"קשה מאוד לדבר איתו, מפני שהוא לא מקבל ולא סופר את הדעה של אף אחד אחר מלבדו. הוא חייב להבין שבמועדון כדורגל הדברים עובדים אחרת, זו לא הצגה של איש אחד". כך תקף השבוע בחריפות יוצאת דופן נשיא באיירן מינכן, אולי הנס, את מאמן הקבוצה לואיס ואן חאל.
בראיון שהועבר בשידור ישיר ב"סקיי גרמניה", המשיך הנס: "הוא אדם ישיר מאוד. כשאתה מדבר איתו הוא תמיד נותן לך תחושה שאתה בחור נחמד, אבל מבהיר באופן חד משמעי שלא תטריד אותו ותיתן לו לעשות את הדברים לבד. הוא חייב ללמוד להקשיב יותר לאנשים לא פחות מנוסים וחכמים ממנו. ואן חאל חייב להבין שלי, כנשיא המועדון, יש את הזכות המלאה להגיד מה שאני רוצה אם אני רואה שהוא עושה טעויות אלמנטריות כל כך שמוציאות אותי מדעתי כבר חצי שנה". לסיום, הדגיש הנשיא שהוא מודע לכך שואן חאל ייפגע מהביקורת הקשה שהטיח בו, אבל הבהיר שלא כל כך אכפת לו מכך: "הוא לא יקבל את זה? הוא יהיה חייב לחיות עם הביקורת שלי".
התגובה של ואן חאל הגיעה יום לפני משחק ליגת האלופות מול קלוז' הרומנית. "אני מופתע מאוד שנשיא של מועדון ענק כמו באיירן מינכן מרשה לעצמו לדבר כך. בטח בתקופה כל כך קשה של הקבוצה, שסובלת ממכת פציעות ופתיחת עונה לא טובה. הנס חייב להבין את ההשלכות של המילים שלו. ברמה האישית אני מאוכזב ופגוע מאוד. אחת התכונות הטובות שלי היא היחסים האישיים עם אנשים. היה הרבה יותר הגיוני לדבר על קלוז' מאשר על הבוס שלי לפני משחק בליגת האלופות".
אז איך הגיע ואן חאל לנקודה בה נראה שהרומן שלו עם באיירן מינכן נמצא על זמן שאול, חצי שנה בלבד לאחר שהוביל את הבווארים לדאבל בגרמניה ולמסע מרשים בליגת האלופות שנקטע רק בגמר? או כמו שהגדיר זאת לוואלה! ספורט השבוע לארס ואלרודט, המסקר את באיירן מינכן עבור "וולט": "הנס אמר מספיק, עכשיו הוא ישקיף מלמעלה ויבחן את ואן חאל בזכוכית מגדלת".
שורשי הסכסוך
אצל ואן חאל הכל מתחיל ונגמר דווקא ביחסים האישיים בהם התרברב ובעובדה שהאופי הדיקטטורי שלו (כפי שהגדיר בעצמו) נשמע חינני כשהקבוצה מצליחה, אך עולה על העצבים כשהיא מגמגמת. במצב הזה בדיוק נמצאת באיירן כיום, כשהיא במקום השביעי לאחר פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה. לכן, כשהמאמן ההולנדי פרסם לפני מעט יותר מחודש ספר אוטוביוגרפי, "ביוגרפיה וחזון", בו ביקר את הנהלת באיירן, הדבר לא התקבל בצורה חיובית. "לכוכבי עבר כמו הנס וקרל היינץ רומניגה (מנכ"ל באיירן ר.פ.) יש אוזן קשבת במיוחד לכוכבים של היום. זה נחמד ויפה, אבל אני חושב שזו לא הדרך הנכונה לנהל מועדון", נכתב שם בין היתר, "זה נוגד את כל הפילוסופיה שלי כמאמן, אבל למרבה הצער אני חייב לקבל את זה כחלק מההיסטוריה של באיירן מינכן. הנס ורומניגה כל הזמן באים אלי ואומרים לי: 'לואיס, אנחנו עושים את זה בשבילך ובשביל לעזור לך, אבל אתה יכול להחליט מה שאתה רוצה בעצמך', התשובה שלי היא כמובן: כן, אני יכול וזה מה שאעשה גם. אבל כששחקנים יודעים שהם יקבלו סימפטיה ואוזן קשבת במקום אחר, זה פוגע בקבוצה, גורם לצרות וגוזל אנרגיות מכולם".
