שתהיה לי בריא

מאזן בעונה שעברה: 32-50, מקום שישי במערב

סיימה את העונה: הפסד 4-2 לפניקס בסיבוב הראשון

פורטלנד פתחה את העונה הקודמת כשסביבה רחש הייפ מונמך במקצת: גרג אודן השלים באיחור את עונת הרוקי שלו, עם 61 משחקים בלבד, בעיית פאולים מהותית וקשיי התאקלמות בהתקפה; ואנדרה מילר היה רחוק מלהיות החיזוק המשמעותי שאוהדי הבלייזרס פנטזו עליו במשך שנתיים. עד ה-1 בדצמבר הקבוצה עמדה על מאזן סביר ולא יותר של 5:13. אודן תרם 11.1 נקודות ב-60.5% מהשדה, 8.5 ריבאונדים, 2.3 חסימות ו-76.6% מהעונשין, כל זה ב- 24 דקות למשחק בלבד, בגלל ממוצע של 4 פאולים. המאמן מקמילן שילב באיחור את מילר בחמישייה לצד כוכב הקבוצה ברנדון רוי, הקבוצה המשיכה לשחק בקצב האיטי ביותר בליגה למרות נוכחות של צעירים אתלטיים בסגל, ומנגד לא שיחקה מספיק על אודן. הרוטציה הפכה לעמוקה מדי ואחד הנפגעים הראשיים מכך היה רודי פרננדז – עם ירידה קלה בדקות לעומת עונת הרוקי שלו.

אבל הצרות הצרורות החלו ב-5 בדצמבר נגד יוסטון, כאשר בדומה לפיל שנפל מעקיצת יתוש, אודן שוב נפצע בברכיו לאחר התנגשות עם ארון ברוקס הזעיר. אודן גמר עוד עונה והצטרף ברשימת הפצועים לפרננדז שנפצע בגב יום לפני כן ופספס מעל חודש, לטראוויס אאוטלו שנפצע שבועיים לפני כן ופספס שלושה חודשים, ולניקולה באטום שפתח את העונה רק בשלהי ינואר. כעבור שבועיים גם ג'ואל פריזבילה נפצע בברך וגמר את העונה, כך שהבלייזרס נותרו ללא סנטר אמיתי ונוכחות חוסמת ברחבה. אם כל זה לא הספיק, בהמשך גם רוי הושבת לחודש ואפילו המאמן מקמילן נפצע במהלך אימון, שבו נאלץ להשתתף לאור המחסור בשחקנים.

אם יש משהו שפורטלנד של מקמילן מצטיינת בו זה לשחק עם הגב לקיר. הבלייזרס נלחמו מדי ערב והקפידו לנצח בעיקר יריבות מהמערב, כולל הלייקרס שכבר רגילים לקבל מהם בראש. רוי כהרגלו הנהיג, מילר הוותיק ובאיילס הצעיר תפסו את מקומו כשהוא נפצע, סטיב בלייק צלף שלשות בכמויות, למרקוס אולדריג' לאט-לאט הפך לאסרטיבי יותר וג'ואן הווארד הקשיש סיפק מדי ערב ריבאונדים, קליעות מחצי מרחק והגנה קשוחה.

במועד האחרון להעברות, בלייק ואאוטלו נשלחו לקליפרס בתמורה למרכוס קמבי, שסיפק מטריה של חסימות וריבאונדים בצבע הנטוש של פורטלנד. במרוץ הצמוד על מיקום טוב ויתרון ביתיות במערב, זה הספיק למקום שישי ומפגש נוח יחסית מול פניקס. הבלייזרס הצליחו להפתיע במשחק הראשון באריזונה, אבל רוי שיחק רק בשלושת המשחקים האחרונים של הסדרה בעקבות פציעה נוספת לקראת סיום העונה. הסגל הקצר והמותש של הבלייזרס הלך הביתה ללקק את הפצעים, אחרי שישה משחקים והדחה בסיבוב הראשון.

באו: ווסלי מתיוס (שחקן חופשי, מיוטה), לוק באביט (רוקי, בחירה 16), אליוט וויליאמס (רוקי, בחירה 22), ארמון ג'ונסון (רוקי, בחירה 34)

עזבו: מארטל וובסטר (בטרייד למינסוטה), ג'ואן הווארד (שחקן חופשי, למיאמי), טראוויס דיינר (שחקן חופשי, ליגה איטלקית)

המהלך הבולט בקיץ של פורטלנד התבצע כבר בליל הדראפט והפעם לא היה קשור בבחירות גבוהות, עסקאות ותמרונים למיניהם, אלא בפיטוריו של הג'נרל מנג'ר שהיה אחראי לכל אותם מהלכים בדראפטים שבין 2006 עד 2009 – קווין פריצ'ארד המוערך, שעבר חתול שחור בינו לבין הבעלים פול אלן וקבוצת ההנהלה שלו. למעשה, גם את דראפט 2010 פריצ'ארד ניהל עבור הבלייזרס שכבר הודיעו לו על פיטוריו, מה שלא מנע ממנו להוציא לפועל עסקה שחסכה לקבוצה כסף והשיגה עבורה פרוספקט מעניין – מארטל וובסטר המאכזב נשלח למינסוטה בתמורה לחוזה הבלתי מובטח של ריאן גומס והזכויות על לוק באביט, סמול פורוורד גבוה ומוכשר עם קליעה מבחוץ.

חברו של באביט למכללת נבאדה, הרכז הגבוה ארמון ג'ונסון, נבחר בסיבוב השני. ביניהם נבחר רוקי נוסף, אליוט וויליאמס, קומבו גארד אתלטי שהעביר שנתיים במכללות דיוק וממפיס. השניים ייאבקו על דקות מהספסל בג'ריד באיילס שנכנס לעונתו השלישית ואילו באביט ינסה לגנוב דקות מהרכש המשמעותי של פורטלנד בקיץ, הסווינגמן ווסלי מתיוס שלפני שנה לא נבחר בדראפט, והקיץ הוחתם על חוזה של 33 מיליון לחמש שנים.

הרבה גבות הורמו בעקבות החתמה זו, אבל מתיוס ישמש כתוספת נהדרת לרוטציית הבלייזרס. הסופמור חוגג 26 החודש והיכולת שהוא הציג בעשרת משחקי הפלייאוף של יוטה אשתקד, מצביעה על רמת תחרותיות גבוהה שחסרה לפורטלנד ברמות האלה: 13.2 נקודות, 4.4 ריבאונדים ו-1.5 שלשות למשחק. מתיוס הוא שומר טוב וקשוח, בעל משחק התקפי מגוון ומסתדר היטב בשיטה הבנויה סביב גארד דומיננטי – דרון וויליאמס אשתקד, ברנדון רוי מעתה. יוטה החנוקה כלכלית הסתפקה בראג'ה בל כתחליף זול יותר, אבל מתיוס יחסר שם לצוות המקצועי ולאוהדים יחדיו.

המהלך המשמעותי הבא של הבלייזרס היה החתמתו של ג'נרל מנג'ר חדש לקבוצה, ריץ' צ'ו אשר שימש כעוזרו של סאם פרסטי המוערך מאוקלהומה. בשבועות שקדמו להגעתו, פריצ'ארד עוד ניסה להציל לעצמו את המשרה עם טרייד עבור כריס פול. צ'ו ניסה להמשיך מאיפה שפריצ'ארד נכשל, אבל בינתיים פול ירד מהפרק ופורטלנד תצטרך ללטוש עיניים למקומות אחרים.

המטרה החשובה ביותר של צ'ו כרגע היא למצוא פתרון לסוגיית פרננדז. הגארד הספרדי הכריז ביום המדיה של פתיחת מחנה האימונים שהוא לא מעוניין לשחק יותר באן.בי.איי, גם לא בקבוצה אחרת – זאת אחרי שכבר למעלה מחודש שהבלייזרס מנסים להעביר אותו בעד תמורה הולמת.

חמישייה: אנדרה מילר, ברנדון רוי, ניקולה באטום, למרקוס אולדריג', מרכוס קמבי

ספסל: ג'ריד באיילס, אליוט וויליאמס, ארמון ג'ונסון, ווסלי מתיוס, לוק באביט, דאנטה קנינגהאם, ג'ף פנדרגראף, גרג אודן, ג'ואל פריזבילה, רודי פרננדז

מאמן: נייט מקמילן, עונה שישית בקבוצה

מועמד לפריצה:

בעונת הרוקי שלו בפורטלנד, ניקולה באטום השתחל לחמישייה של הבלייזרס כשהוא עדיין לא בן 20, ומיד זכה באמונו של מקמילן בתור סטופר הגנתי. את העונה שעברה באטום פתח באיחור עקב פציעה בכתף, אבל נדרשו לו כתריסר משחקים בלבד כדי להדיח את מארטל וובסטר מהחמישייה. באטום הכפיל את הממוצעים בנקודות ושלשות, עם אחוזי קליעה משופרים מכל הטווחים. בסיום העונה מקמילן הנחה את באטום להמשיך לעבוד על יכולותיו בהתקפה ובמיוחד על ניצול נתוני הגובה (2.03 מטר), אורך מוטת זרועות והאתלטיות הנדירים שלו. לאור העובדה כי למחליפיו של באטום יש מחסור בגובה (מתיוס), זריזות (קנינגהאם) וניסיון (באביט), ניתן לצפות ממנו כי יבלה על הפרקט 30+ דקות למשחק ויעמיד שורה סטטיסטית נאה של נקודות, שלשות, ריבאונדים, חסימות וחטיפות, בנוסף ליכולותיו המרשימות בשמירה אחד-על-אחד שלא מתגלות בדף הסטטיסטיקה.

מועמד לדעיכה:

בגלל שפרננדז החל בדעיכה שלו אשתקד עד לשפל התחתון שהתבטא בתחינותיו לחזור הביתה, נראה כי מכאן המצב שלו ושל פורטלנד עצמה יכול רק להשתפר. אז נהמר על אנדרה מילר, אחד מאנשי הברזל של הליגה שגם בגיל 34 צפוי לשמור על כושר משחק גבוה, כי הוא לא מסתמך על זריזות ואתלטיות. אז מה הבעיה? שמילר עדיין לא מהווה פרטנר אידיאלי בקו האחורי לצד רוי. במידה שבאיילס ישפר העונה את הקליעה מבחוץ ויכולותיו בהגנה, אל תתפלאו אם מקמילן יוריד את מילר לספסל, אחרי שכבר עשה זאת לטובת בלייק בפתיחת העונה שעברה. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון זה שיש בחוזה של מילר אופציה לסיומו על ידי הקבוצה בקיץ הבא, מה שהופך אותו בפועל לחוזה מסתיים. לכן בכל טרייד אפשרי לשדרוג עמדת הרכז – עדיין הצורך הבוער בפורטלנד – מילר צפוי לעשות את הדרך ההפוכה. עם כריס פול מחוץ לתמונה, זה עשוי להיות טרייד עבור צ'ונסי בילאפס במידה שדנבר נבנית מחדש, או טרייד עבור גילברט ארינאס במידה שהבלייזרס מוכנים להמר עליו. בשני המקרים, מילר יגיע לקבוצה שתיבנה סביב רכז צעיר – טיי לאוסון בדנבר, ג'ון וול בוושינגטון – ולכן בהכרח יהפוך למחליף.

