"לא קיבלתי הזדמנות באולימפיאקוס"

ניקולה וויצ'יץ' הוא אורח הכבוד במדור החדש של אוהד גרינוולד מדי שישי. בתפריט: היחס הנורא של ינאקיס כלפיו, היחס של ינאקיס להלפרין, ההצעה שדחה ממכבי ת"א וההצעה שתחזיר אותו לכאן: "אין באירופה הרבה שחקני פנים טובים ממני". לא שכחנו גם את ההשפלה בויטוריה

אוהד גרינוולד

במצב עניינים אחר, ניקולה וויצ'יץ' היה שב הקיץ למכבי תל אביב. הוא לא יאמר זאת במפורש, אך ניכר כי ההצעה שהוגשה לו – קצת יותר מ-250,000 דולר נטו לעונה – מעט העליבה את האגדה הקרואטית.

וויצ'יץ' רק מוכן לאשר כי "הכסף היה נמוך מדי. היו כמה שיחות, ניסינו להגיע להבנות, אבל זה לא קרה. מכבי רצתה הקיץ יותר ישראלים בסגל, והשקיעה בהם כסף. אולי שיחקתי בישראל שש שנים, אבל לא קיבלתי אזרחות ואני לא ישראלי עם דרכון. עבור מכבי אני רק עוד זר שמשלמים עליו מס כמו על ישראלי (לאור פרק הזמן בו שיחק בישראל, חלים על וויצ'יץ' חוקי המיסוי החלים על שחקנים ישראלים והקבוצה אינה נהנית מהקלות המס החלות על שחקנים זרים חדשים, א.ג.) אני אייקון? אין דבר כזה 'אייקון' כשזה מגיע לעסקים. במהלך הזמן שדיברתי עם מכבי קיבלתי הרבה טלפונים מחברים שביקשו ממני לחזור. זה העמיד אותי בסיטואציה מאוד קשה. למרות זאת, מבחינתי זה לא סוף פסוק. אם מכבי תגיע אלי עם הצעה חדשה, אחשוב שוב".

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה
"מכבי רצתה הקיץ יותר ישראלים בסגל, והשקיעה בהם כסף". וויצ'יץ' (צילום: ברני ארדוב)

"אין לי ספק שאמצא בקרוב קבוצה"

בינתיים מנצל וויצ'יץ' עד תום את החופשה שנכפתה עליו מצמרת הכדורסל האירופאי. עשור לאחר שעזב את קרואטיה והחל את הקריירה הבין-לאומית המפוארת שלו, שב הקיץ לכור מחצבתו שבעיר ספליט. הזדמנות לילדיו, שגדלו בתל אביב ובאתונה, להתוודע לאורח החיים במולדת. "לא היינו כאן הרבה שנים וזה כיף גדול למשפחה שלי. כרגע חתמתי על חוזה בספליט שאומר שאני יכול לעזוב בכל שלב, אם תגיע הצעה מקבוצה גדולה. עד אז, אני שומר עם הקבוצה על כושר, קצת משחק ומחכה".

כיצד ייתכן ששחקן הפנים הטוב באירופה בעשור האחרון מוצא עצמו, בגיל 32 בלבד, מחוץ ללופ של הגדולות? "מה אגיד, זו עובדה", משיב וויצ'יץ'. "קיבלתי הקיץ לפחות 10 הצעות, אבל אחרי ששיחקתי בשישה פיינל-פורים, עבורי זה לא מאתגר לחתום בקבוצה שלא יכולה להגיע לטופ-8 ביורוליג. אני רוצה להיות חלק מקבוצה שמסוגלת ללכת עד הסוף. אחרת אני מעדיף להיות בבית. גם היום אני לא חושב שיש באירופה הרבה שחקני פנים שטובים ממני".

לא רק וויצ'יץ' ממתין להצעה המיוחלת; גם אגדה אירופאית כמו שאראס יאסיקביצ'יוס פתחה את עונת היורוליג בחוץ. האם הדור שפרח בתחילת העשור הקודם ושהגיע לשיאו המקצועי באמצעו עומד לפנות את הבמה? וויצ'יץ' מבקש שלא נמהר להספיד אותו ואת חבריו. "נכון, זה מוזר לא לפתוח את עונת היורוליג; זה קורה לי בפעם הראשונה אחרי 14 שנים. אבל אני יודע שאם זה לא היה קורה עכשיו, זה היה קורה בעוד שנתיים-שלוש. אין לי ספק שאמצא בקרוב קבוצה".

