גמר אליפות אירופה לנבחרות נוער 2004 בסראגוסה, ספרד המארחת פוגשת את נבחרת טורקיה. סיטואציה מרגשת מספיק עבור הזאטוטים הצעירים, ובמיוחד עבור אלו מספרד, הזוכים לתשומת לב תקשורתית אמיתית לראשונה בקריירה. רק עבור הרכז הספרדי סרחיו רודריגז, שסחב על גבו את הנבחרת עד כאן, זו בסך הכול הזדמנות מצוינת לתת שואו מעורר השראה על שמו לקהל באולם ובבית.
עם שריקת הפתיחה מתחיל רודריגז בתצוגת תכלית שגרתית, תוך הפגנת נונשלנטיות מוחלטת לנסיבות המיוחדות. הוא מראה ארסנל מדהים של קרוסאוברים וכדרורים, מחלק אסיסטים בעין עקומה ומוצא את חבריו לקבוצה במסירות קוורטרבק על מגרש שלם.
בנקודה מסוימת הוא נלכד בפינת המגרש כששני יריבים מגיעים לסגור אותו, מעביר את הכדור בין רגליו של אחד מהם, מנער את השני בזלזול עם כדרור בין הרגליים, וממשיך לליי-אפ וירטואוזי שסוחט מהצופים באולם קריאת השתאות אחידה לנוכח הביצוע המופלא.
בסיום אותו משחק השורה הסטטיסטית שלו עמדה על 20 נקודות ו-11 אסיסטים, מספרים לא רחוקים מאלו שהשיג הרכז לאורך הטורניר כולו. מיותר לציין מי זכתה בתואר בסופו של ערב, ומי הוכתר כ- MVP הטורניר.
סרחיו רודריגז היה מאז ומתמיד הטייפ קאסט של השחקן שכולם אוהבים לאהוב. הכינוי שהוצמד לו - "השוקולד הספרדי" - כפרפרזה לכינויו של הרכז האמריקאי המלהיב ג'ייסון וויליאמס (שכונה "השוקולד הלבן"), העידו על תכונה רבה סביבו ועל קהל האוהדים שצבר לו בחלוף השנים. עם סגנון שובה-עין ושופע יצירתיות, ההייפ סביבו הלך וגבר והפוטנציאל נראה בשמיים.
אז למה אחרי חמש שנים ב-NBA הוא משחק בריאל מדריד ומתכונן למשחק היורוליג הערב (חמישי) נגד מלאגה?
חלום שהתפוגג
רודריגז כבש את ליבותיהם של כמה וכמה סקאוטים מה-NBA, כבר באותו טורניר מכונן, אך אלו ציפו ממנו להוכיח כי יוכל לעשות את אותם קסמים גם כשיעלה לבוגרים, מה שאכן קרה. הספרדי הלך ושיפר את מעמדו בשלוש העונות שלו באסטודיאנטס. בעונתו האחרונה כרכז ראשון בהיררכיה התקרב לממוצע נקודות דו-ספרתי, הוביל את הליגה הספרדית באסיסטים, ולקח את "אסטו" לשמינית גמר הפלייאוף, שם הציג יכולת משודרגת מול מלאגה, שתתברר בהמשך כאלופה. בסיום אותה עונה אף נבחר לשחקן המשתפר של הליגה, ורודריגז בן ה-20 בלבד ראה עצמו כמוכן לנשום אוויר פסגות ולדלג לחלום הבא- ה-NBA.
ליל הדראפט ב-2006, יש שיאמרו, היווה מיקרוקוסמוס של הקריירה המפוספסת במידת-מה של הרכז בליגה הטובה בעולם, והיה בה כדי רמוז לבאות. רודריגז נבחר בסיבוב הראשון במקום ה-27 על ידי פיניקס של מייק ד'אנטוני, בעלת הסגנון ההתקפי אחוז התזזית, שנראתה כמו שידוך טוב במיוחד עבור הרכז היצירתי. אך בהמשך אותו הלילה, ומשיקולים כאלו ואחרים, הועבר רודריגז בטרייד לפורטלנד, שאכן הייתה יעד אטרקטיבי פחות, כפי שנראה מלכתחילה.
יכולת הגנתית חלשה שלא השביעה את רצונו של המאמן נייט מקמילן; סגנון משחק איטי ושמרני שמקזז את יתרונותיו במגרש הפתוח; יכולת מוגבלת בצבירת נקודות; גם כשהובא חברו להאלי-אופים מנבחרת ספרד רודי פרננדז, כדי להרחיב את המושבה הספרדית בבלייזרס, הונחת מנגד הרכז ג'ריד בייליס, מה שוודאי לא הביא לשיפור או עלייה בדקות המשחק של רודריגז.
