מחזור תפילה

ניתן להעריך מחזורי דראפט NBA שונים במספר מועדים קבועים. הדראפטים הגדולים באמת (1984 האגדי, 1996, 2003) השפיעו על הליגה משנת הרוקי והלאה. זאת לעומת דראפטים הדורשים סובלנות וסבלנות, כמו 2005 עם אנדרו בוגוט, דרון וויליאמס וכריס פול, שפרצו בשנים מאוחרות יותר. גם השנתיים הבאות משמעותיות לצרכי מעקב אחר מחזורי דראפט. מי יקבל צ'אנס לפריצה? האם הרוקיס המצליחים ישתפרו? כמה סופרסטארים ואולסטארים, בפועל או בפוטנציה, יגיעו מהדראפט?

שני מועדים שבהם דראפט נתון מוערך באופן די מרוחק ועקיף ביחס למשחק שמתנהל על הפרקט, הם התקופה שלקראת הדראפט – ככל שעונת המכללות מתקדמת ובמהלך המחנות, אימונים אישיים ומדידות לקראת הדראפט, אז מניות של פרוספקטים נוסקות, נופלות ולעתים גם מנופחות. מחזור דראפט עשוי להיחשב כגרוע ולהפתיע את כולם בכוכבים שהוא מספק או בעומק שלו. דראפט 2009 הוא דוגמה טובה לשני המקרים, מאחר ובנוסף לטייריק אוואנס וסטפן קרי שלא הוערכו כסופרסטארים, המחזור סיפק שלל שחקני חמישייה ורוטציה לגיטימיים בליגה.

המועד השני מגיע כעבור שלוש שנים ממועד הדראפט ונמשך עד ה- 31.10. זהו חלון ההזדמנויות שבמהלכו קבוצות יכולות לסכם עם שחקני שנה שלישית, שנבחרו בסיבוב הראשון, על הארכת חוזה שחורגת ממגבלות סקלת המשכורות בחוזי רוקיז סטנדרטיים. חלון הזדמנויות זה נסגר לפני כשבוע עבור נבחרי דראפט 2007 שכזכור, זכה להייפ משמעותי; הייפ שדעך בשלוש השנים האחרונות. ועם זאת, חמש הארכות חוזה בלבד שמחזור 2007 הצליח לקצור, מהוות הזדמנות לבחינה מחודשת של מחזור זה, במיוחד לשמות הבולטים מתוכו שיהיו פרי אייג'נטס מוגבלים בקיץ (הקבוצה שאיתה יגמרו את העונה, רשאית להשוות כל חוזה שהם יחתמו עליו).

חשוב לציין שאחד הגורמים העיקריים למיעוט הארכות החוזה שמחזור 2007 קצר, הוא הסכם קיבוצי חדש בין הליגה לאיגוד השחקנים שצפוי להיחתם בקיץ הבא וסביר מאוד כי יצמצם את סקאלת המשכורות בליגה. גם תקרת השכר עשויה לרדת בעקבות ההסכם החדש, שיהיה הרבה פחות תחרותי לעומת קיץ 2010 המדובר, מבחינת קבוצות בולטות שיוכלו להוציא סכומים גבוהים.

מלבד הניקס שבינתיים מכוונים גבוה (כרמלו אנתוני, כריס פול), גם הקבוצות הבאות אמורות לדבר חזק בשוק: וושינגטון ואינדיאנה (הערכה לסך של 35 מיליון דולר במשכורות מובטחות), סקרמנטו (37 מיליון), הנטס ומינסוטה (42 מיליון), טורונטו ואוקלהומה (46 מיליון). לפני שנסקור כמה מנבחרי דראפט 2007 שעשויים להיות על הכוונת של חלק מהקבוצות הנ"ל, נתחיל במי שזכו בחוזה חדש.

הראשון מדראפט 2007 שזכה לחוזה חדש היה כצפוי קווין דוראנט (בחירה 2), כבר לפני כארבעה חודשים – 84 מיליון לחמש שנים. הת'אנדר הצעירים ינסו לנשל את הלייקרס המזדקנים במערב ולמצוא פתרונות ליריבות פוטנציאליות בגמר – דווייט הווארד בצבע או השילוב הקטלני ווייד-לברון – בלי לדאוג שדוראנט ינצל אופציית יציאה מהחוזה, כי הוא לא דרש אותה.

