וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסרט של הקפטן

5.11.2010 / 18:01

הוא רוצה יותר מדי ומסוגל כרגע למעט מדי. אבירם ברוכיאן נמצא במשבר שלא רק מקרין על בית"ר ירושלים, אלא ממש כזה שיגדיר את הקריירה שלו, בעיקר בצורה שבה ייצא מהמבוך. אפילו המעריץ לואיס פרננדז יודע: "הוא כשרון גדול גם בקנה מידה אירופי, אבל יש לו בעיה מנטלית"

השבת האחרונה באשדוד הייתה אולי אחת הקשות בקריירה של אבירם ברוכיאן. מיד בתום התבוסה 3:0, הקשר יצא עם שחקני בית"ר לכיוון האוטובוס. כמה עשרות אוהדים שצפו מהגגות נשארו למחות. "אבירם, אתה בושה לבית"ר. איך יכול להיות שנכנסת ב-0:0 ואחרי רבע שעה היה 0:3, אין לך כבוד", צעקו כמה מהם. הדברים הללו לא חדשים. גם במשחק הקודם של בית"ר נגד בני סכנין ספג ברוכיאן שריקות בוז כשהוחלף בדקה ה-77, עם לא מעט עקיצות מהיציע כמו "בגלל שאורי דוד שלך הוא הוציא אותך 77 דקות מאוחר מדי".

שחקן בית"ר ירושלים אבירם ברוכיאן. ברני ארדוב
"בגלל שאורי דוד שלך הוא הוציא אותך 77 דקות מאוחר מדי". ברוכיאן/ברני ארדוב

זה באמת משבר אמיתי אצל שחקן שכבר היה בטוח לפני שנתיים שהוא עובר למאיורקה הספרדית, ומאז הוא רק מידרדר עד לשפל האדיר שבו הוא נמצא היום. מדובר בתקופה קריטית, שתקבע לאיזה כיוון הקריירה שלו תפנה בשנים הבאות. פתאום אנשים מדברים על שחקן שהוא מעבר לשיא, אולי אפילו אוברייטד שלא מסוגל להוביל את בית"ר גם בגילו. הצורה שבה ברוכיאן ייצא מהמבוך הזה תגדיר היטב לא רק את השנים הבאות בקריירה שלו, אלא תאפיינה בצורה רבה את הקריירה כולה.

יותר מדי מנהיג, יותר מדי מתערב

בתקופת צנע כזו, הציפיה הבסיסית מברוכיאן היא קודם להנהיג. להוביל. להנחות. וגם להיות מצוין על הדשא. בפועל, הוא נופל בין שלל התפקידים והציפיות. שחקן בקבוצה מספר: "זה אולי יישמע מצחיק, אבל אני לא חושב שיש בארץ איזשהו קפטן או שחקן שעשה כל כך הרבה כדי להוכיח כי הוא ראוי. על הדשא לא רואים את זה, אבל השינוי שהוא עשה מחוץ למגרש הוא מדהים. הוא עוזר לצעירים, ממלא לשחקנים מקררים, עוזר להם בבעיות אישיות, נלחם בשבילם על דברים שבחיים הוא לא היה נלחם בשביל עצמו. בוא נגיד שבזמן האחרון זאת הבעיה הכי גדולה שלו- הוא אחרי פציעה וניתוח בברך וצריך את השקט להתרכז בעצמו. במקום זה הוא לקח עליו כל כך הרבה שזה פגע בו. גם הקטע עם אורי - אתה יודע כמה הוא רוצה להצליח בשבילו? זה משהו לא נורמלי. הוא היה מוכן להיות חלש העונה רק שבית"ר תצליח ואורי יקבל את ההערכה שלו. כמו שאמרתי לך - במקום להתרכז בעצמו הוא עושה הכל כדי לעזור לאחרים ולקבוצה והוא חייב להפסיק עם זה ולהכיר רק את אבירם ברוכיאן, לפחות עד שיחזור לעצמו".