ב-NBA כמו ב-NBA, לשחקן ממוצע יש יכולת נמוכה, ולפעמים אפסית, לנווט את הקריירה למקומות בהם חפץ. כך מצא את עצמו רודריגז, שדרש מהבלייזרס טרייד, דווקא בקבוצה כמו סקרמנטו, העמוסה לעייפה בעמדות הגארד עם טייריק אוואנס ובנו אודריך המוערכים, וכמה חודשים לאחר אכזבה ידועה מראש בניקס למודת הכישלונות. גם שם, כפי שניתן לשער, יכולתו של רודריגז לא נסקה מעלה. בין לבין, איבד רודריגז את מקומו בסגל הנבחרת ספרד לאיידול החדש של ספרד - ריקי רוביו.
"הסיבה לכישלון של רודריגז ב-NBA קשורה לעובדה שהוא עזב את אירופה מוקדם מדי", טוען העיתונאי הספרדי חבייר גאנסדו, מאתר היורוליג. "לא מדובר כאן בשחקן עם נתונים פיזיים מדהימים כמו דירק נוביצקי או טוני פארקר, שהם דוגמאות לשחקנים אירופאים שהפכו לסופרסטארים ב-NBA למרות שהגיעו לשם ללא ניסיון ממשי באירופה. אם רודריגז היה נוהג כמו ריקי רוביו, שיכל לעבור כבר מזמן ל-NBA אך קודם כל מככב באירופה וצובר ניסיון, הסיכויים שלו להצליח היו גבוהים בהרבה".
לסרחיו פנית...לא טעית?
האקסיומה לפיה שחקן סביר ב-NBA יהיה מצוין ומעלה ביבשת הישנה כבר מזמן אינה עומדת תוקף, וכך גם במקרה של רודריגז, שיבקש להחזיר לעצמו את חדוות המשחק האופיינית, לאחר שחזר לארץ מולדתו וחתם לשלוש העונות הקרובות בריאל מדריד.
החודש הראשון של העונה הראה שלרודריגז דרך ארוכה בטרם יוכל למלא אחר הציפיות הגבוהות ממנו, זאת על אף פציעתו של פבלו פריג'יוני שהבטיחה לו מקום בחמישייה הפותחת ודקות משחק משמעותיות. אם בשלושת משחקי הליגה הראשונים הציג יכולת מתקבלת על הדעת, בשני משחקיו האחרונים בליגה (5 מול ולנסיה) וביורוליג (10 מול אולימפיאקוס) השיג רודריגז מדד שלילי, לצד אחוזי קליעה מזעזעים.
"רודריגז סגר עם ריאל כבר בעיצומה של העונה שעברה, אבל עבור מסינה לא מדובר ביותר מברירת מחדל", מגלה משה וילק, הנחשב לחבר קרוב של אטורה מסינה ואף עבד לצידו כסקאוט בתקופתו בצסק"א מוסקבה. "הייתה אכזבה עצומה אצל ריאל בעונה שעברה בעקבות החתימה של רוביו בברצלונה, אותו ריאל רצתה מאוד. רודריגז הוא רק ההחתמה ההגיונית ביותר שהייתה עבורם בשוק - הוא ספרדי, צעיר, ובעל רקורד ב-NBA, אבל הוא ממש לא הרכז הראשון שמסינה היה בוחר".
"מסינה לא מאמין שסגל השחקנים הנוכחי שלו מספיק טוב בהתקפה העומדת", מוסיף וילק, "כך שהוא מבקש מהקבוצה לרוץ הרבה יותר ממה שביקש בזמנו מצסק"א, ולכן רודריגז יכול להתאים לקבוצה בעניין הזה. הוא אתלטי ומהיר, וברור שהוא זקוק לזמן התאקלמות כדי שיוכל להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. למרות זאת, מסינה לא מאמין שהוא זה שישנה לו את העונה".
"אני מאמין שלרודריגז יש את כל מה שצריך בשביל להפוך לכוכב במדריד ובאירופה", מכריז גנסאדו. "אחרי הכול, הוא אחד הרכזים המוכשרים ביבשת ואחרי כל כך הרבה זמן בספסל בארה"ב הוא צריך להיות בוגר יותר וחזק מנטלית. ההגנה היא אספקט שהוא השתפר בו משמעותית בתקופה בארצות הברית, וזה דבר שהוא יצטרך בשביל לקבל ממסינה דקות איכותיות".
בראיון שהעניק רודריגז אי שם ב-2006 לתקשורת האמריקאית הצהיר: "אני אוהב לקחת סיכונים תוך כדי משחק. נכון שלא צריך להיות ריסקי בכל מצב, אבל אני חושב שתמיד אשאר אותו הדבר, הסיכונים תמיד יישארו חלק מהמשחק שלי". מאז עברו אי אלו שנים, אך מעניין יהיה לעקוב אחר ההתנגשות בין גישה הרפתקנית שכזו לבין אטורה מסינה, חסיד הסטטיסטיקות, ההסתברויות, המשחק הפשוט והיעיל.
רודריגז מסתמן כשחקן מהאבטיפוס שמאמן צריך להשליך את כל יהבו עליו, בכדי להוציא ממנו את סך הכישרון הגלום בו. עד שזה יקרה בריאל מדריד, ברור כבר מעכשיו, צפויה ל"שוקולד הספרדי" דרך לא קלה.