עונה על כל הציפיות

פזמון חוזר

מחממים את הפרקט: ליוטה תהיה הגנה חזקה ושחקנים שרוצים להוכיח את עצמם, אבל מה זה עוזר כשבסוף שוב מחכה קובי בריאנט

  • יוטה ג'אז
מתי ברסקי
בוזר הלך, ודרון וויליאמס נשאר עם התהייה לגבי הפוטנציאל של יוטה (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 29-53

סיימה את העונה: סוויפ 4-0 מול הלייקרס בחצי גמר המערב

את העונה שעברה יוטה פתחה בקרטוע, עם מאזן 14:18 עד סוף דצמבר וללא בשורה חיובית באופק: הסנטר מהמט אוקור חווה ירידה ביכולת, פול מילסאפ הצעיר דרך במקום עקב החלטתו של קרלוס בוזר להישאר בקבוצה לעונה נוספת, והרוקי המבטיח אריק מיינור נשלח בטרייד לאוקלהומה, יריבת הג'אז בבית הצפון-מערבי, מטעמי חיסכון בלבד.

אבל מינואר ועד סיום העונה נשמעה מנגינה אחרת: אוקור התחיל לחסום בממוצע של 1.5 למשחק כל חודש, יותר מפי שניים לעומת ממוצע החסימות שלו בקריירה; סי ג'יי מיילס החל לקלוע 1.3 שלשות למשחק כל חודש, גם אצלו זו הייתה קפיצה דומה בהשוואה לממוצע הקריירה; הדקות של מילסאפ עלו והתפוקה בהתאם; ואומנם המהלך שבו רוני ברואר נשלח לממפיס בתמורה לבחירת סיבוב ראשון עתידית, הכעיס את דרון וויליאמס – אבל הרוקי המפתיע ווסלי מתיוס מילא בהצלחה את החלל של ברואר בחמישייה, כשבניגוד אליו הוא סיפק גם קליעה מחוץ לקשת. יוטה סיימה את שלושת החודשים וחצי האחרונים של העונה במאזן 15:35 שמיקם אותה חמישית במערב.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הג'אז התמודדו מול דנבר ללא יתרון ביתיות, ללא קירילנקו הפצוע ובמהרה גם ללא אוקור שנפצע במשחק הראשון. אבל הנאגטס הגיעו במומנטום גרוע, עם קניון מרטין שחזר מפציעה וללא ג'ורג' קארל על הקווים. יוטה הפתיעה בשישה משחקים והתקדמה למפגש שלישי רצוף עם הלייקרס בפלייאוף, כשגם הפעם בריאנט והגבוהים חוגגים עם אחוזי קליעה שערורייתיים. קירילנקו חזר בשביל 12-17 דקות בשני המשחקים הביתיים, אבל זה לא מנע סוויפ ומאזן 12:3 שלילי מול הלייקרס בפלייאוף, מאז שהסגולים-צהובים שבו להיות אלופי המערב. יוטה סיימה את העונה בדרך לקיץ נוסף של חוסר ודאות סביב בוזר ותהיות רציניות לגבי פוטנציאל הקבוצה להיות קונטנדרית במתכונתה הנוכחית.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

על-ידי WE SURE חברה לביטוח
לכתבה המלאה

אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

באו: אל ג'פרסון (בטרייד ממינסוטה), גורדון הייוורד (רוקי, בחירה תשיעית), ראג'ה בל (שחקן חופשי, מגולדן סטייט), ארל ווטסון (שחקן חופשי, מאינדיאנה), פרנסיסקו אלסון (שחקן חופשי, ממילווקי), ג'רמי אוואנס (רוקי, בחירה 55), ריאן תומפסון (רוקי, לא נבחר בדראפט)

עזבו: קרלוס בוזר וקייל קורבר (שחקנים חופשיים, לשיקגו), ווסלי מתיוס (שחקן חופשי, לפורטלנד), קוסטה קאופוס (בטרייד למינסוטה)

אוהדי יוטה הכינו את עצמם נפשית לעזיבתו של בוזר כבר קיץ שני ברציפות, אבל לא תיארו לעצמם שהם יאלצו לחזות בשיקגו ג'אז שהלכה ונבנתה בחוף המזרחי, עם איחודם מחדש של בוזר, קייל קורבר ורוני ברואר בשיקגו ועוד לצד סנטר טורקי (עומאר אסיק). הם גם לא תיארו לעצמם שקיץ שני ברציפות, היריבה מפורטלנד תגיש הצעה יקרה לפרי אייג'נט מוגבל מיוטה, שהפעם נאלצה לוותר עליו (ווסלי מתיוס השנה, פול מילסאפ אשתקד). גם הבחירה התשיעית בדראפט 2010 שהגיעה לג'אז דרך פניקס מהניקס, שריד ישן לניסיון מרבורי הכושל בניו יורק ולהנהלת הסאנס הקמצנית, לא נוצלה עבור הביגמן שאוהדי יוטה קיוו לקבל. מי שנבחר היה הסמול פורוורד גורדון הייוורד, שמיד זכה לקריאות בוז מהאוהדים.

