באחד מאימוני סוף השבוע שוחחו מספר שחקנים של בית"ר ירושלים על ההתמודדות הצפויה מול הפועל תל אביב. אחד השחקנים אמר: "אסור להתבטל, הם יריחו דם ויטרפו אותנו. צריך להראות שאנחנו במשחק ולא לחוצים, כי הם משתלטים על האמצע וחבל על הזמן שלנו". אלי דסה הצעיר הוסיף: "ברור, אבל אנחנו לא יכולים בכלל לחשוב על ללחוץ אפילו בחצי שלנו, כי כל פעם שעשינו את זה השנה, אפילו נגד הקטנות, הרגו אותנו. חייבים לעמוד נכון ולשחק חזק, כל אחד על השחקן באזור שלו". שחקן אחר סיכם את השיחה, ואמר: "יאללה, כולה כדורגל, ממה אנחנו מפחדים? ניתן הכל ויהיה בסדר".
אם שואלים אוהד בית"ר ירושלים על התחושות לקראת המשחק הערב בבלומפילד, סביר להניח שהוא יפתח בכמה שניות של תקווה ואופטימיות, כפי שניסה לעשות השחקן שסיים את הפסקה הקודמת. לאחר כמה שניות, הוא צפוי לעבור לשטף דיבור ארוך של ביקורת וירידה מדוקדקת לפרטים ולתחושה הריאלית של כל אוהד צהוב-שחור הערב, לפיה בית"ר מגיעה לבלומפילד כצאן מובל לטבח. השאלה היא רק עניין של כמה ולא מי ינצח, או כמו שאמר אחד האוהדים ביום שלישי האחרון בטדי: "בשנתיים האחרונות חטפנו שם רביעיות, שישמרו על יציבות - לא מצפה ליותר".
עם התחושות האלה מגיעים אוהדי בית"ר לבלומפילד ולמסכי הטלוויזיה הערב, ומשיחות עם אנשי מקצוע זה נראה ריאלי, בעיקר בגלל חולשת האופי ששחקנים בית"ר משדרים. חוסר אמון? נכון לאתמול, מתוך 2,500 כרטיסים שהוקצו לאוהדי בית"ר, 1,200 נותרו בקופות.
הפנקס פתוח והיד רושמת
כשמדברים על בית"ר בעונה הנוכחים, האלמנט הראשון שעולה בראש הוא המנטאלי. בסך הכל, לקבוצה יש סגל שחקנים די איכותי שיכול לעשות דברים יפים בליגת העל, אך ההתנהלות והדרך של צוות השחקנים המדובר מתחת לכל ביקורת, ומושכת אליה אש שלא הופנתה כלפי שחקנים כבר שנים. השפלה הערב בבלומפילד, והרבה מאוד שחקנים ייכנסו לרשימה שחורה, שלקהל יהיה קשה לסלוח להם הרבה מאוד זמן.
אלי כהן, לו יצא לאמן בשתי הקבוצות ולזכות בתארים, שומע את השאלה וכבר מרגיש אי נוחות: "עצם זה שמעלים את השאלה מבייש את המועדון והסמל של בית"ר ירושלים", הוא אומר. "אני צריך לומר בצער שיש מקום לשאלה הזאת ולא בגלל הפערים המקצועיים אלא בגלל מי שלובש את החולצה של בית"ר. בית"ר הגיעה לבלומפילד בסגלים הרבה פחות טובים ויקרים מזה, אבל תמיד הייתה רמה מסויימת של זהות ומחוייבות. היום יש שם שחקנים שאם תחבר את התועלת של כולם למועדון, לא תגיע ל-10% מהתרומה של מלמיליאן לבד, והם מרשים לעצמם לא לכבד אותו ולזלזל. זה בלתי נתפס. בכדורגל הכל יכול להיות, אבל אם הפועל תל אביב תרצה, זו בהחלט יכולה להיות השפלה גדולה, כי לא נראה שאת השחקנים של בית"ר הדברים האלה מדאיגים".
הדברים של כהן חריפים מאוד, והעיתונאי הירושלמי אושרי דודאי, שמחובר חזק לדור הצעיר של המועדון, ממתן: "לא שזה לא מדאיג אותם, הם פשוט לא במצב שהם מאמינים ביכולת לעשות משהו בבלומפילד. לא מספיק שמשלבים אותם בהרכב, תכלס לא תורגל שום דבר רציני לקראת הפועל תל אביב, שהיא קבוצה עם עליונות מקצועית אדירה על בית"ר היום. חשוב לזכור שלבית"ר תמיד יש רגש נחיתות מהפועל. גם בשנים הכי חזקות שלה, כולל עונת הדאבל, היה מאוד קשה לה להפגין עליונות על האדומים. הפועל, להבדיל, יודעת לנצל את העליונות שלה ולהגיע לשיא מול היריבות השנואות שלה, כי היא תמיד מתרכזת בעצמה ולא ביריבות. כדי שיהיה סיכוי לשינוי, בבית"ר היו צריכים לבחור הרכב של כאלה שהחולצה אומרת להם הרבה. הם התעסקו השבוע בהכל חוץ מבכדורגל, כך שבכל הרכב שיעלה, לא מדובר בשחקנים שבאמת מאמינים ביכולת שלהם לעשות משהו מול הפועל. התחושה היא שאם בית"ר תושפל או לא כבר לא תלויה בה, אלא ברמת הרחמים והאמפתיה של הפועל".
