יש נוסחה מנצחת למכבי?

חמישייה: ג'רמי פארגו, דורון פרקינס, דייויד בלות'נטאל, ליאור אליהו, סופוקליס שחורציאנטיס

למה: מלבד אליהו, גרין ושחורציאניטיס – שלושה שמסוגלים לשחק רק בעמדה אחת – למכבי יש סגל של שחקנים ורסטילים, שמסוגלים לשחק בכמה עמדות. מצד אחד זה יתרון כי אפשר ליצור הרכבים מגוונים ולתת מענה להרבה בעיות. מאידך, לא תמיד אפשר למצות את מלוא הפוטנציאל. בחמישייה כזאת, כל שחקן הוא פחות או יותר בעמדתו הטבעית וכך אולי אפשר להפיק יותר.

חסרונות: "לחמישייה הזאת יש בעיה הגנתית בצבע, שחורציאניטיס לא שומר גדול ומול קבוצות גבוהות כמו ויטוריה לחמישייה כזאת קשה", אומר ברק פלג. דוגמה לכך ראינו בתחילת הרבע השלישי כשהחמישייה הזאת ניסתה להחביא את שחורציאניטיס והתכווצה, ובעקבות כך חטפה מבחוץ, ובנוסף התקשתה בריבאונד מול האתלטיות של הבאסקים. "כושר הקליעה של פארגו ופרקינס לא יציב וחסר קלעי", מציין פלג נקודת תורפה נוספת, ואין ספק כי עמדה מספר 2 היא העמדה הבעייתית במכבי. אין לה שחקן שיטריד את הגנת היריבה, ובלות'נטאל, הסקורר היחיד בסגל, משחק באירופה בעמדות 3-4. "יש למכבי גארדים טובים ואיכותיים אבל אין גארד-קלעי אמיתי, מעין קירק פני שכזה, שגם אם הוא מוגבל הוא היה מקל על החדירות של פארגו ופרקינס ומרווח את המשחק. זאת פונקציה שחסרה להם כמעט בכל הרכב", מוסיף פלג.

הרכב שכזה עם שני גארדים אתלטים וליאור אליהו בעמדה 4 יכול להיות מהיר ולייצר נקודות בהתקפת מעבר. אבל גם פה חבויה בעיה. "נשמע כאילו הם יכולים לעוף ולשחק משחק מעבר, אבל קבלת ההחלטות של הקו האחורי הזה במתפרצת היא לא טובה", סבור לייזי גורדון, "פרקינס מחליט לאט במעבר ופארגו עובד קשה להפוך לפוינט גארד, לכן, עדיף לא להחליט תוך כדי ריצה, אחרת זאת חמישייה שתאבד הרבה. אליהו ושחורציאניטיס לא רצים להגנה, וכששניהם יחד על פרקט הנקודות של מכבי בסט אופנס. זה הרכב בלי מוסר טוב".

יתרונות: לז'לגיריס אין שחקני פנים מאיימים מלבד מירזה בגיץ' (2.20 מטר) ועומאר סמאן הצעיר, וכמו מכבי היא משופעת בפורוורד וגארדים, כך שהיא לא צפויה לאיים על מכבי מתחת לסל כמו ויטוריה. מול קבוצה אטית וכבשה כמו ז'לגיריס, זאת חמישייה שיכולה להתאים. "יש לחמישייה כזאת יתרון בצבע מול הרכבים נמוכים, יש אתלטיות בקו האחורי, ולאליהו יש יכולת לייצר נקודות משום דבר", אומר ברק פלג. "בלות'נטאל אפקטיבי בקאצ'-אנד-שוט שלו או בזריקות שלו במעבר, זה הרכב שיכול לספק לו את זה, ולנצל את היותו השוטר היחיד בקבוצה", מוסיף גורדון, "זאת חמישייה שיכולה לנצל את שחורציאניטיס מול יריבה שמשחקת על חצי מגרש".

מסקנה: חמישייה שמתאימה למשחק עומד בגלל שחורציאניטיס, אך יכולה לנצל את מהירותה מול יריבה עם גארדים אטיים. הקו הקדמי לא נותן מענה לפורוורדים עם קליעה מרחוק (ע"ע טלטוביץ' מוויטוריה), אבל יכול לספק נקודות בשפע אם ליריבה אין ביג-מן רציני. פארגו ופרקינס מהירים ואתלטים אך אינם פוינט טבעי וגם לא קלעים משובחים, כך שבניית הקו האחורי הייתה לא טובה. כשיש רכז טבעי וקלעי טבעי, קומבו-גארד או שניים כגיבוי מהספסל זה אחלה. כששני קומבו-גארד מובילים את הקבוצה יחד, הטופ 16 נראה כמו רחוב ללא מוצא.

