יונייטד איבדה את כוח ההרתעה

עכשיו זה רשמי – דייגו מיליטו כבר לא ממש רלוונטי בסן-סירו, בעוד סמואל אטו הופך, באיחור של שנה, לחלוץ המרכזי הטוב בליגה האיטלקית, ואולי גם מחוץ לגבולותיה. הסקורר הארגנטיני, שהבקיע צמד בגמר ליגת האלופות ונבחר לשחקן המצטיין במפעל, התנצל בשבוע שעבר על כך שהצהיר בזמנו על רצונו לעבור לריאל מדריד בעקבותיו של ז'וזה מוריניו. מיליטו, אליל האוהדים שכונה "הנסיך", טען שהוא מאושר באינטר, אך כאשר מסתכלים על הכושר של הקמרוני, לא ברור כיצד יוכל לסלול את דרכו חזרה להרכב כאשר יחלים מפציעה.

הניסיון של מוריניו לתפקד את אטו בתפקיד נסוג יחסית באגף הימני הצליח לא רע, ולזכותו של הקמרוני ייאמר שהוא קיבל את ההחלטה ללא פקפוק ומילא את משימותיו נאמנה – זכור במיוחד המאמץ ההגנתי העצום שהשקיע מול האקסית בקאמפ נואו בחצי גמר הצ'מפיונס ליג. השינוי הטקטי עבד כל כך טוב באינטר, עד שפול לה גואן, המאמן האומלל של קמרון במונדיאל, שיבץ את הכוכב שלו בעמדה זהה מול יפן, ושילם על כך בהפסד. עם זאת, גם אשתקד היה ברור לחלוטין שמקומו הטבעי של אטו נמצא בחוד, ואם תשאלו אותו, הרי שרגע השיא היה כאשר כבש את שער הניצחון בסטמפורד ברידג' נגד צ'לסי שהבטיח את העלייה לרבע הגמר.

עכשיו הוא מאושר. במשחק חלש מאוד של הנראזורי בקליארי, הצליח אטו לייצר לעצמו מצב הבקעה אחד בלבד, וגם ניצל אותו בדרך לניצחון 0:1. המופע הזה מצטרף לשער הניצחון היקר מול אודינזה, צמד שהפך פיגור לניצחון בפאלרמו, וגם שלושער מזהיר לרשת ברמן בליגת האלופות. בסך הכל רשומים לזכותו של הקמרוני 12 שערים ב-11 משחקים בכל המסגרות, והממוצע מתחיל להזכיר את תקופתו בברצלונה – הרי בכל העונה שעברה הוא הבקיע באינטר 16 פעמים בלבד ב-47 משחקים. הריקוד האפריקני השמח הדגיש את מצב הרוח הנהדר – אטו כבר שכח את גביע העולם הכושל, וממש לא מתגעגע למוריניו. מיליטו דווקא כן, אבל קשה להגיד שזה מטריד את אטו ברגעים אלה.

כאשר אברטון השוותה ל-3:3 עם שני שערים בתוספת הזמן במשחק המטורף בתחילת ספטמבר, הבריטים נדהמו לגלות שמנצ'סטר יונייטד שמטה יתרון של שני שערים במשחק פרמיירליג לראשונה זה כמעט עשור. למי שמתעניין, בפעם הקודמת התרחש הנס במשחק הבכורה של קלאודיו ראניירי כמנג'ר צ'לסי, ב-23 בספטמבר 2000, כאשר טורה אנדרה פלו הנורבגי דאג לשוויון 3:3 בצמד אישי. ג'ימי פלויד האסלביינק הבקיע אז את השער הראשון של הכחולים, גרהאם לה סו נתן משחק אדיר, טדי שרינגהאם היה בין הכובשים של השדים האדומים (וכמוהו גם פול סקולס). כמה שזה היה מזמן!

