במבט תמים על הסגל של מכבי תל אביב מתקבל הרושם שתקופת הריפיון של המועדון חלפה, ושהתסריט של הפסד של אליפות שלישית בתוך ארבע שנים לא סביר. מי שהתרגל למקיאווליזם של הצהובים יכול לחשוב בטעות שכל הדיבורים הרומנטיים על החזרת הציביון הישראלי הם בסך הכל ספין, ושבעצם כל מה שמעניין אותם זה להתמודד עם החוק הרוסי.
ליאור אליהו הוחזר בסכום דמיוני כדי לספק איכויות של זר רביעי בליגה המקומית, דייויד בלו וגיא פניני יספקו מהספסל יכולות של שחקנים מובילים בכל קבוצה אחרת בעוד טל בורשטיין יבטיח שהווינריות של המועדון תושרש בזרים. בנוסף, מכבי סימנה את הכוכבים שלקחו לה אליפות, ג'רמי פארגו ואלישי כדיר, וסיפחה אותם לשורותיה. ובזמן שספק אם יש למישהו אשליות לגבי יכולתו של סופוקליס שחורציאניטיס להביא גביע אירופי, אף קבוצה מקומית לא תצליח להתמודד עם המימדים שלו.
רק שבשיטת הפיינל פור מכבי יכולה לאבד אליפות גם עם קבוצה מוכשרת מאוד. ב-2008 היא התייצבה לגמר הפיינל פור עם סגל שבפרספקטיבה של זמן נראה משובחת במיוחד, שכלל שחקן NBA לגיטימי כוויל ביינום, כוכב אירופי מוביל לעתיד כטרנס מוריס, את ניקולה וויצ'י'ץ' כשכוחו עדיין במותניו וגם סגל ישראלי עמוק בראשות הלפרין, אליהו וכספי. זה לא הספיק לה, כיוון שהייתה חסרת ביטחון, אחרי עונה שבה החליפה מאמן וסבלה מהנהלה מפוצלת ומסוכסכת. כך היה גם בעונה האחרונה: מכבי הייתה מוכשרת יותר מגלבוע/ גליל, אבל נכנסה לדיכאון קליני לאחר ההדחה מאירופה.
את הלקח הזה, הלקח המנטלי, ההנהלה לא למדה. במקום לסמוך על דייויד בלאט, שיתרונו הגדול כמאמן הוא ידע רב בשוק השחקנים, מכבי קיבלה עבורו החלטות באופן מופגן. היא החזירה את אליהו על אף שגורמים בסביבתו של המאמן טענו שהקבוצה אינה זקוקה לו, החתימה בתחילת הקיץ את פוט וכדיר שהפכו בהמשכו לעול תקציבי והתעקשה על הציביון הישראלי שיעלה למועדון ממון רב אך ספק אם יספק ניצחונות. העונה עוד לא החלה, ובמקום ללמוד מתחלופת המאמנים הגבוהה בשנים האחרונות, בלאט כבר נראה כברווז צולע.
מעבר למחלוקות הפנימיות שניתן להריח מרחוק, הסגל שמכבי בנתה פשוט אינו חזק דיו כדי להבטיח תואר במאה אחוז. ראשית כל, אף שהחתימה שבעה שחקנים, אף אחד מביניהם אינו קלעי שיחליף את אלן אנדרסון. דווקא בעונה שבה קשה השלוש זזה לאחור, הזניחה מכבי את הקליעה מבחוץ. במקביל לדלילות בקו האחורי, למכבי יש לא פחות מחמישה שחקנים בעמדת הפאואר פורוורד, שפירושם זריקת כסף מיותר לפח. הצרות בסגל של בלאט הן אמנם החלום של כל מאמן אחר בליגה, אבל הניסיון מלמד שאת האליפות יכריעו השקט הנפשי של מאמן מכבי ועוצמת המועדון. במובן הזה, הקיץ האחרון אינו מבשר על שיקום, אלא על עוד עונה של דפיקות לב.
שוב לא שקט
11.10.2010 / 8:39