הבא בתור היה ג'ואקים נואה (9), עם 60 מיליון לחמש שנים, צעד שמגבה את הצהרתם של הבולס שנואה לא יישלח בטרייד עבור כרמלו אנתוני, גם לאור זאת שכמעט בלתי אפשרי להעביר חוזה רוקי שזה עתה שודרג משמעותית, מבחינת חוקי השכר. בינתיים נואה מצדיק כל דולר ובהשוואה לחוזים שניתנו לשחקנים מבוגרים ממנו ופחות מוכשרים (אנדרסן ורז'או, 50 מיליון לחמש שנים או ברנדן הייווד, 55 מיליון לחמש שנים), זהו בהחלט ערך השוק של נואה שהבולס נאלצו לשלם.

אל הורפורד (3) זכה לחוזה דומה מאטלנטה וגם הוא בהחלט שווה את הכסף, במיוחד אם בהמשך הדרך יזכה לשחק בעמדתו הטבעית כפאוור פורוורד, לצד סנטר שמסוגל לרווח את הצבע עבורו.

מייק קונלי (4), שלאחר שלוש עונות מגומגמות פורץ בגדול השנה, תוגמל בחוזה של 45 מיליון לחמש שנים. כרגע קונלי רושם ממוצעים של 15.6 נקודות, 8 אסיסטים, 4.8 ריבאונדים, 3.4 חטיפות ושלשה למשחק, אבל מדובר בשמונה משחקים בלבד. נראה שבדומה לחוזה העתק שניתן לרודי גיי בקיץ (כפרי אייג'נט מוגבל), הגריזליס שוב לחצו מוקדם מדי על ההדק. אפשר לדבר על היכולת הגבוהה של גיי וקונלי עד מחר, אבל כשמחר (קיץ 2011) יגיע ואז זאק ראנדולף ומארק גאסול יהיו שחקנים חופשיים, בנוסף לזכאותו של או ג'יי מאיו להארכת חוזה, נראה עד כמה הארנק של הגריזליס יישאר פתוח.

האחרון לקבל הארכת חוזה "עם הבאזר" והיחיד ברשימה שלא נבחר בלוטרי, הוא ג'ארד דאדלי (בחירה 22) עם 22.5 מיליון לחמש שנים. דאדלי עשוי לרשת בעתיד את גרנט היל בחמישייה של פיניקס, או להמשיך לתת הכול מהספסל, כולל שלשות.

גרג אודן מככב בראש הרשימה ואין צורך להזכיר איפה הוא נבחר. האמת היא שהארכת חוזה בשלב זה בקריירה שלו, אינה צעד רצוי עבורו או עבור הבלייזרס. אם אודן יחזור בריא ויצליח להמשיך מאיפה שנעצר בפציעה האחרונה, הוא יוכל להרוויח יותר ממה שהיה מוצע לו כעת; ולגבי פורטלנד, כל התחייבות ארוכת טווח לאודן במצבו הנוכחי עשויה להתגלות כהרסנית, למרות הפיתוי להשאיר אותו בזול עכשיו ולגזור קופון בעתיד.

בין הקבוצות שיכולות להמר על אודן בקיץ, אוקלהומה זו האופציה שמציתה את הדמיון, אבל קשה להאמין שהבלייזרס יאפשרו ליריבה מהמערב לאחד בין דוראנט לאודן ולתקוע סכין בלב האוהדים. מינסוטה או וושינגטון הם הימורים סבירים יותר, אבל אפשר להניח שאף קבוצה לא תהיה מוכנה להשקיע באודן את אותם הסכומים כמו פורטלנד, שכבר בחרה בו על פני דוראנט ולא תוותר עליו כ"כ מהר.

עוד שם בולט הוא ג'ף גרין (5) והמצב שלו מורכב יותר. אפשר להניח שאוקלהומה עדיין בונה על גרין, אם לא כפאוור פורוורד פותח אז בתפקיד שחקן שישי א-לה מר אודום מהלייקרס. מאידך, קבוצה משוק קטן כמו אוקלהומה צריכה לנהוג בחסכנות, לאור חוזה המקס שדוראנט קיבל ועם ראסל ווסטברוק הבא בתור. גרין עשוי לקבל הצעות יקרות מטורונטו או וושינגטון, אבל באותה מידה יתכן והסכם קיבוצי חדש ישפיע על הסכומים שיוצעו לשחקנים כמוהו, שלא בדיוק קורצו מאבק כוכבים.