אקס-פאקטור:

עד שלא ישלים שלוש עונות רצופות של 70+ משחקים, גרג אודן הוא מועמד טבעי להופיע כאן. אבל השנה הוא לא לבד – כל מצבת הסנטרים בפורטלנד מועדת לפציעות. ג'ואל פריזבילה כאמור נפצע בברכיו עוד בשלהי 2009 – אבל נפצע מחדש כמה חודשים לאחר מכן, כאשר החליק במקלחת ביתו, כנראה כתוצאה מסבון שנפל והזכיר לו ריבאונד תועה. שני הסנטרים מקווים לחזור מתישהו בדצמבר, אצל פריזבילה זה עשוי להיות קודם לכן ואצל אודן כרגיל, שום דבר לא ודאי. כרגע יש סנטר אמיתי אחד בלבד בפורטלנד והוא מרכוס קמבי בן ה-36, שבעצמו מועד לפציעות לא מעטות, אם כי הרבה פחות חמורות. לאור העובדה שאולדריג' משחק רך ולא חוסם מספיק כדי לתפקד כסנטר, ושגם בעמדה שלו העומק לוקה בחסר, הבלייזרס הולכים לפתוח את העונה עם חיסרון בולט מקדימה. מצד שני, יתכן ובהמשך העונה פורטלנד תימצא בקיצוניות השנייה, עם שלושה סנטרים הגנתיים ברמה גבוהה, וללא מספיק דקות לכולם.

התסריט האופטימי:

רוי ומקמילן מחליטים לשחרר קצת את הרסן לכבוד פתיחת העונה, ולאפשר למילר להריץ את באטום ואולדריג' במגרש הפתוח. באיילס, באטום ובאביט מזכירים לכולם את גאוניותו של פריצ'ארד בכל הנוגע לבחירות דראפט, אבל צ'ו מראה לכולם שיש לו ביצים עם טרייד על מילר, פריזבילה ופרננדז בתמורה לגילברט ארינאס. אודן חוזר לשחק בחג המולד ונראה על הפרקט כמו מתנה אמיתית, כזו שלא נשברת וזקוקה לפתק החלפה. פורטלנד תופסת את המקום השני במערב ומגיעה עד לגמר מול הלייקרס, שבו מאבק הענקים בין אודן וביינום הבריאים, מדגים את חשיבותו של סנטר אמיתי המסוגל לתרום משני צדי המגרש.

התסריט הפסימי:

רוי וקמבי משחקים באיזור השישים משחקים לעונה, בזמן שאודן דוחה שוב ושוב את מועד חזרתו לפרקט. הרוקיס לא תורמים מאומה וגם באיילס ממשיך להיראות כמו פרויקט ארוך מדי. מילר, פריזבילה ופרננדז נשלחים בטרייד תמורת הבינוניות היקרה שגלומה במו וויליאמס ואנדרסן ורז'או. פרננדז, וובסטר ואאוטלו פורחים בקבוצותיהם החדשות ומוכיחים עד כמה השיטה של מקמילן ורוי מדכאת כישרונות אחרים בפורטלנד. הבלייזרס שוב נלחמים ומעפילים לפלייאוף בלי יתרון ביתיות, בדרך להפסד נוסף בשישה משחקים, הפעם ליקירת המדיה והאוהדים החדשה – אוקלהומה. אודן דווקא משתתף באותה סדרה, רק כדי לחטוף דאנק ועוד דאנק מקווין דוראנט.

תחזית:

עם התקפה שמבוססת על בידודים של רוי ומסביבו קלעים לריווח המשחק, פורטלנד נמצאת בסיטואציה בעייתית לאור עזיבתם של שני קלעי השלשות המובילים שלה אשתקד, וובסטר ובלייק, כשגם פרננדז הצלף בדרך החוצה. האם מתיוס ובאטום יספיקו כדי למלא את החסר? דווקא הבעיה מקדימה נראית פחות קריטית, כשלוקחים בחשבון כי גם אשתקד פורטלנד הסתדרה עם מצבת גבוהים זהה ואף פחות מכך. הבריאות של שחקני מפתח בסגל והסיכויים הסבירים לטרייד עד שלהי פברואר, הופכים את העונה הקרובה של הבלייזרס להרבה פחות צפויה מההתקפה שלהם. בגלל שמדובר בקבוצת פייטרים משופשפת וצעירה בו זמנית, אשר הגיעה לחמישים ניצחונות ומעלה בשנתיים הקודמות, נהמר על הישג דומה ומאבק על מקום רביעי במערב, בתקווה ליתרון ביתיות והתקדמות לפחות עד חצי גמר המערב בפלייאוף.