חמישייה: דורון פרקינס, צ'אק אידסון, גיא פניני, דייויד בלות'נטאל/ריצ'רד הנדריקס, יניב גרין

למה: הרבע השלישי מסתמן כרבע חלש של מכבי. המשחקים נגד ירושלים, אשקלון, ו-ויטוריה הם דוגמה לכך. די ברור שבשלב כלשהו במשחק תבוא נפילה או קריסה ובלאט יצטרך על הפרקט שחקנים שלא חושבים רק על התקפה אלא גם על האף של שחקני היריבה.

חסרונות: "החמישייה הזאת מאוד מוגבלת התקפית, אין שחקן מטרה בצבע, הנדריקס הוא יותר 4 שמשחק ליד סנטר דומיננטי", סבור פלג ומצביע על בעיה שעוד תטריד את מכבי - אין לה פיבוט שמסוגל לשחק טוב בשני צדי המגרש. אם שחורציאניטיס גורם כאב ראש להגנת היריב, הרי שבהגנה הוא מוגבל, וגרין סובל מבעיה הפוכה. "ליניב אין פוסט-אפ, הוא חי בעיקר מהגארדים", אומר פלג. "ובהרכב הזה עם הנדריקס חסרה קליעה מבחוץ, אידסון יותר חודר והוא לא קלעי, וכך גם פרקינס". גם גורדון סבור שהתקפית מדובר בהרכב לא מרנין, וסבור שהנדריקס וגרין יחד על אותו פרקט זה בזבוז משאבים. "הנדריקס לא פחות מוגבל מגרין מבחינה התקפית, ובאופן כללי כשהוא וגרין יחד על הפרקט, יש שני שחקנים מאותו סוג".

יתרונות: "אידסון הוא האיש החושב בהרכב הזה, בתנאי שהוא מפוקס", אומר פלג, "השחקנים בחמישייה הזאת יכולים להחליף כמעט על כל אחד, כי הם חזקים פיזית. מול קבוצות אתלטיות עם פורוורדים וגארדים מהירים יהיה להם קשה כי אין להרכב הזה מהירות גדולה והוא יכול לעצור בהגנה קבוצות שמשחקות כדורסל אטי של חצי מגרש".

לייזי גורדון סבור שחמישייה כזאת, למרות שאינה אתלטית לעילא, מסוגלת ללחוץ את היריבה ולשנות מומנטום במשחק. "אידסון יודע לקחת החלטות טובות במעבר, הוא מוסר טוב, ויכול ללחוץ על מוביל הכדור של היריבה. בהתקפה הוא יכול לעמוד בצד ימין ולמסור ביד שמאל, היד המוסרת שלו, לחיתוכים של שחקנים פנימה או למצוא את בלו לזריקה מרחוק. בלו כפאוור פורוורד מרווח למכבי את המשחק. הוא שומר גדול במשחק על חצי מגרש כי הוא לא צריך לרוץ הרבה, והוא שחקן מרושע במובן הטוב של המילה".

מסקנה: מלבד מאמן מנוסה ומוערך כמו סרג'יו סקאריולו, לחימקי מוסקבה, עוד יריבה של מכבי בבית, יש סגל ארוך ומלא כישרון, שיחייב את מכבי להגנה חזקה כדי לנצח, ולא מן הנמנע שחמישייה שכזאת תשחק לא מעט גם במשחקי חוץ קשים בבלגרד ובקובנה. החמישייה הזאת משלבת גארד אתלטי (פרקינס) עם גארד "חושב" (אידסון) ושחקנים שמסוגלים לחדור וגם לזרוק מבחוץ (לזרוק – לקלוע זה עניין אחר), ויש בה קשיחות ופיזיות. הבעיה שזו חמישייה נטולת מעוף ויצירתיות, בה כולם יסתכלו על אידסון ויחכו להוראות ממנו, בתקווה שקם על הצד הנכון בבוקר.