בגרמניה רואים קשר ישיר בין פרסום הספר למתקפה חסרת התקדים של הנס על ואן חאל, מה עוד שהראיון עם הנס נקבע שבועיים מראש ולא היה משהו ספונטני. "כבר 30 שנה הנס מבקר כמעט כל מה שזז", נכתב ב"שפיגל", "הוא תקף שחקנים יריבים, מאמנים ויו"רים של קבוצות אחרות, אך מעולם הוא לא תקף בצורה כל כך מאסיבית מאמן שעובד אצלו. למרות החריפות הקשה, קשה להאמין שזו הייתה ירייה מהמותן. הכל היה מתכונן מראש".
גם כוכב, מאמן, מאמן וסמל העבר של 'כוכב הדרום' פרנץ בקנבאואר ניסה להבין את הנסיבות להתקפה של הנס. "אם אולי מתראיין כך בשידור חי בטלוויזיה, יש לו כוונה ברורה מאחורי זה וזה מתוכנן", אמר הקייזר, "אני חושב שהוא עשה את זה כדי לנער את המערכת ולמשוך קצת אש למועדון כדי להעיר אותו". בקנבאואר ניסה לחזות מה תהיה תגובתו של ואן חאל: "אני מאמין שהוא לא יעשה שום דבר בטווח המיידי, אבל יש לו זיכרון טוב והוא לא ישכח את זה מהר כל כך. אני חושב שבסופו של דבר זה יוביל את הצדדים לפיצוץ ולפרידה".
שחקני המריבה
הטענות של ואן חאל ולאחר מכן של הנס הן מעט אמורפיות, כך ששווה לבדוק למה בדיוק התכוונו השניים. לשם כך צריך לחזור לקיץ האחרון. הנהלת באיירן מינכן רצתה לחזק את הקבוצה, בעוד המאמן העדיף שלא. השחקן היחיד בו חשק ואן חאל היה המגן הימני גרגורי ואן דר ויל מאייאקס, כדי שיוכל להסיט את פיליפ לאהם לאגף שמאל הבעייתי מבחינת באיירן. אחרי שזה לא צלח בשל המחיר המופרז שדרשו ההולנדים, המאמן הצהיר בכל מקום שאין לו בשביל מה לחזק את הסגל. להפך, ואן חאל אפילו ניסה להיפטר ממריו גומז, אנטולי טימושצ'וק ומרטין דמיקליס, כשמסביב דובר על האפשרות שאדין דזקו יצטרף מוולפסבורג בעסקת חבילה. אך גם כל אלה לא עלו יפה והדאבליסטית לא התחזקה בכלל בקיץ ולא השקיעה ברכש, כשהיחיד שהצטרף היה הקשר המצוין טוני קרוס, שחזר מהשאלה בלברקוזן.
הכישלון בחלון ההעברות גרם לואן חאל להישאר "תקוע" עם שלושה שחקנים בהם לא גילה שום עניין ולכן גם לא העניק להם בכלל דקות משחק. אך באיירן נקלעה למכת פציעות ו-ואן חאל נאלץ לשלוף אותם אחד אחד מהנפתלין. ראשון היה גומז, שמילא את מקומם של איביצה אוליץ' ומירוסלב קלוזה הפצועים וכבש שלושער כבר במשחקו הראשון מול האנובר. לאחר מכן, הגיע תורו של טימושצ'וק, שהוסט לעמדת הבלם, עשה עבודה מצוינת וזכה לשבחים רבים מההנהלה ומהפרשנים שתהו מדוע הוא לא שותף עד כה. אבל המקרה הדרמטי מכולם היה במחזור האחרון, כשפציעה של הולגר באדשטובר בחימום הכריחה את ואן חאל לשתף את דמיקליס, שאיבד את אמונו של המאמן מאז ההופעה האומללה שלו במונדיאל. הבלם הארגנטינאי כבש את השער הראשון ב-2:4 על פרייבורג ושפך את אשר על ליבו: "הערב הוכחתי לכולם שאני עדיין חי. זה היה המשחק הראשון שלי העונה מההתחלה ועד הסוף ואולי גם האחרון. הייתי מעדיף לא לעזוב את המועדון לעולם, אבל אם שום דבר לא ישתנה יהיה עדיף לכולם שאעזוב כבר בינואר". את ואן חאל זה ממש לא הבהיל: "אם מישהו רוצה לעזוב, אז בבקשה. הדלת פתוחה ודמיקליס מוזמן ללכת".
