הפנקס פתוח והיד רושמת

ב-1995, במהלך משחק ליגה בין סמפדוריה לאינטר, סירב השופט להעניק פנדל לחלוץ המארחים. זה, בתגובה, זרק את סרט הקפטן על כר הדשא וירד בזעם לחדר ההלבשה כשבדרך הוא מודיע למאמנו סוון גוראן אריקסון כי אין בכוונתו לחזור לשחק. אחרי מסע שכנועים שב הקפטן הסורר למגרש, אך זה היה רק כדי להתעמת שוב ושוב עם פול אינס מאינטר והשופט מרסלו ניקי, שבדקה ה-34 מאס בהתנהגותו ושלף לעברו כרטיס אדום. לפרימדונה הזו קראו רוברטו מאנצ'יני, ועל אותו ערב בו חולל מהומה הוא הורחק לחודש וחצי.

כיום, למרבה האירוניה, מאנצ'יני הוא מאמן קפדן וקשוח – ההפך הגמור מדמותו כשחקן - שמנסה להפוך את מנצ'סטר סיטי לקבוצה גדולה וצריך להתמודד מדי יום ביומו עם כמה וכמה פרימדונות שלידן מאנצ'ו הכדורגלן נראה כמו אמא תרזה. כמעט שנה אחרי שהחליף בתפקיד את מארק יוז, הדרבי המסקרן מול מנצ'סטר יונייטד יכול לתת מושג לגבי המשך דרכו של מאנצ'יני והסיכויים שלו להוביל את סיטי לטופ האירופי.

כמו בכל קבוצת כדורגל, גם במנצ'סטר סיטי השקט נשמר באופן יחסי כל עוד הושגו ניצחונות. ברגע שבאו הכישלונות יצא החוצה כל הרפש ומאנצ'יני לא ידע איך לעשות לזה סוף. תחילה היה זה ויכוח בין המאמן לקרלוס טבז, שעוד בעונה שעברה הביע תרעומת על האימונים המוגברים של מאנצ'יני וקבל על כך שיוז לא זכה לגיבוי מההנהלה. בהמשך הגיעו עימותים בין וינסנט קומפני לעמנואל אדבאיור ובין ג'יימס מילנר ליאיא טורה ("זה היה בלהט הרגע, אנחנו חברים וזה רק מראה כמה אנו רוצים לנצח"), כשברקע מתגברות השמועות על כך ש"מאנצ'יני איבד את חדר ההלבשה".

ההבדל העיקרי בין המאמן לשחקנים הוא במנטליות. מאנצ'יני מתקשה להשלים עם אורח החיים של הכדורגלנים באנגליה, ופעם אחר פעם נכווה משחקניו בנושא. אחרי שזעם על ג'ו הארט שצולם שותה לשכרה, נאלץ המאמן האיטלקי להתמודד עם סרט וידאו שבו מתועד השוער הצעיר יחד עם שלושה מחבריו (שיי גיבן, גארת בארי ואדם ג'ונסון) כשהם שתויים במסיבת סטודנטים שנערכה יום אחרי ההפסד הכואב 3:0 בבית לארסנל. "אני לא מבין אותם", אמר מאנצ'יני ההמום. "אנחנו משחקים בכל שלושה ימים בממוצע ולגוף לוקח זמן להתאושש. אני לא מאושר מהסיטואציה הזו".

בארי הספיק להתנצל בפני מאמנו ולהודות בטעות, אבל לכולם ברור כי אותה פרשה היא נדבך נוסף המעצים את הפער בין הגישות. מאנצ'יני הובא במיוחד כדי לבצע את השינוי המנטלי, עליו שמה את הדגש גם ההנהלה בראשות השייח' מנסור, אלא שכרגע אולי מבינים במנצ'סטר סיטי שחומר השחקנים – מוכשר ככל שיהיה – לא מסוגל להסתגל מבחינה רעיונית לפילוסופיה של האיטלקי. מלבד בעיות המשמעת נאלץ מאנצ'יני להתמודד עם ביקורות של שחקנים (וסוכניהם) על עומס האימונים שלטענתם גורמים לפציעות, שיטות המשחק והרוטציות בהרכב. מדי משחק יושבים על הספסל או ביציע שחקני רכש בעלי משכורת מנופחת ואגו מנופח לא פחות. מדובר בפצצה מתקתקת עבור כל קבוצה, על אחת כמה וכמה כזו שמנסה לעשות את קפיצת המדרגה כמו מנצ'סטר סיטי.

הסיטיזנס קנו מכל הבא ליד מאז הגיע השייח' מנסור למועדון, כשהמטרה המוצהרת היא מקום בין ארבע הגדולות של אנגליה וכרטיס לליגת האלופות. הכסף הגדול והשמות הנוצצים שהובאו לסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום, יצרו גם ציפיות גבוהות. וברגע שיש ציפיות ויש המולה תקשורתית, יגיעו גם הביקורות. במנצ'סטר סיטי עדיין לא יודעים איך להתמודד עם ההתעניינות התקשורתית כמו מועדון גדול באמת. השחקנים עוד לא הפנימו שכרגע מנצ'סטר סיטי מושכת עניין לא פחות מליברפול, ארסנל, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד.