אבל הבשורות הטובות לא איחרו להגיע. בוזר החליט לצ'פר את יוטה, עם מעבר לשיקגו בסיין אנד טרייד ועל הדרך גם צ'יפר את עצמו בחוזה משודרג. הג'אז ניצלו את חריגת הטריידים בסך 13 מיליון שהם השיגו בזכות המהלך, וניצלו גם את חוסר סבלנותו של דייויד קהאן, הג'נרל מנג'ר של מינסוטה, להיפטר מאל ג'פרסון כדי לפנות את הבמה לקווין לאב ודארקו מיליצ'יץ'. במחיר מצחיק של שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות והזכויות על קוסטה קאופוס, יוטה מצאה תחליף מיידי לבוזר, צעיר יותר (25) ובעלות זולה בהרבה (42 מיליון דולר לשלוש השנים הבאות, בוזר חתם על 80 מיליון לחמש שנים).

את מקומו של מתיוס תפס ראג'ה בל, גם הוא על חוזה זול בהרבה, ועם ניסיון מוכח כקובי סטופר – עד כדי כך מוכח, שקובי בעצמו ניסה לגייס את בל לשורות הלייקרס בתחילת הקיץ. בל חוזר מעונה שלמה בחוץ אבל מסתמן שהוא בריא לגמרי, וכבר שיחק ביוטה למשך שנתיים לפני שביצע את הפריצה שלו בפניקס. שומר ותיק נוסף שהגיע הוא ארל ווטסון, בתור גיבוי לדרון וויליאמס ואופציה הגנתית מול הרכזים הזריזים במערב.

מה לגבי הרוקי גורדון הייוורד? הכוכב מבאטלר האלמונית, שהגיעה אשתקד עד לגמר המכללות, שם סיפור הסינדרלה הסתיים עם הבאזר מול דיוק, הוא קלעי טהור עם שליטה מצוינת בכדור, יכולת מסירה ומעל הכול חוכמת משחק גבוהה שתתאים מאוד לשיטת המשחק של ג'רי סלואן. המאמן הוותיק כבר הספיק לציין את השם "ג'ון סטוקטון" כאשר תיאר את יכולותיו של הייוורד כשחקן כדורסל טהור, בעקבות משחקי ליגת הקיץ.

מה מי מו

חמישייה: דרון וויליאמס, ראג'ה בל, אנדריי קירילנקו, פול מילסאפ, אל ג'פרסון

ספסל: ארל ווטסון, רוני פרייס, סי. ג'יי מיילס, גורדון הייוורד, ג'רמי אוואנס, קירילו פסנקו, פרנסיסקו אלסון, מהמט אוקור

מאמן: ג'רי סלואן, עונה 26 בקבוצה

מועמד לפריצה:

זה מה שפול מילסאפ עשה במהלך עונת 2009, כאשר בוזר נפצע לתקופה ארוכה: 16 משחקים רצופים של דאבל-דאבל בנקודות וריבאונדים, הרצף הכי ארוך מאז קווין גארנט אי שם בעונת 2004; ממוצעים של 16 נקודות, 54.5% מהשדה, 10.3 ריבאונדים (4.1 מהם בהתקפה), 5 טיולים לקו בממוצע עם 70.1%, 1.2 חטיפות וחסימה למשחק. כל זה ב-38 משחקים בהם פתח בחמישייה. הבחירה של בוזר להישאר לעונה נוספת ביוטה אשתקד, דחתה את הפריצה של מילסאפ, שמבחינה סטטיסטית לקח צעד אחורה, אבל בפועל שיפר את יכולת החסימה שלו, שיחק נהדר בפלייאוף ואפילו קלע יותר מבוזר בסדרה מול הלייקרס (19 בממוצע). אז אומנם ג'פרסון הגיע בתור היורש של בוזר, אבל הפעם מילסאפ צפוי לעלות בחמישייה - גם מכיוון שאוקור פצוע כרגע וגם כי ג'פרסון יכול לשחק סנטר, מה שהופך את השילוב שלו עם מילסאפ לטבעי יותר. נחכה ונראה איך סלואן ודרון וויליאמס יגרמו לשילוב הזה להיראות בהתקפה, אבל לפחות בהגנה מדובר בצמד שמסוגל לספק ביחד 3 חסימות למשחק, שזה פי 2.5 ממה שבוזר-אוקור הצליחו להשיג כדי להגן על הטבעת.