בצד השלילי, כל עוד גרין לא יחתום על חוזה החדש, אז המשכורת המדומה שלו לעונת 2012 תיחשב כ- 13.3 מיליון ותצמצם את מרחב התמרון של אוקלהומה מתחת לתקרת השכר בקיץ; ועם מארק גאסול כשחקן חופשי מוגבל (נבחר בסיבוב השני ולכן לא זכאי להארכת חוזה), 4-5 מיליון יכולים להתגלות כקריטיים עבור הת'אנדר.

רודני סטאקי (15) נתן עונת רוקי מבטיחה, במיוחד בפלייאוף, ובעונתו השנייה נראה היה שהמפתחות לעמדת הרכז בדטרויט נמסרים לו היישר מידיו של צ'אונסי בילאפס, שנשלח לדנבר. שנה לאחר מכן וגם אלן אייברסון כבר לא היה שם, אבל סטאקי הגיב בדריכה במקום. ההתברר שלא מדובר ברכז וגם לא בכוכב הבא של דטרויט. העונה המצב רק החמיר עם התעלמות מהוראותיו של המאמן ג'ון קיוסטר, שעלתה לסטאקי במשחק וחצי בחוץ. העתיד של סטאקי בקבוצה עשוי להיקבע בין היתר כתוצאה מטרייד אפשרי על ריפ המילטון, או הגעתו של רכז אמיתי לדטרויט בטרייד או מהדראפט. בין הקבוצות שיוכלו להציע לסטאקי סכומים גבוהים יחסית, אפשר לסמן את הפייסרס במידה והם ממלאים את החור בעמדה 4 דרך הדראפט. בין קוליסון כרכז וגריינג'ר כשחקן פרנצ'ייז, אולי סטאקי ימצא את מקומו המתאים ביותר.

מפתיע למצוא ברשימה את ארון ברוקס, לאור עונת הפריצה שלו אשתקד (תואר השחקן המשתפר). יתכן ובגלל שברוקס נבחר נמוך יחסית בדראפט (26), המשכורת המדומה שלו לעונה הבאה תהיה רק 6 מיליון וסביר להניח שהוא והסוכן שלו דרשו יותר. במידה ויאו מינג ימשיך להיפצע והרוקטס יוותרו עליו לחלוטין, הם יוכלו לפנות מקום בתקרת השכר וכאמור, חוזה חדש לברוקס היה פוגע ביכולת התמרון שלהם, גם בכל הנוגע לטרייד אפשרי על ברוקס במהלך העונה הקרובה. עם כל הכבוד לעבודה הקשה שלו מאז הגיע לליגה, ברוקס תמיד יישאר חוליה חלשה בהגנה מול רוב הרכזים. עדיין, קבוצה כמו סקרמנטו יכולה להיעזר ביכולות שלו להוביל כדור לצד טייריק אוואנס, לבצע חיתוכים לעבר הסל ללא הכדור בידיו וכמובן, לקלוע שלשות פנויות בכמויות.

את הרשימה סוגר ווילסון צ'אנדלר (בחירה 23), שבינתיים פורח בתפקיד השחקן השישי של הניקס, אבל עדיין מועמד טבעי להישלח בטרייד עבור כרמלו אנתוני, או שהניקס יצטרכו לוותר על הזכות להשוות הצעות על צ'אנדלר, כדי לפנות מקום להחתמת מלו בקיץ. בין אם בדנבר או בקבוצה דלילה כמו טורונטו, צ'אנדלר ישמח לככב על במה פנויה יותר.

רבים מנבחרי דראפט 2007 פשוט לא הוכיחו את עצמם באופן עקבי או בכלל. עבור חלקם יתכן והעונה הם יצליחו לפרוץ, עבור אחרים דווקא הצ'אנס לחתום בקבוצה אחרת עשוי להביא את הפריצה המיוחלת. קורי ברואר וברנדן רייט משחקים בעמדות שונות, אבל יש ביניהם דמיון: נבחרו במקומות 8-7 בהתאמה, הגיעו לליגה עם מבנה גוף רזה ושברירי, חוסר ליטוש התקפי וסבלו מפציעות משמעותיות. ברואר איבד העונה את מקומו בחמישייה של מינסוטה, ממוצע הדקות שלו בינתיים ירד משמעותית וזאת כשמארטל וובסטר פצוע. הסווינגמן הארוך והאתלטי יכול להתאים לקבוצות שרצות הרבה, אבל אולי עדיף שיפתח את הקליעה משלוש ויחזק את גופו, כדי לתפוס נישה של סטופר הגנתי שמהווה איום מחוץ לקשת. לא חסרות קבוצות שישמחו לצרף שחקן כזה.