הנס לא אהב את הטיפול של ואן חאל בשלושת השחקנים. "אני יושב ביציע ורואה שלושה שחקנים שחייבים להיות על המגרש יושבים בחוץ", הצהיר הנשיא, "חייבים לשמור את כולם מאושרים. ואן חאל פשוט לא יודע להעריך נכון את השחקנים שיש לו ויש לפחות ארבעה או חמישה כאלה בסגל".
ואלרודט מנסה להבין מדוע ואן חאל מייבש את שלושת השחקנים שעלו לבאיירן ביחד קרוב ל-50 מיליון יורו. "זה לא קשור לנושאים אישיים, אולי חוץ מהמקרה של דמיקליס שבאמת יצא מעט מכוער. הבעיה היא ש-lvg (לואיס ואן חאל) נותן לשחקנים האלה תחושה ברורה שהם חסרי תועלת ועל זה התלונן הנס. אגב, שלושת השחקנים עצמם כמעט וסירבו להתייחס לסוגיה, אך אמרו להנס שהם לא זקוקים לגילויי אהבה כשהם לא משחקים".
לאן ממשיכים מכאן?
תיאטרון האבסורד בבוואריה הפך לגרוטסקי כשבאיירן מינכן פרסמה באתר האינטרנט הרשמי שלה הודעה לפיה ואן חאל והנס נפגשו והגיעו לעמק השווה בתיווכם של רומניגה והמנהל המקצועי כריסטיאן נרלינגר. תוכן ההודעה היה די הגיוני נוכח הנסיבות. דובר שם בעיקר על לחיצת יד בין הצדדים, שרוכשים הערכה זה לזה, אך מה שהיה משעשע במיוחד בהודעה היה דווקא ויזואלי. תחילה התנוססה בידיעה תמונה בה ואן חאל והנס מחובקים ומחויכים, תמונה שהוסרה אחרי כמה דקות והוחלפה באילוסטרציה בה נראים השניים מרוחקים וכעוסים. ההודעה זכתה בגרמניה לכינוי הציני "הסכם השלום בקלוז'", כשרוב העיתונים לא קנו את ההצהרה ודיברו על כך שימיו של ואן חאל במועדון קצרים.
"חייבים להבין ששניהם פופולאריים מאוד ביציעי האליאנץ ארינה", טוען ואלרודט, "הנס הוא סמל ענק ושחקן עבר גדול, ו-ואן חאל קנה לו אוהדים רבים בעונה שעברה כשהוביל את הקבוצה להישגים. אפילו הנס עצמו מעריך מאוד את המאמן, הוא פשוט לא מרוצה מההתנהלות שלו. לכן, הוא לא היה מפטר אותו פתאום סתם כך, ויכול להיות שהנס רק מכין את הקרקע לעתיד".
אגב, רק לפני חודש חתם ואן חאל על הארכת חוזהו עד יוני 2012 למרות פתיחת העונה הגרועה של באיירן. "אנחנו תמיד מעדיפים לעשות דברים הפוכים ממה שכולם מצפים", אמר אז רומניגה, "אנשים תמיד מאריכים חוזים אחרי ניצחונות, אז העובדה שאנחנו חותמים על חוזה חדש עכשיו דווקא בתקופה קשה זה סימן להערכה הגדולה שאנחנו חשים כלפי ואן חאל". מדהים שהדברים הללו נאמרו רק לפני חודש, אבל אולי גם עכשיו כשהקבוצה מתחילה לנצח ההנהלה עושה פשוט ההפך מהצפוי. השבר ב'כוכב הדרום' הוא אחד הגדולים שאי פעם עברו על המועדון, וקשה לראות אותו מסתיים בקרוב. אבל כמו שנוכחנו לא פעם בעבר, אין דבר בקבוצת כדורגל שלא יכול להיפתר אחרי כמה ניצחונות רצופים. אם ואן חאל יצליח לעשות את זה, סביר להניח שגם הביקורת תדעך.