גם המאמן אורי מלמיליאן קלט באיזשהו שלב שהשחקן משקיע אנרגיות מיותרות במה שמסביב לכדורגל, ואמר לברוכיאן פעם: "די, אתה לא צריך להתערב בכל דבר ולנסות לסדר את הכל. תבין, יש דברים שלא צריך להתערב בהם ואתה לא הסוכן של אף אחד. אתה קפטן ולא נציג ועד עובדים. שמת לב שדרכך תמיד שחקנים מנסים להשיג הקלות? תתרכז בעצמך ובחזרה לכושר".

מלמיליאן לא עושה לאחיינו יותר מדי הנחות ומפגין כלפיו קשיחות יתרה, למרות שהקפטן מתמודד עם חזרה מפציעה. כשברוכיאן התעקש לשחק למרות שנראה היה שהוא צריך לעבור תהליך חזרה איטי יותר עם שבועיים של אימונים נוספים, מלמיליאן אמר לקפטן: "אתה רוצה לחזור? תחזור. אבל ממי שמשחק אני מצפה שיהיה טוב ואין הנחות כי חזרת מפציעה".

הסיטואציה המורכבת הזו יצרה לא פעם אווירה מתוחה בין הקפטן למאמן. "ההבדל בין אבירם לאחרים הוא שאף פעם לא תדע מה עובר לו בראש", מספר שחקן בקבוצה. "לא תשמע ממנו מילה רעה אחת על מאמן ולא בגלל שזה אורי. הבעיה היא לא בין אורי לאבירם אלא ברצון של אבירם לחזור לכושר וליהנות מכדורגל. הוא לא מצפה ליחס מועדף. מנהיג? צאו מהקטע הזה, גם אם יש לו סיכוי זה לא הזמן ולא מה שהוא צריך להתעסק בו".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

התלות ביצחקי ובשחקנים מובילים

מי שצפה בברוכיאן באשדוד היה מאמן הנבחרת, לואיס פרננדז, שליבו נשבר. "אין בישראל הרבה שחקנים כמו ברוכיאן, אולי אין בכלל", אומר הצרפתי. "כשאני אימנתי אותו הייתי בטוח שזה עניין של שנה-שנתיים עד שהוא מגיע לליגה הספרדית. בשבילי הוא היה מוכשר יותר מז'רום לרואה ואני לא יודע מה השתבש בדרך. אתה רואה ברגליים שלו שיש לו את מה שצריך, אבל כנראה שהוא מתקשה להתמודד מנטלית עם הפציעה שלו או דברים שאני לא מודע להם שעברו עליו. כשהוא נכנס הוא היה צריך לבוא לכדור ולהטריף את הקבוצה להוביל 0:3 ולא להיות בפיגור כזה. ברור שיש כאן משהו מנטלי וצריך לתת לו את הזמן שלו לחזור לעצמו כי הוא שחקן חשוב לא רק לבית"ר אלא גם לנבחרת ולכדורגל הישראלי. ברגע שהוא יתאושש, אני אזמין אותו לנבחרת".

לאותה בעיה מנטלית, יש עוד פנים. למשל, השחקנים לצידו. ברוכיאן החל לפרוח בבית"ר רק כאשר נוספו לצידו שחקנים מובילים. בתקופת מאיר פניג'ל הוא היה לא יציב מספיק, אבל ברגע שהגיע גיבוי הוא התפוצץ. חשוב לזכור, בשתי האליפויות בימי גאידמק שחקני העונה היו מיכאל זנדברג וגל אלברמן. יוסי מזרחי, מאמנו באליפות הראשונה, אמר אז על ברוכיאן ובן שושן ש"יש להם אופי של ילד טוב ירושלים. באופי שלהם הם פחות שחקנים מובילים ויותר שחקנים משלימים שצריכים לידם שחקנים עם אופי רע שיובילו".