האם ה-0:8 על מ.ס אשדוד בגביע הטוטו נסך ביטחון? שחקן בקבוצה סיפר: "אפשר לחלק את הצעירים של הקבוצה לשניים - אלה שמאמינים בעצמם וביכולת לעשות משהו יפה הערב וכאלה שרק מסתכלים על הפועל ועושים במכנסיים. ממה שאני מרגיש באימונים, אורי יילך על אלה שמשדרים לו שהם יחזרו עם המכנסיים יבשים. מה אנחנו צריכים לעשות? הכל יתחיל וייגמר במה שנשדר להפועל מהתחלה. אם נשחק חזק עם בטחון יהיה טוב, אם נשדר חולשה ופחד, שאלוהים יעזור לנו".
למנף את הצלחת הצעירים
מעבר לחולשה המנטאלית, בית"ר עומדת הולכת להתמודד עם יריבה בעלת יתרון משמעותי מאוד עליה כמעט בכל עמדה. שחקני המנורה מגיעים לבלומפילד עם רקורד של נקודה אחת בלבד בחמישה משחקי חוץ, עם ספיגת שערים ממוצעת של שלושה שערים למשחק מחוץ לטדי ועם חוסר בטחון משווע לאחר 270 דקות שבהן לא הבקיעה שער. טקטית? לא בטוח שבית"ר יכולה גם כאן לעשות משהו. מלמיליאן ניסה לתרגל שלושה קשרים אחוריים בימים האחרונים, אך בשל פציעתו של בן יוסף וחזרתו של מישאלוב להגנה, הדבר נבצר ממנו.
כתוצאה מכך, המאמן צפוי לשבץ בהרכב את שי חדד ההתקפי יותר, במה שאולי יביא את בית"ר לנסות וליזום הערב. מלמיליאן אמר למספר שחקנים באימון בשבת: "הפועל או לא הפועל, אם תראו להם שאתם מאמינים ובאים לשחק כדורגל בלי רגשי נחיתות הם יילחצו וייתנו לכם כבוד. אנחנו בתקופה לא טובה, אבל הם לא כאלה גדולים ואתם לא כאלה חלשים. אל תכניסו לכם לראש שיש כאלה פערים בין הקבוצות".
ואיך בכל זאת לשדר להפועל משהו אחר? אלון מזרחי מייעץ על שינוי בגישה: "אורי כבר התחיל נגד אשדוד בגביע הטוטו עם כל חבורת הצעירים ומכאן הוא צריך למנף את זה. הוא צריך להכיר במגבלות, להעמיד שחקנים עם משמעת מאוד גבוהה ולנסות לעשות משהו במתפרצות. כרגע, השחקן היחיד שיש לו שיכול לעשות משהו מול הגנת הפועל הוא חן עזריאל, שהוא אחד הכשרונות הכי גדולים בכדורגל הישראלי ואני צופה לו עתיד גדול. לעזריאל יש את המהירות להתמודד מול ההגנה הלא כל כל מהירה של הפועל".
ומבחינה הגנתית? עד עתה נראה שההגנה של בית"ר לא מצליחה להסתדר עם שום יריבה וסופגת שניים-שלושה שערים מדי שבוע. האוירון לא איש בשורות בנושא: "לא יהיה פה שינוי. כל ההגנה חלשה וכל קונספציה של שני בלמים של בית"ר לא תשנה, כי הם לא יכולים להתמודד עם בן שהר וטוטו תמוז. הדרך היחידה לשנות משהו היא לסגור נכון את אלה שאמורים לספק להם את הכדורים, כמו גילי ורמוט, טועמה, זהבי ואבוטבול. אבל את זה קל להגיד".
ואולי בכל זאת קצת אופטימיות לסיום? דודאי נותן מנה מסוימת אבל מסייג: "זאת עדיין בית"ר ירושלים עם השם, האוהדים גם כמה שחקנים שאכפת להם ורוצים. ללא קשר, גם אם בית"ר תוציא מבלומפילד תוצאה טובה, היא לא צריכה להתייחס אליה בחשיבות יתרה, אלא לטפל בכל הבעיות שפוגעות במועדון והורסות אותו. ה-3:3 בקרית אליעזר היה הדבר הגרוע ביותר שקרה לבית"ר העונה, חיזק את האשליה והוריד מסדר היום את הטיפול בבעיות הכואבות".