שער הרחמים

"אני לא חושב שהתגרשתי בגלל הכדורגל", אומר השוער אושרי לוי, בן 36.5, שסיים לאחרונה קשר בן 12 שנים עם זוגתו תמר, מתוכן 8 שנות נישואין. תמר מתגוררת כיום עם שני בניהם המשותפים במבשרת ציון, בעוד הוא ממשיך להתגורר בעפולה. לאחרונה חתם בעירוני טבריה מליגה א', בתקווה לשקם את הקריירה שלו. "צריך להגיד מילה טובה לגרושתי תמר, שהיא אשה טובה, אמא טובה, ומי שהייתה איתי לאורך התקופה הקשה. פשוט לא הסתדרנו ברמה האישית".

אושרי לוי מרבה לפרגן לאשתו, למרות שרשמית היחסים ביניהם הסתיימו. "אנחנו בקשר טוב. היא גרה עם הילדים במבשרת ציון, אני בקשר הדוק עם הילדים, הם הדבר הכי יקר לי בעולם. תמר ידעה גם באותם ימים קשים מי הוא אושרי לוי האמיתי, ומי הגבר שהיה לצידה. אני זוכר שבערב אחד, בשיא הפרשה המכוערת, היא ניגשה אלי ואמרה לי שהיא לא צריכה לשאול אותי מה קרה כי היא פשוט יודעת מי אני".

מאז אותו משחק מפורסם במדי הפועל כפר סבא נגד מכבי חיפה בקריית אליעזר (3:3) נפל דבר. "אחרי המשחק הזה השתנו חיי. הייתה הכנה רגילה כמו לעוד משחק ליגה, שבסופו של יום התברר כמשחק חיי. היה לי משחק לא טוב, ספגתי שלושה שערים, מתוכם אחד של קולאוטי מחמישה מטר, בנימה צינית אגיד שעד היום הכדור לא עבר במלוא היקפו את הקו".

- ומאז?

"מאותו הרגע התחילה מסכת השמצות, שמועות. שיחקתי נגד מכבי חיפה מספר פעמים, תמיד ספגתי תבוסות, פעם ראשונה שלא הפסדתי ועשו עלי עליהום. זה היה אבסורד".

- עברת תקופה לא קלה מאז המעצר - ההאשמות והפרסומים נגדך

"אחרי חצי עונה בלי לשחק עברתי לבני לוד מהליגה הלאומית, ידעתי שכשאני חוזר למגרשים זה ילווה בקריאות לא נעימות מהקהל, משם עברתי באמצע העונה לעראבה בליגה ב', עלינו שתי ליגות ללאומית, ואז להפועל ירושלים, שם ירדנו ליגה". יצוין כי גם בעראבה וגם בלוד הוא איבד את מקומו בהרכב והדרך החוצה הייתה קצרה.

- גם בהפועל ירושלים בעונה שעברה נשמעו נגדך טענות

"הפסדנו באחד המשחקים, כנראה שהיה קל להפיל את התיק על השוער, בטח כשמדובר באושרי לוי. המאמן שלומי עמר התבטא בצורה קשה בשידור חי ברדיו, הוגשה נגדו תביעת דיבה והעניין נידון בבית המשפט. אני רק רוצה לציין שמי שרדף אחרי והיה נחוש להביא אותי לקבוצה היה אותו שלומי עמר".

- מאמנים לא סומכים על אושרי לוי?

"זו שאלה שצריך להפנות למאמנים. לצערי הרב, למרות שהוכח שלא היה שום דבר, יכול להיות שזה הדהד לאותם מאמנים בראש. לא סמכו על אושרי לוי. אין ספק שהייתי רוצה שיזכרו את העלייה ההיסטורית עם נצרת עילית ואת העונה המופלאה בליגת העל, את הדיבורים על זימון לנבחרת, את הרגעים היפים בקריירה, אבל כנראה שככה זה בחיים".

- זכורה לי סיטואציה שהגעת עם עראבה ולוד למשחקים בנצרת עילית והקהל לא הפסיק לקלל אותך

"זו הייתה צביטה גדולה בלב. כאב לי לשמוע את הגידופים והשמצות מאותו הקהל שבעצם נשא אותי על הכתפיים במשך ארבע שנים. הייתי חלק גדול מההצלחה של המועדון ומההעפלה ההיסטורית לליגת העל. מלבד הכדורגל הייתי פעיל בקהילה, הגעתי לעזור במועדוניות, ילדים הזמינו אותי לחגוג אתם יום הולדת, ופתאום ביום בהיר אחד הכל משתנה. חשוב שאותם אנשים יזכרו שאושרי לוי מעולם לא התעסק עם אותם דברים שניסו להדביק לו ואומר להם באופן אישי שמעולם לא הוגש ולא יוגש כתב אישום בגלל מעשים לא כשרים".

