ניתוח עם הרדמה: כך הרסה הפציעה של דה סילבה את קרואטיה

ב-15 בנובמבר 2006, דווקא באצטדיון רמת גן, הוכתר המלך החדש של הכדורגל הקרואטי. והוא בכלל ברזילאי. אדוארדו דה סילבה הביך את הגנת נבחרת ישראל פעם אחר פעם וכבש שלושער מרשים שסידר לקרואטיה ניצחון 3:4 במשחק החוץ במוקדמות יורו 2008. "הרגע הכי מרגש היה כשיצאתי מהמגרש", הודה לאחר מכן החלוץ. "חשבתי שאקבל שריקות בוז מכל עבר, אבל הקהל הישראלי הפתיע אותי ונתן לי הרבה כבוד עם מחיאות כפיים. כנראה שהם העריכו את ההופעה שלי, זה רגע שלא אשכח כל ימי חיי". בקרואטיה היו בטוחים שאותו שלושער הוא בסך הכל אקורד פתיחה לקריירה בינלאומית מזהירה, אך ארבע שנים חלפו ואפשר להגיד בוודאות: עדיין מדובר במשחק הגדול ביותר של אדוארדו במדי הנבחרת.

קרואטיה של אותו טורניר מוקדמות נראתה נהדר. הכדורגל המודרני של סלאבן ביליץ' רכש אוהדים ברחבי העולם, הצעירים שהוקפצו מהנבחרת האולימפית השכיחו את קודמיהם ומעל כולם נצץ היהלום הברזילאי, שהפליא בביצועיו ברחבות וסחף את הקרואטים להעפלה מרשימה עם 10 שערים שכבש ב-12 משחקים. בתום משחקי המוקדמות כבר קבעו הפרשנים כי קרואטיה תהיה הסוס השחור של היורו, בעיקר בזכות מכונת השערים מריו דה ז'ניירו.

אלא שארבעה חודשים לפני תחילת הטורניר באוסטריה ושוויץ, תיקל מרטין טיילור מבירמינגהאם את אדוארדו בצורה פראית ולמעשה שינה לו את מסלול הקריירה. קרואטיה נותרה אז ללא המוציא לפועל העיקרי שלה, ולמרות שלב בתים מושלם הודחה ברבע גמר היורו ומאז מתקשה לשחזר את אותו כדורגל מרנין של 2006/7, כשהיא מנסה להשתחרר לגמרי מהתלות באדוארדו ולסגל סגנון משחק מעט שונה שלא הניב פירות במוקדמות המונדיאל. האם הביקור השני בישראל יחזיר לקרואטיה את 'דודו' הישן והטוב, או שמא יהיה זה המשחק שיבהיר סופית שקרואטיה הרימה ידיים לגביו ומסוגלת להסתדר גם בלי השערים שלו?

אדוארדו הבקיע את השער האירופי הראשון באצטדיון החדש של ארסנל באשברטון גרוב. הוא עשה זאת במוקדמות ליגת האלופות כשחקן דינמו זאגרב, אליה הגיע מריו כשהיה בסך הכל בן 15 ובמדיה הבקיע 84 שערים בארבע עונות (כולל עונת שיא ב-2006/7 עם 34 שערים ב-32 משחקים!). אותו שער לרשת התותחנים, יחד עם מאזן ההבקעות המרשים וכמובן הכיבוש בניצחון המזהיר של קרואטיה על אנגליה בזאגרב, היו עילה מספקת מבחינת ארסן ונגר לצרף את אדוארדו לארסנל כממלא מקומו של תיירי הנרי בקיץ 2007.