ברנדן רייט חוזר משנה שלמה בחוץ וזמן המשחק שלו עולה לאט ובהדרגה. סביר מאוד שהוא יישאר מחליף בגולדן סטייט גם בעונה הבאה, האם זה יהיה מאחורי דייויד לי ואנדריס בידרינס, או שגם הרוקי אקפה אודו (פצוע כרגע) יעקוף אותו ברוטציה? רייט המהיר יכול להתאים מאוד לצד ג'ון וול בוושינגטון, משום שבניגוד לגבוהים הנוכחיים בקבוצה, הוא לא נרתע מהצבע ורק צריך להמשיך בהוספת מאסה לגופו.

אפרופו וושינגטון, שלישיית מאכזבי דראפט 2007 התקבצה שם העונה: יי ז'יינליין (6), אל תורנטון (14) וניק יאנג (17).שלושתם די מתאימים לבנייה מחדש סביב וול – תורנטון ויאנג באתלטיות שלהם, ז'יינליין בהיותו גבוה שקולע מבחוץ – אבל שלושתם מתאפיינים גם בסגנון משחק לא קבוצתי ובעיקר בהתעלמות מהגנה. בינתיים תורנטון פותח בחמישייה, מעמיד ממוצעים יפים וגם נתן עונת סופמור מעולה בעברו הלא רחוק. יאנג לעומתו חווה ירידה בדקות ושאר הממוצעים עונה שנייה ברציפות, בעוד ז'יינליין חזר להיות מחליף וינסה את מזלו בכל קבוצה שתרצה לקרוץ לקהל הסיני המקומי.

עוד קבוצה שאוחזת בצמד נבחרי לוטרי מאכזבים מדראפט 2007 זו פילדלפיה. ספנסר הוז (10) ותדיאוס יאנג (12) נמצאים בינתיים על מסלול הצעד התימני – צעד קדימה בעונת הסופמור, שניים אחורה מאז. הוז סוחב פציעה בגב שגרמה לו לפספס את הקדם עונה, מה שלא מנע ממנו בינתיים מקום קבוע בחמישייה, אך לממוצע של 14.5 דקות בלבד. אז למזלו בינתיים בונים עליו, הוא מתאים למשחק מבוקר ואיטי לצד אלטון בראנד והרוקי אוון טרנר. עם יכולת מסירה וטווח קליעה שנמתח עד קשת השלוש, יש לו איכויות לא מבוטלות בחמישייה שכוללת את טרנר ואיגודאלה. אם הוז לא ימצא את עצמו בפילדלפיה, אז אטלנטה ושארלוט הן שתי קבוצות שיוכלו להיעזר בגודל שלו לעמדת הסנטר ולהציב לצדו גבוהים אתלטיים שמסוגלים לחפות עליו בהגנה.

תדיאוס יאנג הורד במהלך העונה שעברה לספסל, נפצע וכעת נוצר עומס בעמדות שלו, עם צירופם של טרנר ונוצ'יוני. במידה ששמועות הטריידים על איגודאלה יתממשו מתישהו, יתכן ויאנג ישודרג לעמדתו הטבעית כסמול פורוורד פותח, שמשלים היטב את הצמד הולידיי-טרנר מכיוון שהוא מתפקד נהדר ללא הכדור בידיו.

בשורה התחתונה, ניתן היה כבר מזמן לקבוע כי דראפט 2007 לווה בהייפ מוגזם, שנבע בעיקר מאבק הכוכבים שהתפזר מהצמד אודן-דוראנט. כיום כבר ברור שמחזור 07' לא יעמוד בציפיות המוקדמות שהיו ממנו, אבל לא מעט שחקנים חופשיים מתוכו מסוגלים להוכיח בעתיד כי הסיטואציה שהם נקלעו אליה – פציעות, ציפיות מוגזמות ביחס ליכולות או זמן משחק מוגבל – מנעה מהם להוכיח מוקדם יותר, שזה לא דראפט מאכזב כפי שנדמה ונבחריו ראויים ליותר מחמש הארכות חוזה.