חמישייה: צ'אק אידסון, טל בורשטיין, גיא פניני / ריצ'רד הנדריקס, ליאור אליהו, סופוקליס שחורציאניטיס

למה: ברגעים שבלאט ירצה אחריות בקו האחורי והגנה ורסטילית מול יריבה פחות אתלטית במשחק הפנים (נניח, סופוט), זאת חמישייה שיכולה לספק את הסחורה בעזרת הניסיון ויד קצת יותר אחראית על הכדור.

חסרונות: "החמישייה לא מאוזנת כלל התקפית, אין לה קליעה סבירה מהקו האחורי, כי אם טל מוביל את הכדור הוא לא יכול לקלוע וכך גם לגבי אידסון", אומר פלג, "להנדריקס יהיה קשה להתרוצץ אחרי מספרי 3, והוא מתפספס שם, כך שפניני עדיף. מול יריבה שלוחצת את הכדור החמישייה הזאת תתקשה, כי אין מוביל כדור אחד טבעי, טל ואידסון יבזבזו הרבה אנרגיה אם ילחצו אותם. ומנגד זאת חמישייה אטית שלא יכולה ללחוץ".

אכן, אידסון ובורשטיין לא אתלטים כמו פרקינס ופארגו, אבל הם יכולים לשמור הגנה קצת חכמה ומתוחכמת יותר, במיוחד אידסון שקורא מסירות וחוטף. "זאת חמישייה שמדגימה כמה חשוב שבלות'נטאל יהיה על הפרקט", סבור גורדון, "כי איתו אפשר לשחק בפוסט, הוא איום התקפי מכל טווח, ובהגנה הוא יכול לשמור על מספר 4 של היריבה. לחמישייה הזאת אין גו-טו-גאי או מישהו שימשוך את הגנת היריבה ובלות'נטאל הוא כזה. זאת חמישייה שמוגבלת בעיקר לפיק-אנד-רול עם אליהו או אידסון".

יתרונות: ההגנה של החמישייה הזאת יכולה לגרום ללא מעט יריבות כאב ראש, בעיקר כאלו אשר נעדרות מוליכי כדור מדופלמים. "יש לבלאט ורסטיליות גדולה בהרכב הזה", אומר גורדון. "אני חושב שגם היום בורשטיין יכול לשמור בדקות שהוא משחק על גארדים של 1.88 עד 1.98. הוא ואידסון הם שני הגארדים האמיתיים בקבוצה מבחינת קבלת ההחלטות, הם יעבירו את החצי ולא יאבדו. פניני קלעי לא רע, שומר לא רע, ולא עושה דברים שהוא לא יכול. נבחרת ארצות הברית שיחקה באליפות העולם סמול-בול, כשאיגודלה שמר על גבוהי היריבות וככה מכבי צריכה לשחק. הייתי שולח את הנדריקס, ומביא מה שמכבי צריכה – סקורר בעמדה 2 ועוד פורוורד 3-4 שיודע לכדרר ולזרוק, מישהו כמו אלן אנדרסון רק עם פחות אגו". גם ברק פלג סבור שהניסיון של הקו האחורי בחמישייה כזאת חשוב, ואפשר להחביא את חוסר האתלטיות בהגנה. "זו חמישייה יחסית אינטליגנטית עם טל, אידסון ואליהו", אומר פלג, "חמישייה כזאת מכסה בהגנה שטח רחב באיזורית, כולם גדולים וארוכים, זה יכול ללכת מול קבוצה שאין לה קליעה טובה מבחוץ ולא נהנית מאיזה ביג מן דומיננטי, ואז שומרים את שחורציאניטיס בצבע, עם אליהו והנדריקס או פניני בצדדים ומהמרים על האחוזים של היריבה מבחוץ".

מסקנה: מבחינה התקפית זו חמישייה מוגבלת, שמחפשת פיק-אנד-רול עם הגבוהים או זורקת מבחוץ, ובכך די מקלה על הגנת היריב. גם אין לה שחקן יצירתי שיכול להושיע אותה בשעון קצר או כשהכל תקוע. החמישייה הזאת מספקת הגנה איזורית טובה מול קבוצות חלשות מחוץ לקשת וגארדים שמתקשים לחדור, ומהמרת על אחוזי היריבה מהשלוש. הקו האחורי גבוה ויכול להסתדר גם עם גארדים גבוהים (סטייל מנטאס קלניטיס וארתוראס מילאקניס מז'לגיריס), וזאת בתנאי שאין ליריבה סנטר דומיננטי. בקיצור: הרכב הפורוורדים הזה מדגיש מי הפורוורד החשוב במכבי, שחייב להיות על הפרקט בזכות תרומתו בשני צדי המגרש - דייויד בלות'נטאל.

