסיפורי אהבה, אבל היא תגרור גם לא מעט סימני שאלה ואולי גם צרות.

ב-2005 ביצע בלם קרדיף דאז, דארן פרס, עבירה חריפה על אנדי קול הוותיק וראה כרטיס אדום ישיר שאמור היה למנוע ממנו לשחק בגמר הגביע האנגלי נגד פורטסמות. אלא שפרס התייצב לוועדת משמעת בפני ההתאחדות הוולשית, שביטלה את ההרחקה. באנגליה זעמו אפילו יותר אחרי שגילו שיושב ראש ועדת המשמעת החזיק בעבר מנוי למשחקיה הקבוצה.

הארי רדנאפ, אז מאמן פורטסמות, זעם: "קרדיף משחקת בליגה האנגלית ובגביע האנגלי, דרכו היא רוצה להעפיל לגביע אופ"א. ואז, כשמרחיקים להם שחקן, הוא עומד לוועדת משמעת בהתאחדות הוולשית. זה לא אמיתי". בסופו של דבר פרס לא עזר לקבוצתו להימלט מהפסד, אבל סיפור העמדתו לדין דווקא במשרדי ההתאחדות הוולשית הדגיש סוגייה שתהיה חייבת להיפתר.

במארס אותה שנה הבינה התאחדות הכדורגל האנגלית שקרדיף נמצאת במסלול אפשרי לזכייה בגביע, אבל הודיעה קבל עם ועדה שהיא לא תוכל לייצג את אנגליה בגביע אופ"א בגלל שלמרות בחירתה לשחק במערכת הליגות האנגלית, היא עדיין קבוצה שנמצאת באחריותה של ההתאחדות הוולשית. מצד שני, אופ"א לא הרשתה לקרדיף, סוונסי, או כל קבוצה אחרת שמשחקת באנגליה לייצג את מדינתן במפעלים היבשתיים דרך הגביע הוולשי (בניגוד למשל ל-פ.צ ואדוז מליכטנשטיין) וכך נוצר מצב לפיו היום אף אחת מהקבוצות הבכירות של ווילס לא יכולה לשחק באירופה.

זה רחוק מלהסתיים בסימני השאלה סביב ההשתתפות באירופה. עלייה לפרמיירליג אמנם תעשיר את קופתן של אלו שישלימו אותה, אך במקרה של קרדיף ו/או סוונסי, מבוכי הבירוקרטיה צפויים להסתבך אפילו יותר. הנהלת הליגה הבכירה צפויה להיות תקיפה ולא תאפשר הישנות של סוגיית דארן פרס, אבל השתיים לפחות יכולות לשאוב עידוד מכך שהחוק על פיו קבוצות חייבות לרשום שמונה שחקנים מקומיים, לא מבדיל בין ווילס לאנגליה.

בעיה נוספת שעשויה להתעורר מגיעה מהיציעים ומן הרחוב. בין קבוצות שונות באנגליה קיימים תיעוב ויריבות כפי שהם קיימים בכל מקום בעולם הכדורגל, אבל השנאה לקבוצות הוולשיות היא מסוג שונה וכדי להבין אותה די היה בקריאת טוקבקים בסגנון "לא מגיע לכם לשחק בליגה אנגלית, אתם לא שייכים לאן", שחזרו על עצמם בכל מקום, שוב ושוב, אחרי שבלקפול ניצחה את קרדיף בגמר פלייאוף העלייה לפרמיירליג בסוף העונה שעברה.

הקנטות מתובלות בהומור בריטי הן דבר אחד, אבל אלימות פיזית של ממש היא דבר אחר וכזו לא הייתה חסרה בשנים האחרונות לפני, במהלך ואחרי משחקיהן של הוולשיות הבכירות, בעיקר של קרדיף. המשחקים של האחרונה הפכו לא אחת לקרקע הפורייה של חוליגנים אורחים, לפעמים כאלו שהסתפקו בקרבות רחוב ספורדיים בבירה הוולשית ואפילו לא טרחו להגיע למשחק עצמו ואוהדי הקבוצה צועדים דרך קבע בצמרת מדד העצורים בשנה.

התחושה שמזלזלים בהם ושמקפחים אותם עשויים לגבור אצל אוהדי קרדיף ברגע שהם יבלו בליגה הבכירה והנובורישית, וזה גם הזמן להזכיר את ההתנגדות הגדולה של כוחות הביטחון להעלאת הרעיון שריינג'רס וסלטיק הסקוטיות יחברו לפרמיירליג. הדם הרע בין אנגליה לסקוטלנד לא קיים בווילס, אבל נראה שהיחידים שיהיו מרוצים מעלייה של אחת מהוולשיות בלבד תהיה המשטרה המקומית, שתזכה לחופשה מאבטחת משחקי הסאות' ווילס דרבי, שם אוהדי קרדיף וסוונסי נוהגים להפיק מפגני אלימות מרשימים.

חרף סימני השאלה והבעיות הפוטנציאליות, קרדיף וסוונסי רודפות אחר חלום ההעפלה לליגה הבכירה בתאווה. זה לא רק הרצון הטבעי להצליח ולנצח, אלא גם הכסף הגדול שמכניסה הליגה העשירה שהן התרגלו לראות מלמטה בשנים האחרונות. וגם אם יש מי שזה לא תמיד מוצא חן בעיניו, הן חלק מהוות חלק ממערכת הליגות האנגלית בדיוק כמו מנצ'סטר יונייטד, ארסנל או ליברפול.

העובדה האחרונה היא גם זו שמונעת פרצי פטריוטיות בכל רחבי המדינה נוכח ההצלחה ולמרות שחלק מהעיתונים סבורים שהעפלות של הוולשיות יקדמו את הכדורגל המקומי וסם חמאם השנוי במחלוקת, לשעבר בעלי קרדיף, שקל לשנות את שמה של הקבוצה ל-FC ווילס ואת צבעיה לצבעי הדגל, בין הקבוצות שוררות שנאה ואיבה גדולות מימדים ובסופו של יום כל אחת רוצה להצליח למען עצמה.

בעונת 2008/9 קרדיף פספסה את פלייאוף העלייה בגלל יחס שערים ובשנה שעברה כבר הצליחה לעלות לגמר, אבל נכנעה לבלקפול החלשה ממנה על הנייר. הפעם היא מסומנת כאחת מהפייבוריטיות הגדולות לעלייה ישירה, בלי פלייאוף, וסוונסי חולמת להצטרף. ועל מה אוהדי הליגה האובייקטיבים יכולים לחלום? למה לא? יהיה מעניין.