והנה עבר בקושי חודש מאז החגיגה של מיקל ארטטה בגודיסון פארק, וזה קרה שוב – החבורה של אלכס פרגוסון איבדה יתרון של שני שערים, ועוד במשחק ביתי מול ווסט ברומיץ', קבוצה שהיא אמורה לאכול בלי מלח ביום בינוני. עד לא מכבר פיגור מול יונייטד החדיר ביריבות הבנה שהמשחק גמור, אבל העונה התחושה הפוכה ב-180 מעלות. פולהאם חזרה מפיגור פעמיים ב-2:2 בתחילת העונה, ואפילו ליברפול המסכנה מחקה פיגור של שני שערים באולד טראפורד לפני שדימיטאר ברבאטוב השלים את השלושער שלו והביא ניצחון בכל זאת. "אין לנו קילר אינסטינקט", התלונן פרגי עוד לפני המשחק מול ווסט ברומיץ', ואחריו הצהיר, במידה רבה של צדק: "היינו צריכים להוביל 0:5 במחצית". הוא צודק, אבל השורה התחתונה לא מנחמת – ההגנה של יונייטד שערורייתית, ואם אפילו אדווין ואן דר סאר הנפלא עושה טעות שהופכת את סקוט קארסון הביזארי לשוער הטוב יותר על כר הדשא, הרי שהמצב באמת חמור. השדים האדומים איבדו את ההרתעה, וכל הליגה מריחה דם.

בצד החיובי, ממשיך נאני לתת הצגות על בסיס שבועי. אחרי שניצח עבור פורטוגל את דנמרק במוקדמות היורו עם צמד מרהיב תוך דקה, היה הפורטוגלי אחראי לשער הראשון שלשום וכבש בעצמו את השני במחצית חלומית. זו חייבת להיות העונה הגדולה בקריירה שלו, אך זה לא יעזור כל עוד יונייטד לא תשכיל לשמור על פירות השקעתו.

לז'וזה מוריניו יש עוד הרבה עבודה בריאל מדריד, אבל את משבצת הפליימייקר הוא כבר מילא באופן אופטימלי. אמנם לוח התוצאות ב-1:4 במלאגה מצביע על צמדים של גונזלו היגואין וכריסטיאנו רונאלדו, אבל המצטיין במגרש היה, כמעט כרגיל, מסוט אוזיל שעושה התקדמות פנומנלית. בקיץ 2009 עוד התנהלו ויכוחים נוקבים בברמן אם הוא יכול להחליף כראוי את דייגו שנמכר אז ליובנטוס. העונה הוא ניכס לעצמו את התפקיד של ברזילאי גדול אפילו יותר, וקאקה יודע כבר עכשיו שאין לו לאן לחזור כאשר יחלים מפציעה. שלשום הינדס אוזיל את המהלך שהוביל לשער הראשון, בישל באמנות את השני, הוכשל לפנדל, ובאופן כללי משחקו עולה על הציפיות האופטימיות ביותר של מוריניו.

העיתונים בספרד, איטליה ואנגליה כבר מתחילים להתמלא בספקולציות לגבי ביתו החדש של קאקה. אוהדי ריאל בכל מקרה לא אוהבים את הברזילאי, ומאשימים אותו בבימוי פציעה בשלהי העונה שעברה כדי להגיע בכושר סביר למונדיאל. בארץ המגף כבר שלחו אותו חזרה למילאן, וגם אינטר הוזכרה כמועמדת רצינית ונאלצה להכחיש את הדיווחים. בפרמיירליג מדברים על איחוד אפשרי עם קרלו אנצ'לוטי בצ'לסי, בעוד מנצ'סטר סיטי תמיד בתמונה – הרי היא זו שכשלה ברעש כה מהדהד להחתים אותו לפני שנתיים כאשר כמעט כל הפרטים כבר היו סגורים. אפילו ליברפול, עם הבעלים החדשים שחייבים להציל את הספינה, נחשבת לאופציה אפשרית בעיני הצהובונים. בינתיים הצהיר קאקה שיישאר בברנבאו עד סיום העונה, ולאחר מכן "אלוהים יודע מה יהיה". אלא שמאמנו וראשי ריאל נמנעים, באופן כמעט בוטה, מלהשתתף לטובתו בדיון, והמשמעות ברורה – ימיו של קאקה בספרד ספורים.

יוסיפ איליצ'יץ' הגיע לפאלרמו משום מקום, תרתי משמע. בעונה שעברה שיחק הקשר בן ה-22 באינטרבלוק שירדה לליגה הסלובנית השנייה, ואפילו בה ישב על הספסל בקרבות המכריעים. נבחרת סלובניה לא בדיוק הצטיינה ביצירתיות במונדיאל האחרון, והמאמן מטיאז' קק היה מהמר בשמחה על שחקן עם ראיית משחק משובחת ובעיטות אדירות ממרחק, אבל עד לפני חודשים בודדים אף אחד לא ספר את איליצ'יץ' אפילו במולדתו. הוא עבר למאריבור ביולי, ובינתיים התחיל הסוכן שלו לעבוד קשה באיטליה ויצר קשר עם מספר קבוצות, כולל מילאן.

פאלרמו קיבלה אפשרות להתרשם ממנו באופן אישי, כאשר פגשה את מאריבור בפלייאוף העליה לליגה האירופית, ספגה שער מרגליו ולא חיכתה אפילו שנייה נוספת. איליצ'יץ' וחברו לקבוצה ארמין באצ'ינוביץ' חתמו בסיציליה, ומאז נדהמים כולם על בסיס שבועי מביצועיו של הקשר הסלובני. הוא יצר באופן מיידי שיתוף פעולה נפלא עם הכוכב הגדול של פאלרמו, חבייר פאסטורה הארגנטיני, והשניים מפרקים הגנות ללא רחמים.

לזכותו של איליצ'יץ' ארבעה שערים בחמשת המשחקים האחרונים בליגה – הוא כבש מול אינטר, היה איש המשחק בניצחון חוץ על יובנטוס, שלח טיל אדיר לחיבורים של פיורנטינה, ואתמול התכבדה גם בולוניה להוציא כדור סלובני מהרשת בתבוסה 4:1. אם לשפוט לפי הפתיחה, כוכב ענק נולד בפאלרמו, ולא פלא שסוכנו מתרברב: "מילאן עוד תצטער שהתרכזה בעיקר בהחתמתם של זלטן ורוביניו. היא תחזור לאופציית איליצ'יץ' בקרוב מאוד".

לפני קצת יותר משנה המשחק הזה היווה במה פרטית לעמנואל אדבאיור. כולם דיברו רק על החלוץ הטוגולזי, שעזב את ארסנל בטונים צורמים במיוחד, והוא "סיפק את הסחורה" – בעט בפניו של רובין ואן פרסי וחגג את השער באופן מתריס במיוחד מול יציע אוהדי התותחנים בניצחון 2:4. ארסן ונגר מגיע שוב לסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום ביום ראשון הקרוב, אבל אדבאיור, איך לומר זאת בעדינות, לא מעניין אף אחד. אתמול הוא פתח לראשונה העונה בהרכב סיטי בפרמיירליג, והיה חלש – די להדגיש שכל השערים ב-2:3 בבלקפול נכבשו אחרי שהוחלף על ידי דויד סילבה. קרלוס טבס, שמדבר כל שני וחמישי עד כמה נמאס לו מכדורגל ועד כמה בא לו לפרוש, לא יכול להפסיק לכבוש. הארגנטיני שוב ניצח את המשחק לבדו, ולזכותו רשומים שבעה מתוך 12 הכיבושים של הסיטי בליגה. איך הגנה חסרת יציבות של ארסנל תצליח להסתדר איתו?