"אדוארדו כובש מחונן, אבל הוא יודע לעשות עוד דברים", העיד אז ביליץ', שהמליץ בחום ללונדונים על חניכו בנבחרת. "הוא יודע לפנות שטחים עבור שחקנים אחרים וגם מוסר מעולה שהיה אפילו מלך הבישולים בליגה הקרואטית". לוונגר הייתה סבלנות, ועם הזמן אדוארדו החל להיכנס לעניינים ולהיות גורם משמעותי בהתקפת התותחנים, בדרך לתפוס את מקומו בטופ העולמי. 12 שערים ושמונה בישולים היו לו ב-31 הופעות בכל המסגרות, עד לאותה דקה שלישית זכורה לשמצה במשחק מול בירמינגהאם ב-23 בפברואר 2008. התיקול של טיילור היה כה חריף, כך שלא רק עצם השוקית נשברה בצורה מחרידה אלא גם הקרסול ניזוק. אדוארדו פונה לבית החולים, שם נותח ולמד כי יזדקק לתקופת החלמה של 11 חודשים לפחות.

מלבד הפגיעה הפיזית העצומה, שברשתות הטלוויזיה באנגליה העדיפו לחסוך מהצופים את התמונות המזעזעות מהמגרש שתוארו כ"גרפיות מדי", הייתה זו גם מכה מנטאלית קשה שגררה משבר פסיכולוגי בתום תקופת ההתאוששות. בזמן שאדוארדו ניסה לחזור לרוץ, קרואטיה חיפשה דרך חדשה כדי להתנער מהתלות המקצועית שפיתחה בסקורר שלה. "קרואטיה שיחקה אז את הכדורגל הטוב באירופה ואדוארדו התאים כמו כפפה ליד למערך של המאמן, עד שבא טיילור הארור וניפץ לנו את החלום", נכתב בחודש שעבר ב'ספורטל' הקרואטי. "מאז אותו יום מר ונמהר, גם ביליץ' איבד את הרעננות וחדוות המשחק שאפיינו אותו. כדי להגיע ליורו 2012, אנחנו צריכים את ביליץ' ודודו של 2007".

קצת פחות משנה לאחר הפציעה הטראומטית, חזר אדוארדו לנבחרת קרואטיה. "אין משהו שהתגעגעתי אליו יותר מאשר חולצת הנבחרת", אמר לפני משחק הידידות מול רומניה, אותו ניצחה נבחרתו 1:2, כשהוא נכנס כמחליף ומבשל את השער המכריע בנגיעתו הראשונה בכדור. הקהל הריע ממושכות לכוכב המתקאמבק, החברים הרעיפו שבחים והעיתונאים רצו לדעת האם הפציעה באמת מאחוריו. אדוארדו עמד לרגע מול המיקרופונים, וכשנשאל האם הוא משחק עם חשש, מיהר לברוח לחדר ההלבשה ומלמל: "קר כאן, אני עלול להצטנן". ההתחמקות הזו הבהירה לקרואטים באופן סופי כי הדברים לא יחזרו להיות כפי שהיו.

גם בארסנל משחק הקאמבק היה מוצלח, עם צמד מול קארדיף בגביע. אולם חרף רצונם של האוהדים ואנשי המועדון לראות את סיפור החזרה של אדוארדו הופך לאגדה, החלוץ היה רחוק מכושרו המוכר, סבל מפציעות נלוות ולמעשה לא מצא את הרשת ב-12 משחקיו האחרונים בקבוצה הלונדונית. אדוארדו איבד מהמהירות והחדות שאפיינו אותו כל כך לפני הפציעה, נסוג מעימותים (אולי מה שהוליד את ההתחזות מול סלטיק שעלתה בהרחקה משני משחקים), התנועה שלו הייתה מהוססת ובאופן טבעי גם הביטחון נפגם. הפרידה הייתה בלתי נמנעת. "עקבתי אחריו זמן רב ואני באמת מצטער על כך שדרכינו נפרדות", אמר בקיץ ונגר. "האיכויות של אדוארדו אינן מוטלות בספק ואני מאמין שיצליח בקבוצתו החדשה".