חמישייה: ג'רמי פארגו, דורון פרקינס, צ'אק אידסון, ריצ'רד הנדריקס, דייויד בלות'נטאל

למה: כשבלאט ירצה שינוי מומנטום, לחץ הגנתי על היריבה, אתלטיות ונקודות מהירות, אם כדי לברוח או כדי לסגור פער, זה הרכב שיכול לעשות את העבודה, תוך שימוש בבלות'נטאל כסנטר בהגנה, גימיק שהצליח לא רע בעונה שעברה בסדרה מול פרטיזן.

חסרונות: ההרכב הזה ימצה את מלוא יכולתו בתנאי שליריבה אין סנטר אתלטי ודומיננטי בצבע, ובכך השימוש בו מוגבל מראש. "אם ליריבה יש שחקן פנים איכותי כמו שלוויטוריה לדוגמה היה את סטאנקו בראץ', או סנטר שיודע ליצור לאחרים כמו וויצ'יץ', אז לחמישייה הזאת יהיה קשה", סבור פלג. מכבי היא לא קבוצת ריבאונד גדולה ובחמישייה כזאת הבעיה עלולה להחריף, כך שהרבה תלוי בסגירה הקבוצתית בכלל וביכולת של הנדריקס בפרט. "להנדריקס יש חשיבות גדולה בחמישייה כזאת", סבור גורדון, "במיוחד במה שקשור לריבאונד התקפה, שהוא פרמטר חשוב מאוד. יש הבדל בין קבוצה שלוקחת ריבאונד התקפה ומיד זורקת, לקבוצה שמתחילה התקפה מחדש ומכריחה את היריבה המתוסכלת לשמור שוב, זה נקרא שליטה בקצב ובמשחק".

יתרונות: "קשה לעשות פוסט-אפ על פארגו ופרקינס כי הם גארדים חזקים, ככה שנגד יריבה נמוכה ומרובת פורוורדים זאת חמישייה שיכולה להתאים בצורה מצוינת ולהחליף בהגנה על הכל", טוען פלג. "זאת חמישייה שיכולה לאלץ את היריבה לשחק על מיס-מץ', להתחיל הגנה בלחץ ואז לרדת להגנת חילופים. חמישייה שיכולה לרוץ ולהגיע למצבי קליעה מהירים מבחוץ או בחדירה". גם גורדון סבור שבתנאים מסוימים זאת חמישייה מוצלחת מאוד, עם אפשרויות התקפיות רבות. "בהרכב כזה עדיף שאידסון יוליך את הכדור במתפרצת כי הוא מוסר טוב ומקבל החלטות טוב יותר מהגארדים האחרים, ושפארגו ופרקינס ירוצו על הקווים, יקבלו את המסירה וישימו את הכדור בסל. במעבר תהיה גם אפשרות למצוא את בלות'נטאל על הקשת".

מסקנה: מבחינה התקפית זאת אחת החמישיות הקטלניות שיכול בלאט להרכיב, כשבלו מרווח את המשחק מבחוץ ומאפשר לגארדים לחדור פנימה, ומכבי יכולה לייצר נקודות מכל טווח ובמספר דרכים. בהגנה יש לה אפשרות להתמודד בהצלחה מול הרכבים נמוכים, ללחוץ, לחטוף וליהנות מנקודות קלות במעבר. זאת חמישייה שיכולה לשחק מול קבוצות מהירות ואתלטיות, אך גם לערער קבוצות אטיות שמעדיפות משחק מסודר, וזאת בהנחה שליריבה אין סנטר אתלטי ודומיננטי. ז'לגיריס נטולת הברק ומשחק הלחץ יכולה להוות קרקע טובה כדי לנסות חמישייה במתווה כזה או דומה לו, ויש כאן מספיק אתלטיות וזריזות להצר את צעדיו של הכישרון שלה פאוליוס ינקונאס. באופן כללי, כדי שמכבי תשיג איזון וגיוון במשחקה בהמשך העונה, עדיף שעל הפרקט יהיו אחד מהגארדים האתלטים (פרקינס או פארגו) ואחד מהגארדים המנוסים (בורשטיין או אידסון), כשבלות'נטאל חייב לקבל כמה שיותר דקות.