מה התחנה הבאה שלו?

אם תשאלו את המאמנים במכללת אורגון על לה-גארט בלאונט, הם יספרו על רץ אחורי מוכשר ששבר את שיא הט"ד לעונה של המכללה עם 17. אבל אם נשאל אנשים באזור איידהו, לדוגמה מכללת בויזי סטייט, נקבל תשובה אחרת. הם יספרו על פרחח שבקלות אפשר להוציא אותו מהמשחק עם קצת טראש טוק והגנה חזקה. למי שלא מכיר את המקרה של בלאונט בשנה שעברה (תוכלו למצוא אותו ביו-טיוב), נספר בקצרה שבסיום ההפסד של אורגון לבויזי סטייט, שלח בלאונט סנוקרת לפניו של אחד משחקני היריבה אחרי שהוא הקניט אותו. המקרה הזה מסכם את הקריירה של בלאונט עד כה - רץ אחורי מוכשר שלא מימש את הפוטנציאל שלו בגלל אגרוף יד ימין. בלאונט הורחק למשך כל העונה, אבל במשחק האחרון בעונה הרגילה המכללה הבינה את החשיבות ונתנה לו לשחק. הוא, מצדו, ענה בטאצ'דאון.

לצערו של בלאונט, הטאצ'דאון במשחק מול אורגון סטייט לא שינה הרבה אצל הקבוצות, ומפוטנציאל לבחירת סיבוב ראשון בתחילה העונה, הוא מצא את עצמו בסיומו של ערב הדראפט בניו יורק מובטל ללא קבוצה. בראשו אולי עברו כמה מחשבות על מעבר ל-MMA, אבל למזלו כבר למחרת ג'ף פישר, מאמן הטייטאנס, הרים את הטלפון והזמין אותו למחנה האימונים עם חוזה לא מובטח. אחרי מספר אימונים טובים, חזר האגרוף הימני של בלאונט לעשות כותרות. במהלך ריב עם אריק בקטיארי, הוא שלח את סימן ההיכר שלו, האגרוף הימני לפניו של בקטיארי. פישר דווקא אהב את היכולת המקצועית של בלאונט, אבל החליט לוותר על השחקן. הרי הדבר האחרון שחסר לו זה שבלאונט יוריד אגרוף לכריס ג'ונסון. כמו במקרה של הדראפט, אחרי עוד לילה עם מחשבות על קריירת היאבקות, כבר למחרת בבוקר בלאונט מצא לעצמו קבוצה חדשה, טמפה ביי באקנירס. בקבוצה רצו בשבועות האחרונים להוריד את המעמסה מהרץ האחורי הפותח קדילאק ויליאמס, והגורל זימן לבלאונט הזדמנות נוספת עם פציעתו של הרץ האחורי המחליף ארנסט גרהאם. בשבועיים האחרונים רץ בלאונט ל-192 יארד, כשביום ראשון האחרון הוא חגג על אריזונה עם שני טאצ'ים שבקלות היו יכולים להיות שלושה ללא תיקול בשנייה האחרונה של שחקני אריזונה.

אז כישרון יש לילד, והמון. הוא נהנה מכוח מתפרץ ומהירות יוצאים מן הכלל ומסתבר שגם מאגרוף ימני קטלני. יהיה מעניין לעקוב אחריו ולראות איזה לה-גארט בלאונט נראה השנה, מתאבק ה-MMA או הרץ האחורי של טמפה ביי?

כבר שנים שהבדיחה הכי טובה באוקלנד היא קבוצת הפוטבול של הריידרס. לריידרס יש מסורת של שנים של קשיחות ומגניבות וכל זה נעלם בשנים האחרונות. והנה, אנחנו מוצאים אותם בתחילת נובמבר עם מאזן 4:4 וסיכוי מצוין להיכנס לפליאוף בפעם הראשונה מאז 2002. מה, הריידרס בפלייאוף? אוי ואבוי, אני חייב להוציא את מעיל העור מהארון. בשני המשחקים האחרונים הקבוצה רמסה את היריבות עם 92 נקודות מול 3 בלבד לחובתה. רק בשנה שעברה הקבוצה הייתה מדורגת לפני אחרונה בנקודות למשחק, והשנה הם במקום השמיני עם 26.5 למשחק. המהפך לא שייך לאורנה דץ, אלא דווקא לבעלים אל דייויס, שהחליט דווקא לא לעשות מהפך ולהשאיר את מאמנו טום קייבל למרות כל הספקולציות.

בשבועיים האחרונים קייבל מוציא את כל מה שאפשר לקבל משחקני הריידרס. פתאום ג'ייסון קמפבל נראה כמו ק"ב לגיטימי וגורם לנו לחייך, כשהוא נהנה מק"ב רייטינג יותר גבוה משל דונובן מקנאב. דארן מקפאדן בלתי ניתן לעצירה, הוא מוביל את הליגה ביארדים למשחק והקבוצה מדורגת במקום השני ביארדים על הקרקע למשחק (מקום 21 בעונה שעברה). דריוס הייווארד-ביי מצליח להתרומם מעל הצל של מייקל קרבטרי שנבחר אחריו בדראפט. אבל מעל הכל, ההגנה של הריידרס היא הסיפור פה, הגנה אגרסיבית שלוחצת על הק"ב לשחרר את הכדור מהר, ואם הוא נכשל במשימה מגיעים ריצ'רד סיימור או קמריון וימבלי להראות לו את הדשא מקרוב. רק תשאלו את קייל אורטון שאכל דשא ארבע פעמים ומאט האסלבק שנאלץ לקום שמונה פעמים כבול ופגוע.

בשבוע הבא מגיעה קנזס סיטי לאוקלנד למפגש צמרת. למזלכם, אתם לא גרים באזור המפרץ של קליפורניה, שם הם כבר לא ראו 11 משחקי בית של אוקלנד בגלל תקנות הליגה ומכירת הכרטיסים. קאסל מול קמפבל, צ'יימברס מול מקפאדן. צ'יפס – ריידרס, בייבי!

ההחלטה השערורייתית של בראד צ'ילדרס לשחרר את רנדי מוס תפסה את האנשים בארצות הברית לא מוכנים. ההחלטה הגיעה באמצע היום, בזמן שרובנו בלימודים או בעבודה ולא כולם בודקים את החשבון של אדם שפטר מ-ESPN כל חמש דקות בטוויטר. בזמן שישבתי על הבר כדי לראות את המאנדי נייט פוטבול בעין שמאל על המקרן ואת הוורלד-סירייס בעין ימין על פלזמת ה-HD, האיש הנחמד שישב לידי נהיה חיוור והתחיל להרים טלפונים במהירות. הוא בדיוק קרא את השורה התחתונה ב-ESPN וגילה לתדהמתו שמוס שוחרר ממינסוטה ארבעה משחקים אחרי שהביאה אותו. עם אוזן אחת ניסיתי להאזין לשיחות שלו בטלפון (שימו לב לכישורי המולטי-טסקינג שלי) ולראות על מה כל המהומה והפאניקה. לא ממש הצלחתי, שכן הבן אדם דיבר במשפטים קצרים והתקשה לשבת על הכסא. פתאום האדון הנסער פנה אלי ושאל האם אני משחק פנטזי פוטבול. עניתי לו שאני לא חובב של המשחק אבל שאלתי במה אוכל לעזור. "מוס שוחרר והוא התופס שלי בפנטזי, אני לא יודע מה לעשות... אני לא זוכר מה יש לי על הספסל... לאן אתה חושב שהוא יגיע?"

כאן המוח שלי התחיל לבנות תסריטים בראש וביחד ניסינו לראות מה האופציה הכי טוב בשביל מוס ובשביל האדון המסכן. אז בואו נתעלם לשנייה לחוקי העברת השחקנים החופשיים של הליגה ונסתכל על חמש הקבוצות שאליהן מוס יתאים (הכל, כמובן, בתנאי למוס יהיה את החשק לשחק).

השם הראשון הוא וושינגטון רדסקינס. הרי התופס הכי טוב של הקבוצה בכלל משחק בהגנה (ד'אנג'לו הול). השילוב של מוס עם מקנאב יעבוד, אבל רק בתנאי שמוס דורש בחוזה שלו שמקנאב יהיה הק"ב היחידי. הוא יודע טוב מאוד שאם מייק שנאהאן והסופר-אגו שלו ימשיכו לעשויות שטויות ולהכניס את רקס גרוסמן, לא רק שמוס לא יקבל שום כדור, אלא גם גרוסמן יאבד את הכדור עוד לפני שמוס יתחיל את הריצה שלו.

אחר כך הגיעה סט. לואיס ראמס וזה נראה יותר מדי טוב גם למוס וגם לראמס. קשה בכלל להעלות את שמות התופסים של הראמס אחרי הפציעה של מארק קלייטון, והיכולת המדהימה והבגרות של סאם בראדפורד יכולות ליצור להיט שיסחף את הליגה. גם פה למוס לא יהיו בעיות אגו, אין להם תופסים ברמה שלו והכי חשוב, אין להם כוכבי תקשורת. לפני ואחרי כל משחק מוס יכול לקבל את כל תשומת הלב מהתקשורת (בתנאי שיחזור מהודעת ההתעלמות שלו מהעיתונאים) ולשאר השחקנים לא יהיה ממש אכפת.

אחרי רעיון הראמס, הבנו שקבוצות שפתאום מצאו את עצמן עם הזדמנות לפליאוף אבל הסגל שלהן עדיין קצת חסר יקפצו על התופס המדובר. ריידרס, צ'יפס ואפילו הסיהוקס קפצו על הבר להגיד שלום.

יש ברעיון של מוס באוקלנד רגע רומנטי, הנה הוא חוזר להצליח במקום שנכשל. ראינו מה קרה כשהוא ניסה לחזור למקום שבו הצליח, אז אולי זה באמת רעיון טוב לחזור לחור השחור, שם יוכל לשנות את דעתם של האוהדים לגביו. הבעיה של אוקלנד היא שכבר יש לה תופס ברמה גבוהה בדמותו של הייווארד-ביי וההתקפה שלה על הגל בשבועות האחרונים, אז למה לנסות לתקן משהו שלא שבור? עם זאת, יש תחושה שההתקפה של הריידרס תישבר בקרוב.

שנינו היינו סקפטיים לגבי המהלך של הצ'יפס. למה שמוס ירצה לשחק בפאקינג קנזס-סיטי? קשה לענות על השאלה הזאת, חוץ מהעובדה שמוס מכיר את קאסל מימיו בניו-אינגלנד והחיבור שהוביל ל-11 ט"ד יכול לעשות קאמבק.

אחרונה חביבה היתה סיאטל, עם מאזן 3:4 וק"ב קשיש, אבל עם הרבה רוח של שינוי בגלל פיט קרול. אפשר לשנוא עד מחר את קרול על האופי המושחת שלו, אבל לאמן פוטבול האיש יודע. בהשראת הבחירות בארצות הברית ותנועת "מפלגת התה", העלינו גם אנחנו קונספירציה משלנו. האם ייתכן ששני האנשים הכי מושחתים בפוטבול, קרול וביל בליצ'יק, חשבו על רעיון זה מהתחלה? האם במרתפי ניו-אינגלנד ישב בליצ'יק והרים את הטלפון לקרול עם רעיון טיפה שונה ממה שאנחנו מכירים. "שלום, מר קרול, חביבי", אמר בליצ'יק, "יש לי הצעה נהדרת בשבילך - דיון בארנץ' תמורת בחירת דראפט" . קרול השיב: "מה ייצא לי מזה?" וקיבל מענה: "ובכן, אם רק תמתין מספר שבועות, תקבל בתמורה את רנדי מוס בחינם". הגבה נותרה מורמת. "בחינם? לא יכול להיות, דברים טובים לא מגיעים בחינם. איך נראה לך שהשגתי את רג'י בוש? (מלווה בצחוק אפל)". "אל תדאג", אמר בליצ'יק, "סמוך עלי שאני אגרום למוס להגיע אליך בחינם".

מכאן אתם יכולים להמשיך לבד. הפטריוטס מנצחים את הווייקינגס, מוס מסיים את המשחק עם תפיסה אחת ושק של עצבים ולמחרת משוחרר. האם הקונספירציה של בליצ'יק וקרול תעבוד? האם סאם בראדפורד ימצא את התופס שכל כך חסר לו? האם ברט פארב ישבור את שיא המשחקים של נסים כהן? כל זאת ועוד, בפרק הבא של "האנטומיה של ריאן".