רבים האמינו כי אדוארדו יעבור בהשאלה לקבוצה מאחת הליגות הבכירות באירופה, אך החלוץ העדיף לנדוד לאוקראינה, שם חתם בשורות שחטאר דונייצק. האלופה האוקראינית רדפה אחריו עוד כשכיכב בדינמו זאגרב, ניסתה לצרפו כשהחלים מהפציעה הקשה ובסופו של דבר השלימה את המהלך בניסיון השלישי. אדוארדו סבר כי בשחטאר תינתן לו ההזדמנות לחזור לעצמו בהדרגה, להשיב את הביטחון באמצעות שערים מול יריבות נוחות בליגה ובמקביל גם להופיע בליגת האלופות. להימצאותו בקבוצה של דריו סרנה, חברו בנבחרת קרואטיה, הייתה השפעה מכרעת על הגעתו, כמו גם לנוכחותם של ברזילאים רבים בקבוצה.

"היה סיכון בהחתמה שלו כי הוא לא שיחק הרבה בשנתיים האחרונות, אבל מדובר במפציץ קלאסי", החמיא מאמן שחטאר, מירצ'ה לוצ'סקו, שהכין לחלוץ הברזילאי תוכנית אימונים מיוחדת והודיע כי ישלב אותו בהדרגה. "בנוסף, סרנה בא ואמר שהוא 'ערב לכך שאדוארדו יהיה להיט', ולמילה של סרנה יש השפעה במועדון". כמו בהופעות בכורה קודמות שלו, גם במשחק הראשון במדי שחטאר הוא כבש, אך העובדה כי לא חגג את השער הטרידה את האוקראינים, במיוחד לנוכח הסלטה האקרובטית שביצע חברו דגלאס קוסטה. "אדוארדו אף פעם לא יוצא מגדרו אחרי שער", הסביר סרנה. "מבחינתו, הוא רק עשה את המוטל עליו. רציתם שיחגוג כמו דגלאס? אני אוסר עליו לנסות את זה בכלל. הוא עלול להיפצע".

כן, הקרואטים שומרים על דודו מכל משמר ועוקבים מקרוב אחר כל תנועה שלו, מתוך תקווה שאולי בכל זאת יצליח לשחזר את הימים הגדולים. החלוץ בן ה-27 כבש אמנם שלושה שערים בשמונה משחקי ליגה בשחטאר, אך טרם השלים 90 דקות מלאות (פתח והוחלף בארבעה משחקים, כשבארבעת האחרים קם מהספסל) ועדיין נמצא בשלבי התאקלמות והסרת חלודה. גם בנבחרת הוא הוחלף בניצחון על לטביה, וכשעלה כמחליף במשחק השני מול יוון רשם החמצה גדולה בתוספת הזמן שקבעה תיקו מאופס. בכל זאת, בקרואטיה אופטימיים. "אני מאמין שזו תהיה עונת החזרה של דודו", אמר איגור סטימאץ', בלם העבר של הנבחרת המשמש כיום כפרשן טלוויזיה. "הוא בכושר טוב מבחינה פיזית ואני מקווה שיכבוש גם במדי הנבחרת וגם בליגת האלופות, במיוחד נגד ארסנל".

אדוארדו, שבילדותו ראה איך רומאריו מחורר רשתות ומאז רק רצה לחקות את אלילו, עדיין חולם ללבוש יום אחד את מדי קבוצתו האהודה ואסקו דה גמה. אחרי שהחמיץ את יורו 2008, יש לו חלום נוסף, קצת יותר קרוב - העפלה ליורו 2012 והופעה עם חבריו הקרואטים בדונבאס ארינה, אצטדיונה החדש של שחטאר. קרואטיה צריכה להעפיל ללא קושי מבית ו', אבל לשם כך היא זקוקה לאדוארדו מחוזק. לוקה מודריץ' הוא כוכב הנבחרת, דריו סרנה המנהיג, ואיביצ'ה אוליץ' ומלאדן פטריץ' מתפקדים בתור המוציאים לפועל. שניים מהארבעה לא יגיעו לישראל (סרנה מוצהב ופטריץ' פצוע) ואלה שבכל זאת יבואו, כמו גם שחקני סגל נוספים, נמצאים בתקופה לא טובה מבחינה אישית. זה הזמן של אדוארדו?