מאנצ'יני טוען שהביקורת נגד הקבוצה נובעת אך ורק מעצם היותו איטלקי (כאילו קרלו אנצ'לוטי נולד וגדל במערב לונדון) ואילו השחקנים סבורים שכולם מחכים להם בפינה בגלל הכסף הרב ששולם עבורם. הם אמנם מקבלים שכר של כוכבים גדולים – לא כולם בצדק, אגב – אך מתקשים להשלים עם העובדה שגם הסיקור בהתאם, לטוב ולרע. "אנחנו יודעים שמצפים מאיתנו להרבה, אבל עדיין חושבים שהביקורת מוגזמת", אמר קולו טורה לאחר שלושת ההפסדים הרצופים של קבוצתו מול ארסנל, וולבס ולך פוזנאן. "בכל קבוצה יש בעיות ואנחנו צריכים לפתור את שלנו, אבל הדיבורים על פילוג בחדר ההלבשה אינם נכונים".

אחת הבעיות אליהן התכוון טורה היא הקשר בין מאנצ'יני לשחקנים. יוז הוולשי היה משוחרר יותר וכך גם נהנה מקשר טוב יותר עם שחקניו, שרבים מהם נותרו נאמנים לו לאחר פיטוריו ועשו חיים קשים למחליפו האיטלקי. מאנצ'יני הוא סוג של רס"ר משמעת שדוגל בשני אימונים ביום ושומר על דיסטנס מקובל. כך נולד העימות עם טבז, שמצד אחד הוא בכיר השחקנים המסוכסך עם המאמן, ומצד שני הוא האיש עליו מבוסס המשחק ההתקפי של מנצ'סטר סיטי, שמאז ינואר לא ניצחה בליגה במשחק בו הארגנטינאי הדיכאוני לא כבש, עד הניצחון 0:2 בתחילת השבוע על ווסט ברומיץ'.

אז מאנצ'יני לא זוכה לכבוד הראוי מהשחקנים, אולם בצמרת המועדון שמו בו את מבטחם ומשוכנעים כי זה האיש שיביא אותם למחוז חפצם. להבדיל מיוז, שהיה נדוניה של ההנהלה הקודמת, האיטלקי קיבל מנדט מהשייח' מנסור ועמיתיו מאבו דאבי. הם לא מנעו ממנו להיפטר מאהובי הקהל קרייג בלאמי וסטיבן איירלנד שמתחו עליו ביקורת בעונה שעברה, נתנו לו לצרף את השחקנים שרצה ותמכו בו גם כשהתעמת עם הפיזיותרפיסט הראשי והוריד אותו בדרגה לקבוצת המילואים. אבל גם מאנצ'יני יודע שברגע שהכל יחבור יחד – תוצאות רעות, ביקורות מצד התקשורת והאוהדים וצרות בחדר ההלבשה – הסבלנות של מעסיקיו תיגמר.

מנצ'סטר סיטי, כאמור, עצרה את רצף ההפסדים בעזרת צמד השערים של מריו באלוטלי לרשת ווסט ברומיץ'. ניצחון בדרבי על השדים האדומים יאזן את מספר הנקודות של שני המועדונים, אך חשיבותו היא הרבה מעבר לכך. במשחקים קודמים ניתן היה להבחין בחוסר האחדות של מנצ'סטר סיטי. מאבקי האגו השתלטו על הקבוצה ושפת הגוף של השחקנים שידרה ייאוש. "למאנצ'יני יש בעיה גדולה - הוא צריך לחבר הרבה שחקנים חדשים לקבוצה אחת", הסביר בן ארצו אנצ'לוטי, שכבר הפסיד עם צ'לסי למנצ'סטר סיטי העונה. "זה אחד הדברים המסובכים שיש עבור מאמן ולכן אני לא רואה אותם מתמודדים על התואר".

למרות זאת, מדובר עדיין בשלבים ראשונים של העונה וזמן לא חסר. שלוש נקודות בדרבי עשויות להעניק את הדחיפה הדרושה ואולי להוות את הבסיס לצמיחה. הרי הכישרון האינדיבידואלי קיים, עכשיו רק צריך לחבר את הכל לכדי קבוצה מנצחת וחזקה מנטלית. "מאנצ'יני הוא ווינר", טען השבוע פטריק ויירה. "אולי אנשים באנגליה לא מבינים את זה, אבל הוא רוצה להיות הטוב ביותר. גם ארסן ונגר ואלכס פרגוסון הצליחו כל כך כי קיבלו את הזמן הדרוש. זה מה שצריך מאנצ'יני".

האיטלקי אכן רואה במנצ'סטר יונייטד מודל, לאו דווקא מבחינת מעמד המאמן. "זה בלתי אפשרי שבכל כמה ימים שחקנים מתלוננים שאינם משחקים", כעס מאנצ'יני בעקבות טרוניות מצד גיבן ואדבאיור. "אני רוצה ליצור אווירה כמו במנצ'סטר יונייטד או צ'לסי, אבל אולי שם לשחקנים קל יותר לקבל את הדברים כי מדובר בקבוצות מצליחות". פרגוסון מכהן כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד כבר 24 שנים, כשבאותו פרק זמן היריבה מעבר לכביש החליפה 14 מאמנים. הפסד של סיטי ליריבה המרה עלול לפתוח מחדש את כל הפצעים בצד התכול של העיר, ולגרום לכך שבדרבי הבא סר אלכס ילחץ את ידו של המאמן ה-15.