"כואב לי לראות אותם במצבם", אומר לוי על מצבה העגום של הפועל נצרת עילית, שנמצאת על סף פירוק. מי שמצפה שהוא יפתח פה גדול על המועדון, טועה. אושרי לוי מספר שעדיין יש לו סנטימנטים למועדון. "אני עוקב אחרי התוצאות שלהם, ונצבט לי הלב בכל פעם שהם מפסידים. אחרי הכל התקופה שם הייתה היפה בחיים. שירתתי נאמנה את המועדון במשך ארבע שנים ואחזיק אצבעות למועדון, לקהל, ולעיר הזו, שהקבוצה תמשיך לשחק ולפעול עוד הרבה שנים".

- אתה רואה עצמך חוזר לשם בעתיד?

"הלוואי. לא טרקתי שום דלת, ואני מקווה האנשים בנצרת עילית יבינו שהוטל עלי כתם על לא עוול בכפי. תמיד נתתי את כל כולי למועדון הזה, ולפעמים תוך כדי סיכון בריאותי".

- יש כאלה שאומרים שאבשלום נוריאל הביא את הקבוצה לשיא, אבל גם הרס אותה

"מצד אחד הוא עשה המון לעיר ולמועדון, הביא אותו הכי גבוה שאפשר, היו לי המון שיחות אישיות איתו, אני יודע שהוא נתן המון מעצמו, ממשפחתו ומכספו. כמי ששירת אותו נאמנה, אני יכול להגיד שכשהייתי זקוק לו, הוא לא היה שם".

- אתה כועס עליו?

"לא יודע אם כעס זו המילה, אבל אכזבה מאוד גדולה. היינו קרובים מאוד באותה התקופה, ולצערי הרב הזיכרון בכדורגל מאוד קצר, אבל אני מכאן מאחל לו ולמשפחתו בריאות והצלחה".

- עכשיו אתה בעירוני טבריה. למה?

"ראשית בגלל האנשים שמנהלים אותה, היו"ר זוהר יצחק, המנכ"ל שמוליק ברז'יק, מנהל הקבוצה גבי. כולם אנשים טובים שקנו את לבי ועושים שם עבודת קודש בקבוצה ובקהילה. זה מועדון מסודר שמתיימר ושואף להגיע להישגים. אני סוגר מעגל עם המאמן יצחק בוזורגי, שלפני 20 שנה בדיוק העלה אותי לקבוצה הבוגרת בבני חצור ואצלו התחלתי את הקריירה שלי כשוער. אין ספק שבשביל המערכת הזו, והאנשים העומדים בראשה, אתן את כולי להצלחתה".

- אתם בצמרת. מדברים על עלייה, אפשר בכלל לעלות?

"כאדם למוד ניסיון, וכמי שעלה ליגה מספר פעמים, אני מעדיף לחזור על אותה אמרה מפורסמת, שאומרת שעייה עושים על המגרש, בעבודה קשה, בהקרבה, ולא דרך הצהרות כאלה ואחרות, אבל אין ספק שטבריה בנויה טוב, היא קבוצה מאוזנת עם שחקנים עתירי ניסיון כמו כפיר אזולאי, יניב אברג'יל, שלום עקיבא, אבי עמר, ובשילוב צעירים מקומיים מוכשרים".

- אתה חולם לחזור לקדמת הבמה, או שהשלמת עם העובדה שתסיים את הקריירה בליגות הנמוכות?

"כספורטאי תמיד שאפתי לשחק ולהיות ברמות הכי גבוהות שאפשר, אבל בהתחשב בנסיבות שקרו בשנים האחרונות, ובגילי המתקדם, כנראה שכבר לא אחזור לשחק ברמות הגבוהות, אבל אני חייב לצין שטוב לי היכן שאני נמצא כרגע, והלוואי שעירוני טבריה התחנה האחרונה ושם יהיה לי הכבוד לסיים את הקריירה".

- אם לא הייתה מתפוצצת הפרשה, איפה אושרי לוי היה היום?

"צניעות זה משהו שתמיד הוביל אותי, ואשתדל להיות כזה גם בתשובתי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהייתי שוער ראוי ולגיטימי בליגת העל, הייתי על סף זימון לנבחרת, ונבחרתי על ידי ארגון השחקנים לאחד משלושת השוערים הטובים בארץ. אני מאמין שהייתי עד היום שוער בליגת העל, אם הפרשה הזדונית והמכוערת לא הייתה מתרחשת".

- עד מתי תשחק כדורגל?

"כאיש מאמין בבורא עולם, אומר שאשחק עד שהוא יחליט. אני מקווה שהוא ייתן לי את הכוח להמשיך לעשות את הדבר שאני הכי אוהב בעולם, אחרי משפחתי. יש לציין שאני חי ומתנהג בדיוק כמו שהתנהלתי בליגת העל ברמות הגבוהות. חדר כושר, ויטמינים, תזונה נכונה, הם חלק משגרת חיי כספורטאי וכאדם, וזה לא משנה באיזו רמה אני משחק".