גם אלי אוחנה רואה היום דברים דומים: "בתקופה שלי תמיד היו שחקנים שלוקחים על עצמם ויודעים גם בכושר פחות טוב להוביל. אני אוהב את ברוכיאן הן כשחקן והן כבן אדם, אבל אולי כל העסק גדול עליו. אי אפשר לחכות לנצח וצריך להביא תוצאות. אולי צריך לרדת ממנו קצת ולתת לו לחזור בקצב שלו עם רף ציפיות בהתאם".

במסגרת השינויים בציוות השחקנים לידו, חשוב להתעכב על ברק יצחקי. ברוכיאן ניזון לא מעט מהתיאום העיוור עם יצחקי, לא פחות, למשל, מגילי ורמוט ואיתי שכטר בהפועל תל אביב. בבית"ר תמיד היו טוענים כי "כשיצחקי חד, ברוכיאן פורח. כשיצחקי חלש, ברוכיאן נופל איתו". התלות של ברוכיאן בצירופי המסירות ובמהלכים המהירים עם יצחקי עזרו לו אפילו בתקופה בה החל להתמודד עם הפציעה. ברגע שיצחקי עזב, ברוכיאן עדיין לא מצא את הפרטנר איתו יוכל להוביל את ההתקפה. מה גם שלא נראה שיש אחד כזה כיום בבית"ר שיכול לעזור לו להתרומם.

על שטח קטן הוא בסדר

היו כאלה שאמרו השבוע שהבעיה של ברוכיאן היא קודם כל בעיה של מיצוי. שחקן שכבש את הליגה הישראלית והיה רגע לפני עליית כיתה לליגה אחרת, ובסוף נשאר כיתה ועובר בה את כל המבחנים מחדש. בבית"ר שוללים זאת ("אבירם שונה מאוד מהשחקן הממוצע. הוא כל כך אוהב את בית"ר ויש לו מוטיבציה אדירה להצליח, גם בשביל אורי"), ומחזירים אותנו לבעיה הקבועה של ברוכיאן של חזרה מפציעות, פחד פסיכולוגי שהפעם נתקל בסיטואציה קשה אפילו מהרגיל.

את הניתוח האחרון, למשל, דחה ביותר משנה מתוך חשש שמשהו לא יצליח והברך לא תתמודד. עוד בצעירותו עבר ברוכיאן מספר פציעות בברך ובקרסול, כולל שבר, אותן תיאר כ"פציעות שגרמו לי לפחד פסיכולוגי לעשות הגנה, לרדת לגליצ'ים, לתקל". כשיוסי מזרחי אימן את בית"ר הוא ניסה לעבוד עם השחקן על הנושא ואמר לו: "לא יכול להיות שלא תחלץ כדור אחד במשך משחק שלם, אתה חייב להפסיק לפחד על הרגליים". ברוכיאן ענה לו: "אתה צודק. זה פחד בראש מהפציעות שעברתי".

"אני אפילו לא מצליח להפגין עשרה אחוז מהיכולת שלי", אמר לאחרונה ברוכיאן לחבריו. "אני מאמין שבעוד מספר שבועות אחזור להפגין את היכולת שכולם מצפים ממני". למזלו, רוב השחקנים תומכים בו וגם בצוות הרפואי. גורם בקבוצה סיכם: "ההתמודדות עם החזרה מהפציעה - זאת הבעיה האמיתית של אבירם. וזה פקטור של זמן. רואים שבמשחקים על שטח קטן ובמשחקונים הפנימיים הוא חוזר להיות אבירם ברוכיאן עם המסירות המהירות והמהלכים הקטנים שרק הוא יודע לעשות. על שטח גדול עדיין יותר קשה לו. לוקח לו הרבה יותר זמן לחזור לכושר גופני טוב של ספרינטים וריצות לאורך המגרש, ומי שקצת מבין יודע שזה רק עניין של זמן. אדרבה ברוכיאן, שצריך את הזמן ואת השקט שלו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully