קצת היינו עסוקים בימים האחרונים, אבל לזכותו של באד זליג נגיד שהוא משאיר לנו מספיק זמן בין כל שלב לא רק לעכל את מה שעברנו אלא גם לנוח כמה ימים (באמת, בשביל מה צריך הפסקה כל כך ארוכה?) אז באיחור אופנתי, הנה הדברים ששווה לדבר עליהם אחרי השלב הראשון.
- מבחינה אחת הפלייאוף הזה היה המשך ישיר לעונה הרגילה בשנייהם, הפיצ'ינג הוא החלק הדומיננטי באמת בליגה. קול המלס מגיש CGSO, קליף לי נותן שתי הופעות מעולות, כולל משחק שלם, המגישים של סן פרנסיסקו נראים מעולה בראשות טים לינסקאם המדהים עם משחק של שתי חבטות בלבד ו-14 סטרייקאאוטס, וכמובן גולת הכותרת הנו היטר המדהים של רוי האלאדיי. אם יש משהו שברור בפלייאוף הזה הוא הקבוצה עם הפיצ'ינג היותר טוב תנצח.
- בין כל הפיצ'ינג המצוין בפלייאוף באמת שקשה היה להבחין בעובדה שקליף לי עוד פעם הוכיח שהוא פיצ'ר הפלייאוף הטוב ביותר בנמצא כרגע. האיש היה בינוני למדי מאז שעבר לשחק בטקסס אבל אז הגיע הפלייאוף והוא שוב פורח. שימו לב למספרים של הבחור בסדרות פלייאוף עד היום בשבעה משחקים יש לו מאזן של 0:6 עם ERA של 1.44 ושלושה קומפליט גיימס. מזלם של היאנקיז שהיה משחק חמש בין טקסס לטמפה, כך שהם מקסימום ייצטרכו לפגוש אותו פעמיים ב-ALCS.
- בכלל, הכבוד הכי גדול בפלייאוף הזה מגיע לדעתי לנולן ראיין. האיש הבין שעם התקפה ועוד התקפה טקסס לא תגיע לשום מקום ובמשך שנתיים-שלוש הוא רק בונה פיצ'ינג איכותי בריינג'רס, שבסוף הוכיח את עצמו ומביא עליה ראשונה בהיסטוריה של הקבוצה ל-ALCS. האם זה יספיק מול היאנקיז? קשה לי להאמין, אבל לא הייתי פוסל את זה על הסף.
- עם כל כך הרבה פיצ'ינג טוב, מי שלא היה רלוונטי כמעט בשלב הראשון אלו הבולפנים. בסדרות ארוכות יותר, כמו שנראה עכשיו, הבולפנים ישחקו תפקיד חשוב יותר ופיצ'רים כמו נפתלי פליז שפישל בסדרה הראשונה או וילסון של סן פרנסיסקו ייצטרכו להתאפס על עצמם.
אל תפספס
- היאנקיז החליטו ללכת עם פיל יוז במשחק השני ולא עם הווינר הקבוע שלהם, אנדי פטיט (שרק הוסיף לסטטיסטיקות הפלייאוף המדהימות שלו עם הניצחון במשחק השני מול מינסוטה (עוד ניצחון פלייאוף או שניים והוא סוגר את הקייס שלו להול), כשהסיבה לכך היא בעיקר הסטטיסטיקה הטובה של יוז במגרש של טקסס. אישית, זאת נראית לי סיבה טיפשית למדי, קצת כמו טמפה שנתנו לרוקי באלדלי לחבוט במשחק הראשון שלהם רק כי הוא ימני, למרות שהוא שיחק רק עשרה משחקים השנה שבהם חבט בממוצע מדהים של 208. לפעמים פשוט צריך ללכת עם השחקנים הטובים שלך (וליוז היתה עונה די בינונית, לעומת פטיט שתמיד מתעלה בפלייאוף) ולא לנסות להתחכם בגלל סטטיסטיקות חסרות משמעות.
- וגם סן פרנסיסקו החליטה להתחכם ולשלוח את סאנצ'ז למשחק מספר 2, במקום מאט קיין, בשביל לעשות ימני-שמאלי-ימני. נו, שוין.
- הכי קל לרדת על דאסטי בייקר וההחלטות שלו, כמו ללכת עם וולקז במשחק הראשון, אבל בסך הכל, מדובר בקבוצה שהגיעה למקום שאף אחד לא ציפה ממנה ומול מה שהאלאדיי והאמלס עשו לה, שום דבר לא היה עוזר. מה ששוב מראה עד כמה אין קשר בין העונה הרגילה לזו של הפלייאוף, אחרי שהרדס היו הקבוצה שלקחה את הטריפל קראון הקבוצתי (הומראנים, RBI ואחוזי חבטה) בעונה הרגילה.
- מה נגיד על המפגש בין האלאדיי ללינסקום ביום שבת? must-watch הרי זה קטן עליו. משחק המאה? רק שלא נקבל, כמו שקורה הרבה פעמים במקרים כאלו, פתאום משחק של התקפות.
- אי אפשר לסיים בלי לדבר על מי שהלך הביתה וזה כמובן בובי קוקס שאחרי 25 שנים סיים את הקריירה שלו. אמנם זה לא היה הסיום ההוליוודי של הליכה הביתה עם אליפות, אבל זה לא משנה את העובדה שקוקס מאוד יחסר במגרשים החל משנה הבאה, ולו בגלל הויכוחים החביבים שלו עם השופטים שהפכו אותו לשיאן ההרחקות. אישית, אני עדיין לא מצליח לעכל את זה שלא נראה אותו על הקווים יותר.
- טוב, שני ההימורים שלי לוורלד סירייס הלכו הביתה כבר בשלב הראשון, מה שמראה שאולי כן יש קשר בין העונה הרגילה לפלייאוף (כי בחרתי אותם רק כהפוך על הפוך). אין ברירה אלא ללכת עם הימורים חדשים יאנקיז בחמישה, פיליז בשבעה (אתם יכולים לדמיין לעצמכם שלושה מפגשים בין האלידיי ללינסקום? נקווה שהמנג'רים יחשבו כמונו ולא יעלו את הפותח הרביעי). יאנקיז לוקחים.
אל תפספס
