גשר הזהב

בריאן סביאן, ה-GM של סן פרנסיסקו ג'איינטס, לא נחשב ב-MLB לעיפרון הכי מחודד בקלמר. לרעתו נזקפות שתי עסקאות רעות, ששמו כתם שחור על הכהונה שלו. האחת, הטרייד על איי ג'יי פיירזינסקי ששלח את ג'ו ניית'ן ופרנסיסקו ליריאנו למינסוטה. השניה, חוזה הענק, 126 מיליון דולר לשבע שנים, שנתן לבארי זיטו. מכל השלושה, ליריאנו הוא היחיד ששיחק בפלייאוף האחרון. ניית'ן נפצע וסיים את העונה עוד בטרם החלה, זיטו הגיש עונה שלמה, אבל את אוקטובר ראה מהיציע.

הסיבה לכך היא שפשוט היו לג'איינטס מגישים טובים ממנו. אפשר היה לצפות מטים לינסקאם ומאט קיין שיהיו כיבוי אורות והם אכן עמדו בציפיות, מה שאי אפשר להגיד על ג'ונתן סאנצ'ז, שאחרי סיום עונה מזהיר וסדרה טובה נגד אטלנטה דעך בהדרגה. אלא שלכל קבוצה שמנצחת בפלייאוף חייב להיות אקס פקטור, והאקס פקטור בהגשה של הג'איינטס הוא מדיסון באמגארנר. בן 21 בסך הכל, באמגארנר הראה איזה פוטנציאל נפץ יש לו ביד. עכשיו רק תדמיינו את הרוטציה של הג'איינטס בשנים הקרובות ותבינו שיש פה פוטנציאל לשליטה בת לא מעט שנים ב-NL מערב.

בכלל, סן פרנסיסקו היא כבר שנתיים לפחות קבוצת פלייאוף בלי להגיע לפלייאוף. כמו וילה מפוארת שנבנתה ללא יסודות ורק מחכה לרוכש עשיר. זה נאמר בעיקר בגלל הרוטציה, אבל גם משום שהבולפן שלה היה טוב ויציב לכל אורך העונה. בריאן ווילסון נכשל במשחק הראשון מול אטלנטה, אחר כך זה כבר היה סיפור אחר. חאווייר לופז, שלא הצליח בבוסטון, נתן עבודה בתור הסט אפ בפלייאוף ובאופן כללי, כדי לנצח את הג'איינטס היית צריך להוציא את הפותחים שלהם באזור האינינג החמישי, משימה כמעט בלתי אפשרית.

החובטים הם סיפור אחר. קודי רוס נזרק מפלורידה במהלך העונה, אוברי האף לא עמד בציפיות במהלך הקריירה שלו ואדגר רנטרייה כבר מעבר לשיא. השמות האלה הרבה פחות נוצצים מאלכס רודריגז, ג'ו מאוור או ריאן הווארד, אבל כשאתה מגיע לאוקטובר זה לא ממש משנה. איך אמרו חכמים? בייסבול הוא משחק שהטובים ביותר בו מחמיצים 70 אחוז מההזדמנויות שלהם. תקחו חובט של 35 אחוז ואחד של 25 אחוז, תחלקו ב-12-15 משחקים ותראו כמה שההבדל הוא מינורי. סלאמפ קטן לפה, התעלות קטנה לשם - וכל ההימורים בטלים.

ובכל זאת, אי אפשר לפטור את זה בכך. קשה לשכוח את שני ההומרים של רוס במשחק הראשון בפילדלפיה על הראש של רוי האלאדיי או את הפגז של האף במשחק 3 בארלינגטון. סביר להניח שבתוך שנה או שנתיים אחד מהם או שניהם כבר לא יהיו בקבוצה, מה שבטוח הוא שהם חרתו את שמם בספרי ההיסטוריה.

לא רבים זוכרים את זה היום, אבל טקסס נכנסה לעונה הנוכחית תחת האיום של פשיטת רגל בעקבות עיי החורבות שהשאיר שם טום היקס. נולן ריאן הציל את המצב, כשקבוצת הרוכשים שהוא חלק ממנה גברה על קבוצות רוכשים אחרות וזכתה בשליטה על הריינג'רס.

ריאן הוא מגיש בעברו. לא סתם מגיש, אחד הגדולים בהיסטוריה, מגיש שנו היטרים לא היו הישג מקרי עבורו. ריאן יודע, אחרי הסדרה הזו יותר מתמיד, שבבייסבול אתה טוב כמו ההגשה שלך. זה משהו שלא היה בריינג'רס לאורך השנים, אבל התפישה הזו הושרשה היטב בארלינגטון ונבטיה כבר גדלים לנגד עינינו.

המשימה הראשונה של ריאן בחורף תהיה להשאיר את קליף לי. בגדול, נראה די טריוויאלי שלי יגיע לניו יורק. היאנקיז מחפשים פאנץ' לסי.סי. סבאת'יה ומסוגלים להציע לו את הכסף הגדול ביותר. אלא שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, וקריסטן לי לא מאוהבת ברעיון, שלא לדבר על כך שהיא מגיעה מארקנסו הגובלת בטקסס ושאוהדי היאנקיז הקניטו אותה ללא הרף במשחק השישי ב-ALCS.

אם לי יצליח לשכנע את רעייתו (שרשרת פנינים בהחלט תעזור) לעבור לתפוח הגדול, הוא כנראה יהיה יאנקי. אבל צריך עדיין לקחת בחשבון שהוא יישאר בריינג'רס, אם הם יפתו אותו עם סכום מספק. היו כבר שחקנים שאמרו לא ליאנקיז. נראה שבטקסס סומכים ידיהם על כך, כי גם הם יודעים שעם האס שלהם, תהליך ההבשלה יהיה הרבה יותר מהיר.