"אני מאוד מאוכזב שזכינו רק בתואר אחד"

השנתיים האחרונות, אותן העביר במדי אולימפיאקוס, אולי העשירו את חשבון הבנק של וויצ'יץ' בכמה מיליוני יורו, אם כי לא היטיבו עימו מקצועית: בשנה החולפת, לראשונה בחייו, הפך וויצ'יץ' לסותם חורים מן הספסל. דקות המשחק צנחו, המספרים ירדו בהתאם וייתכן כי גם הפרסטיז'ה המקצועית ספגה זעזוע.

וויצ'יץ' מסרב להשיב באופן ישיר לשאלה האם היום, בדיעבד, הוא סבור כי שגה כאשר חתם באולימפיאקוס.

"מצד אחד, הגעתי עם אולימפיאקוס לתשעה גמרים. מצד שני, אני מאוד מאוכזב שזכינו רק בתואר אחד (גביע יוון 2010, א.ג.). אנשים התרגלו לכך שאני משחק 35 דקות בממוצע ומעמיד שורה סטטיסטית מסוימת, אבל כשאתה משחק פחות, אז טבעי שגם הסטטיסטיקה שלך תרד. ביחס לכמות הדקות שקיבלתי, אני חושב שעשיתי עבודה טובה. אבל אין ספק שלא קיבלתי את ההזדמנות להראות את כל מה שאני יודע".

למרות שבעלי הקבוצה, האחים המיליארדרים פנאיוטיס וג'ורג' אגילופולוס, שרפו בשנים האחרונות מכספם קרוב למאה מיליון דולר ודאגו לגייס את הקרם דה-לה-קרם של כדורסלני היבשת – כשלה אולימפיאקוס במטרתה העיקרית, שהיא זכייה באליפות יוון. למעשה, ההשקעה הכספית הפנומנאלית של האגילופולוסים הניבה רק תואר אחד, כאמור – גביע יוון, בו זכתה אולימפיאקוס בעונה שעברה, שגם שבר בצורת של 8 שנים ללא תארים כלשהם.

"לאולימפיאקוס אולי יש כסף, ועם כסף אפשר לקנות הרבה דברים, אבל אי-אפשר לקנות ניסיון כמו שיש לפנאתינייקוס", מנסה וויצ'יץ' להסביר. "אנחנו צריכים להיות כנים ולהודות שפאו פשוט הייתה טובה יותר מאיתנו בשנתיים האלה. מבחינת אולימפיאקוס, הדבר הכי חשוב הוא שלאחים אגילופולוס יש סבלנות. הם באמת אוהבים כדורסל. הם מגיעים לאימונים, רואים את הקבוצה. יצא לי לדבר איתם כמה פעמים. הם רוצים את המיטב עבור אולימפיאקוס, ולא סתם זורקים כספים. המטרה שלהם מתחילת הדרך הייתה לבנות את אחת הקבוצות הכי טובות באירופה. הם יודעים שזה לוקח זמן. הנה, עכשיו הם גם הביאו מאמן עם הרבה ניסיון (דושאן איבקוביץ', א.ג.), שאולי ייקח אותם קדימה".

איבקוביץ' החליף בקבוצה את פנאיוטיס ינאקיס, שעל-פי השמועות חיבתו לרוטציה בלתי-נגמרת הביאה לסכסוך בינו ובין וויצ'יץ'. "לא היו לנו בעיות ברמה האישית, אבל היו לנו רעיונות שונים", אומר וויצ'יץ' בהתייחסות ראשונה. "לדעתי, מה שקרה איתי לא היה קשור רק אליי. העובדה היא שבקיץ האחרון אולימפיאקוס החליטה להחליף את המאמן. לא הייתי שמח מהשיטה של ינאקיס, אבל כמקצוען הייתי חייב לקבל אותה".

יותם הלפרין, לטענתו, סבל גם הוא מהמאמן. "לפעמים לא הצלחתי להבין מה ינאקיס עושה עם יותם. כאילו הוא לא יודע איך להשתמש בו. היו ליותם משחקים נהדרים, ופתאום ייבשו אותו על הספסל חמישה משחקים ברציפות. קשה לשמור על המשכיות ככה. אני חושב שמבחינה מקצועית, יותם שחקן נהדר. מה שקרה לו בשנתיים האחרונות לא היה תלוי רק בו".

"חבל שככה נגמר הפרק של פיני"

גם מיוון, ולאחר מכן מקרואטיה, המשיך וויצ'יץ' לעקוב אחר הנעשה במכבי תל אביב. הוא כה מעורה בפרטים, עד שנראה כאילו מעולם לא עזב. "שמחתי לשמוע שליאור (אליהו) וטל (בורשטיין) חזרו. הם חשובים עבור מכבי, כי הם יודעים מה זה מכבי ומה הציפיות. ההחתמה של שחורציאניטיס הייתה מעניינת מאוד. שיחקתי איתו שנתיים. כשהוא בכושר הטוב ביותר שלו, הוא בלתי-עציר ואין להגנות מה לעשות מולו. וכשהוא בכושר, הוא לדעתי הסנטר הכי טוב באירופה. השאלה היא לאיזה כיוון ילך הראש שלו. סופו בחור חכם ויודע איזו הזדמנות הוא מקבל. באליפות העולם הוא היה מצוין. הבנתי שבאימונים במכבי הוא טוב. הוא לא התייעץ איתי לפני שחתם במכבי, אבל אני חושב שגם סופו יודע שאם אתה מקצוען, מכבי זה המקום הכי טוב בעולם לשחק בו כדורסל".

החזרה של דייויד בלאט למכבי עשתה אותו מאושר. "דייויד הוא בן אדם מדהים. יש לו חלק גדול מאוד בהישגים של מכבי בעבר. הוא יודע איך לבנות קבוצה, איך להשתלב בתוכה ואיך לעבוד. רק חבל שזה בא על חשבונו של פיני. חבל לי שזה מה שקרה לו, שככה נגמר הפרק שלו במכבי".

עונתה הנוכחית של מכבי תלויה, אומר וויצ'יץ', בשאלה האם תשחרר מכבי את הפזילה הקבועה אל עבר השנים העצומות ההן, תהפוך סופית ורשמית את הדף ותישיר מבט קדימה. "אין אפשרות לעמוד בציפיות שהעמידה הקבוצה הגדולה ההיא", משוכנע וויצ'יץ'. "כמעט בלתי אפשרי להקים עוד שושלת כזאת. מי שמגיע אחרי תוצאות כאלה יכול רק להיכשל, כי יותר רחוק מזה אי אפשר להגיע. ובמציאות של היום, אם אין סבלנות, קשה לבנות קבוצה שתוכל להגיע להישגים. אני יודע איזה לחץ קיים סביב מכבי. כשבוחנים את הזרים שמכבי החתימה בשנים האחרונות, אחרי שעזבו אותה כוכבים כמו שאראס ופארקר, אז ברור שלא מדובר באותה רמה של שחקנים. עבור האוהדים, שזוכרים מה היה לפני 5 או 6 שנים, השחקנים האלה לא מספיק טובים. אפשר להבין את זה".

רק על נושא אחד מסרב וויצ'יץ' באדיקות לדבר: מוני פנאן. "אני עדיין לא יודע מה קרה שם, וכנראה שגם אנשים אחרים לא יודעים בדיוק מה קרה. רק הזמן יגיד לנו מה היה. רגשות אישיים? את זה אני לא רוצה לחלוק עם הציבור".

כמה שנים עוד נותרו לו בענף? למרות שהמצב לא נראה מעודד מבחינתו כרגע, וויצ'יץ' משוכנע כי הגראנד-פינאלה עוד לפניו. "העונה תהיה העונה ה-16 שלי ככדורסלן מקצוען, ואולי לאנשים קצת נמאס ממני. אבל באופן אישי אני מרגיש נהדר. אני מרגיש מנוסה מאי-פעם. אחרי העונה האחרונה באולימפיאקוס, אני רעב מאוד. יש לי עוד הרבה אנרגיה. לסיים את הקריירה במכבי? נבר סיי נבר. למרות שלא הצלחנו להגיע להסכמות הקיץ, אני עדיין אוהב מאוד את מכבי, ומשאיר עבורה את הדלת פתוחה".

משל ויטוריה

לא רציתי להרחיב בעניין משחקה של מכבי בויטוריה, אולם מתחייבת הערה כללית אחת:

באופן גורף ניתן לומר כי ביורוליג ישנם שלושה מועדונים שמקדשים את מעמד המאמן: פנאתינייקוס אתונה, צסק"א מוסקבה וקאחה לבוראל ויטוריה. המועדונים הללו סרים למרותם של מאמניהם. אובראדוביץ' הוא האלוהים של פאו. איבאנוביץ' הוא האייקון הגדול בהיסטוריה של ויטוריה. רק מועדון שמכיר בחשיבות המאמן, כמו צסק"א מוסקבה, מחתים על חוזה ארוך טווח מהנדס כדורסל כמו דושקו וויושביץ'. גם אולימפיאקוס החליטה ללכת הקיץ בכיוון דומה, כאשר הוציאה מהנפטלין את הרס"ר האגדי דודה איבקוביץ', זקן מאמני המפעל, שבעוד שנתיים ימלאו לו 70 (הקבוצה האחרונה שאימן הייתה דינמו מוסקבה, בעונת 2006/7).

זה לא מפתיע שאותן קבוצות מצליחות לבנות כמעט מידי עונה קבוצות שזוכות בתארים. בעונה שעברה גנבה ויטוריה לאלופת היורוליג ברצלונה את אליפות ספרד. אובייקטיבית, פנאתינייקוס וצסק"א הן הקבוצות המצליחות באירופה בעשור האחרון.

העובדה שהציר שהמועדונים הללו נעים עליו הוא המאמן, מאפשרת להם לבצע כמעט מידי קיץ שינויים משמעותיים בסגל ועדיין להישאר חלק אינטגראלי מצמרת היורוליג. ויטוריה היא הדוגמה המושלמת: אם במכבי טרם השתחררו מהכמיהה לכוכבי העבר, כפי שציין וויצ'יץ' בשורות למעלה, הרי שרק בשנים האחרונות עזבו את ויטוריה סמלים מקומיים דוגמת לואיס סקולה, פאבלו פריג'יוני וטיאגו ספליטר. בכל קיץ עוזבים את הקבוצה מספר שחקני מפתח: באחרון היו אלו ספליטר, אליהו וקארל אנגליש.

ובכל זאת, ויטוריה ממשיכה הלאה. גם העונה העמידה קבוצה סופר-תחרותית: זרים חדשים, אשר הותאמו כמובן לבסיס שנשאר מהעונה החולפת, צורפו. בעברית קוראים לזה המשכיות.

אפשר לצחוק עד מחר על הפסיכוזה בה בוודאי לוקה איבאנוביץ', אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שגם הקיץ הצליח להעמיד קבוצה ראויה, בתקציב צנוע למדי במונחי יורוליג. הוא אסף חבורה של שחקנים שברובם המוחלט הם נטולי ברק – אם הייתם שואלים את אנשי מכבי, אין ספק שהיו אומרים כי שחקן מסוגו של סטאנקו באראץ איננו "אטרקטיבי" מספיק עבורם – אך בחבל הבאסקים מתגבשת מידי עונה חבורה שמחויבת לעבודה קשה, גם אם המשמעות היא שמונה שעות אימון ביום. התוצאה היא מועדון שמתנהל עם הכוונה, עם משנה סדורה, עם דרך.

מהי הדרך של מכבי? מהו הסגנון? מה התוכנית?

בשלב זה סבורני שגם דייויד בלאט לא בדיוק יודע.

ohad@walla.net.il

*בשבועות הבאים אקדיש חלק קבוע מהטור להתכתבות עם הקוראים. אתם כמובן מוזמנים להמשיך ולשלוח מיילים עם שאלות, הערות, טרוניות והצעות לכתובת שלעיל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully