"היה לי מקום במכבי חיפה העונה"

זיכרונות הכדורגל של חלוץ הפועל עכו מוחמד כליבאת מתחילים לפני שנים רבות, גם אם הוא רק בן 20. זה התחיל בכפר זבידאת, בו גדל וחי עד היום. מגיל צעיר הוא אהב את הכדור, אך בגיל עשר עבר טראומה שאותה יזכור כל חייו. "שיחקתי כדורגל בשכונה עם חברים ופתאום, משום מקום, נכנס בי אוטו. נדרסתי כשהמכונית העיפה אותי באוויר 30 מטר, לא אשכח את התאונה הזו. גובסתי בשתי הרגליים, אני יודע שיצאתי בנס שנשארתי בחיים".

החוויה הקשה לימדה את כליבאת להעריך את החיים, ואחרי כמה שנים הוא החליט לקחת את האהבה לכדורגל למקום מקצועני יותר. "אצלנו בכפר היה בית ספר של הפועל תל אביב. שיחקתי שם קצת במשך שנתיים, ואז, בגיל 15, עשיתי מבחנים בקבוצה של עמק יזרעאל/נצרת עילית. התקבלתי, הייתי אחד הבולטים בקבוצה בנערים א'". עד שכליבאת מצא את מקומו, התפרק המועדון והוא הגיע להפועל נצרת עילית. משבר מקצועי וירידה בלימודים הביאו כמעט לפרישתו, אבל הוא נתן לעצמו הזדמנות נוספת, כשהוא עובד במקביל במקדונלדס עד 1 בלילה.

הפריצה של כליבאת הגיעה מול הפועל כפר סבא, ואז הבין שהוא מבוקש בליגת העל. "באמצע ינואר אני פותח את האינטרנט ורואה שסכנין, אשדוד, מכבי תל אביב ובאר שבע מעוניינות בי. כמה ימים לאחר מכן קיבלתי טלפון מהמאמן שלי אלדד שביט. הוא שאל אותי, 'אתה יושב או עומד?'. אמרתי לו שעומד, והוא ענה, 'אתה יודע באיזה קבוצה אתה סגור?'. כשהוא אמר שזו מכבי חיפה הייתי בהלם, לא ידעתי מה קורה מסביבי. זה היה החלום הכי גדול לשחק שם כי זו קבוצה שאני אוהד מילדות".

והרי ההורים לא רצו שכליבאת ישחק כדורגל. מסתבר שגם זה משתנה לפעמים. "אני נכנס הביתה ומספר שמכבי חיפה רוצים אותי ושאני כמעט סגור שם. והם? פשוט לא מאמינים ובטוחים שאני צוחק עליהם. זה היה יום ראשון בערב, למחרת כבר זה הופיע בכותרות בעיתונים ופתאום קראתי שגם באר שבע רוצים אותי. התחלתי להיכנס לפאניקה, שרק לא יהרסו לי את החלום ושהעסקה עם חיפה תיסגר כבר. בכל חמשת הימים הבאים, עד שנסגרה העסקה עם חיפה, כל לילה בשבילי היה סיוט".

ביום חמישי בצהריים, בתוך שעה וחצי, נסגרה העסקה. כליבאת, יחד עם סוכנו שחר גרינברג ומנכ"ל מכבי חיפה איתמר צ'יזיק, חתמו על העסקה שבמסגרתה החלוץ חתם לחמש שנים, כשחיפה משלמת עליו 120 אלף דולר. בשישי עוד שיחק במדי נצרת עלית נגד הפועל ראשון לציון, ולמחרת כבר לבש את המדים של מכבי חיפה. "עלי עוסמאן בא לאסוף אותי מהבית ובדרך הוא התעניין בעבר שלי ונתן לי כמה טיפים. אמר לי 'אל תיכנס לפאניקה'. ואז נכנסתי לכפר גלים והרגשתי שהנה החלום שלי מתגשם. כל השחקנים שרק לפני שבוע ראיתי בטלוויזיה פתאום איתי בחדר ההלבשה, מדברים וצוחקים. במשך שבועיים הרגשתי שאני בתוך חלום, לקח לי זמן לעכל".

כשהתעורר, המציאות הייתה קשה יותר. "הייתי בסגל כמעט בכל משחק", אומר כליבאת, "אבל לא קיבלתי הזדמנות. זה בדיוק היה בשיא המרוץ לאליפות ואחר כך התחילה תקופה לא טובה. המשכתי לשבת על הספסל. אני לא יודע מה הסיבה שאלישע לא נתן לי הזדמנות, ופתאום אמרתי לעצמי שעם כל הכבוד לחלום להיות בחיפה, אני רוצה לשחק. הגיע משחק אימון מול ולאדיקווקז, נכנסתי במחצית, נתתי גול משלושים מטר וחשבתי שאולי זה ייתן לי הזדמנות. אבל המשכתי לשבת על הספסל".

הדקות הראשונות בליגה הגיעו במשחק הכי קריטי של העונה, 20 דקות שבמהלכן לא הייתה לכליבאת תרומה משמעותית בהפסד 1:0 להפועל תל אביב. "הקבוצה לא תפקדה, מה כבר יכולתי לעשות? למחרת כבר הגיעו הכותרות בעיתונים שביקרו את זה ששותפתי, ועד סוף העונה לא קיבלתי דקה". כליבאת הבין שהוא חייב לשחק כדי לצבור ניסיון. אחרי מחנה האימונים, לפני פתיחת העונה הנוכחית, הסביר לו אלישע לוי שצריך להשאילו כדי לצבור ניסיון.

- התאכזבת?

"בכלל לא, אפילו רציתי את זה כי ידעתי שאתייבש על הספסל. אני זוכר שישבתי עם שלומי ארבייטמן במחנה האימונים. הייתה לנו שיחה של חצי שעה והוא אמר לי: "אתה חייב לצאת השנה ולשחק, זה מה שיעזור לך כדי להתקדם כי אנשים יראו אותך. אם אלישע לא היה יוזם את השיחה, אני הייתי יוזם אותה".

כליבאת בחר בעכו. הלך לו קשה בהתחלה, אבל הוא נכנס לכושר. "עכו היא בית חם וזו לא קלישאה. אני מרגיש שאני בכושר הכי טוב שלי עד היום, מחמיאים לי כל הזמן ותומכים בי, במיוחד אלי כהן שמדרבן אותי כל הזמן. אלי כהן מאמין בי ואוהב אותי, מדרבן אותי כל הזמן ואני מחזיר לו על זה במגרש בגולים ובישולים. גם אם אני לא פותח בהרכב ועולה מהספסל, אני עושה את זה בשיא הטירוף".

כמו שחקנים קדמיים רבים בליגה, גם כליבאת מתאמן באופן אישי אצל אלון מזרחי. "אני מרגיש ששיפרתי איתו הרבה דברים כמו סיומת וחדות מול השער. אני מגיע להרבה מצבים, אבל בעבר לא הפקתי מהם מספיק".

נכון להיום, עכו היא הקבוצה המפתיעה של הליגה. "לא אשכח איך הספידו אותנו בהתחלה", הוא אומר. "לא ספרו אותנו, עבדנו בשקט והוכחנו לכולם שהם טועים". הוא מאמין שעכו תסיים את העונה בחלק העליון. "יש לנו קבוצה טובה שמסתכלת לכל קבוצה בגובה העיניים. חוץ ממכבי והפועל תל אביב ומכבי חיפה, אנחנו לא נופלים מאף קבוצה בליגה".

אבל עם כל הכבוד לעכו, מכבי חיפה היא המטרה של כליבאת. "אני בטוח ביכולת שלי", הוא מכריז, "ויודע שאני שווה ושהיה לי מקום לשחק במכבי חיפה העונה, אבל יש צוות מקצועי שהחליט אחרת וצריך לכבד כל החלטה שלו. אני צריך לצבור ניסיון וביטחון ומכבי חיפה זה מועדון שאני שייך אליו ואשמח לחזור לשם. החלום שלי הוא לחזור לחיפה, אבל אני לא פוסל אפשרות של עוד עונת השאלה. אני מעדיף להיות מושאל מלשבת על הספסל בחיפה".

- מה אתה חושב על המצב שלהם?

"כואב לראות את זה. המצב בתקופה האחרונה במכבי חיפה לא טוב, יש להם הרבה פצועים ושחקנים שלא התחברו כמו שצריך, אבל אני מאמין שהצוות המקצועי שם ישדרג את הקבוצה. אחרי הכל, הם בצמרת ואולי לא משחקים את הכדורגל הכי יפה, אבל עם כל הבעיות והקשיים שיש שם הם ממשיכים לצבור נקודות".

- ולגביך?

"אני מאמין באלוהים ואומר לו תודה כל יום על מה שהוא נתן לי".