מועמד לדעיכה:

מאז שמהמט אוקור קרע את גיד האכילס בתחילת הסיבוב הראשון מול דנבר, הוא בקצב החלמה איטי ולדבריו נמצא בשבעים אחוז כושר כרגע. אוקור אמור לחזור בסביבות דצמבר או ינואר לתפקיד של פורוורד-סנטר מחליף, אלא אם סלואן יראה שהשילוב מילסאפ-ג'פרסון פשוט לא עובד. בכל מקרה, השילוב של גיל מתקדם (31), החלמה מפציעה קשה וירידה לספסל, הופכים אותו למועמד הבולט לדעוך העונה ביוטה.

אקס-פאקטור:

כבר אמרנו שסי. ג'יי. מיילס הצעיר (23) שיפר את הקליעה משלוש לאורך העונה שעברה. כמו כן, בעשרת משחקי הפלייאוף של יוטה אשתקד הוא קלע 14.4 נקודות בממוצע. אומנם הפציעות של אוקור וקירילנקו יצרו ואקום בהתקפת הג'אז, אבל זו בדיוק הנקודה – עד אז מיילס היה פרוספקט שלא ניצל הזדמנויות כאלה. כעת מיילס מיועד לתפקיד של קייל קורבר, כלומר לספק כוח אש מהספסל, אבל הסווינגמן האתלטי מסוגל להרבה יותר מקליעת שלשות. אם הוא יצליח לתפקד בתור הסקורר שמוביל את החמישייה השנייה של הג'אז וגם לשפר את יכולותיו הטובות בהגנה – ראג'ה בל כבר לקח אותו תחת חסותו – יוטה תהפוך לקבוצה עם הווה ועתיד מבטיחים בהרבה.

ולכדור הבדולח

התסריט האופטימי:

בשיטה של סלואן ולצד רכז כמו דרון, ג'פרסון מספק 25 נקודות לערב באחוזי קליעה גבוהים מאי פעם. הוא שומר על בריאותו ושומר בכלל – הטיילת בצבע של יוטה נפסקת, עם חסימות בשפע מצד ג'פרסון, מילסאפ וקירילנקו, שגם שואבים כל ריבאונד בנמצא. קירילנקו בריא ויציב מתמיד (בכל זאת שנת חוזה) ולצד בל, מיילס, ווטסון ודרון, הגנת הג'אז הופכת לאחת ממובילות הליגה בכפיית אחוזי קליעה נמוכים על היריבות. אוקור חוזר לכושר משחק ככל שהפלייאוף מתקרב ומסתגל היטב לתפקיד השחקן השישי. הייוורד מפגין ניצוצות של גאונות, אוהדי הג'אז מכים על חטא ומתאהבים בילד. יוטה מסיימת שנייה במערב וסלואן זוכה סופסוף בתואר מאמן העונה. בגמר המערב, הג'אז מודחים ע"י הלייקרס לאחר מלחמת התשה שנמתחת עד המשחק השביעי, אבל סופסוף הטיפול המשולב של בל, מיילס וקירילנקו בקובי בריאנט, מונע ממנו לקלוע בצרורות.

התסריט הפסימי:

בשיטה שלא מבוססת על בידודים של ג'פרסון בלואו-פוסט, מתברר למה דייויד קהאן היה כה להוט להיפטר ממנו – ג'פרסון לא מוסר, לא שומר, תוקע את ההתקפה הדינמית של הג'אז ואפילו הפציעה הקשה בברכיים לא לגמרי מאחוריו. מילסאפ שוב תקוע בין ג'פרסון, שסותם את הצבע, לבין הספסל. קירילנקו שוב ושוב נותן רצפים של משחק אחד טוב, אחד רע ואחד בחוץ בגלל פציעה. אוקור דוחה את חזרתו למגרשים מחודש לחודש. מיילס לוקח צעד אחורה והרכות של הייוורד גורמת לסלואן לציין את השם "קית ואן הורן", כדי לתאר את התרשמותו ממנו. יוטה מסיימת שמינית במערב, בריאנט שמח לאפס את הידית כבר בסיבוב הראשון והמאזן מול הלייקרס נופל ל- 16:3.

תחזית:

מה שעובד עובד, והעונה נראה את זה קורה גם עם ג'פרסון ומילסאפ המצוינים. הספסל מעט דליל וכבר היו דיבורים על העברת קירילנקו בתמורה לבוריס דיאו, בטרייד המרובע שהיה מנחית את כרמלו אנתוני בניו ג'רזי – טרייד לא נורא מבחינה מקצועית עבור יוטה, אבל בהחלט מהלך נוסף שנובע ממניעים של חיסכון. למרות כל זאת, יוטה נראית טוב על הנייר ומסוגלת לקחת את ראשות הבית הצפון-מערבי. בדנבר ופורטלנד יש הרבה חוסר ודאות, אוקלהומה עדיין צעירה והעונה תתמודד עם מטען של ציפיות. מקום שלישי-רביעי במערב והעפלה עד לחצי גמר או גמר המערב – כל הג'אז הזה ייפסק ברגע שיוטה תיתקל שוב בלייקרס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully