פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קולי קורא

        אוסטין קולי מתחיל לפרוץ באינדיאנפוליס, הצ'יפס מקווים לשחזר ימים יפים עם יוצאי הפטריוטס. אורי שר עם גיבורי המחזור

        מי אתה, אוסטין קולי?

        הוא דתי, הוא לבן והוא בגובה ובמשקל של אדם רגיל. אוסטין קולי הרביץ בדנבר תורה בדרך לניצחון.

        אין מוסר כמו פייטון מאנינג בליגה. יש לו יכולת לשים את הכדור במקום הנכון שמאפשר לתופס לתפוס אותו במינימום התנגדות ולשמור על מומנטום שמאפשר השגת יארדים נוספים. העונה, אוסטין קולי נראה כמו הבי-אפ-אפ החדש של מאנינג, והמשמעות היא הרבה יארדים בסטטיסטיקה שלו. קולי, שבשנה שעברה חסה בצילה של הפריצה של פייר גארסון, מאפיל עליו העונה כבר מפתיחתה (163 יארד מול 43 של גארסון בהפסד ליוסטון), ובשל הפציעה הזמנית של גארסון הוא מקבל את הבמה כולה כרסיבר מספר 2 של הקבוצה. בעזרת תשומת הלב שמקבלים התופס רג'י ויין והטייט אנד דאלאס קלארק (ואולי גם מכיוון שדנבר לא למדה אותו מספיק, בגלל זלזול או מעט מדי חומר מצולם), קולי קרע את הברונקוס השבוע עם 171 יארדים ושני טאצ'דאונים.

        קולי נולד בקנדה בעת שאביו (האמריקאי) שיחק פוטבול בליגה הקנדית. הוא גדל באל דוראדו הילס שבפאתי סקרמנטו וכיכב בליגת התיכונים בעיקר בהתקפה, אך כמו רבים וטובים שיחק גם בהגנה. קולי הוא נוצרי אדוק והדת ממלאת חלק נכבד בחייו, לכן לא הפתיע שלאקדמיה הוא בחר, יחד עם אחיו, באוניברסיטת בריגהאם יאנג שביוטה, אוניברסיטה נוצרית שמתאפיינת באופי דתי מובהק (סיפור אמיתי - פעם חשבתי ללמוד שם והם ביקשו שאשלח מכתב המלצה מהרבי שלי). קולי, ששיחק יחד עם אחיו באותה קבוצה, כיכב באוניברסיטה בעונה השנייה והשלישית שלו ושכתב את ספר השיאים שלה (הכי הרבה טאצ'דאונים בקריירה, הכי הרבה יארדים באוויר, ממוצע יארדים למשחק ועוד). עובדה זו מתמיהה כשמגלים שנבחר רק בסיבוב הרביעי על ידי הקולטס, שכן בריגהאם יאנג נחשבת לאוניברסיטת פוטבול מוערכת.

        כדי להבהיר כמה טוב הוא היה בקולג', יצוין כי בעונת 2008, האחרונה שלו בקבוצה, קולי החזיק יחד עם מייקל קראבטרי בשיא הליגה למשחקים רצופים של 100 יארד או יותר (11). קראבטרי נבחר עשירי באותו הדראפט (גם זה בגלל "מחטף" של דריוס היוורד-ביי שעשו הריידרס). אבל סוף טוב הכול טוב, וקולי הגיע לקבוצה טובה שרוצה בו ושנתנה לו את ההזדמנות לשחק בהרכב (מיילס אוסטין, לדוגמה, לא קיבל הזדמנות בשלוש עונותיו הראשונות בדאלאס).

        כחבר בזרם המורמונים של הנצרות, קולי מילא שליחות נוצרית שמטרתה להטיב את חיי המקומיים ולחשוף אליהם את דת הנצרות בבואנוס איירס שבארגנטינה בין ינואר 2005 לינואר 2007. למרות ההפסקה מפוטבול, לטענתו, וזו טענה שחוזרת אצל הרבה שחקנים, החוויה הפכה אותו לשחקן טוב יותר. את אשתו הכיר לאחר אימון באוניברסיטה והסתבר שאביה ואביו שיחקו יחד (כן, ניחשתם נכון, באותה אוניברסיטה) 20 שנים קודם לכן. הרכילות הכי עסיסית על בני הזוג היא שאשתו עזרה לו להתגבר על ספר המהלכים המורכב של הקולטס בעונת הרוקי שלו. קולי, שמחזיק בית בעיר ילדותו, נבחר ב-2009 לאתלט העשור של אזור סקרמנטו.

        קולי נראה כמי שבדרך לעונת ה- 1,000 יארד הראשונה שלו במקצוענים. מאנינג צמא למחליף למרווין הריסון, שעם פרישתו הפך ויין לתופס מספר 1 של הקבוצה והשאיר חור יחסי במספר 2, ויעשה הכל כדי למצוא אותו. אם זה קולי, גארסון או תופס אחר ברשימת השחקנים, נגלה במהלך העונה.

        רואים תוצאות ב"ארוהד"

        קנזס סיטי צ'יפס הייתה אימפריית ניצחונות בתחילת העשור (לפחות בכל הקשור למשחקי העונה הרגילה), וכבר שלוש עונות שהיא מציגה יכולת גרועה. אם לשפוט לפי פתיחת העונה, נראה שהיא משתקמת.

        את שני הניצחונות הראשונים, על סן דייגו בבית ועל קליבלנד בחוץ, הצ'יפס הצליחו להרכיב איכשהו. הם עברו את הצ'ארג'רס בזכות ריצה גדולה של הרץ ג'מאל צ'רלס, החזרה גדולה של הרוקי דקסטר מקלאסטר והגנה חזקה לאורך כל המשחק (למעט טעות מצחיקה אחת), ששיאה עצירה על קו השער לניצחון ברבע האחרון. את קליבלנד הצ'יפס עברו בזכות ההגנה ובזכות העובדה שזאת קליבלנד.

        השבוע, מול סן פרנסיסקו, הצ'יפס כבר הראו דומיננטיות. הם רמסו את הניינרס המאכזבים, כשההתקפה עובדת כמעט בכל הקליברים וההגנה נהנית מיום רע נוסף של אלכס סמית'. צ'רלס ומקלאסטר שמרו גם השבוע על פרודוקטיביות מטריפה (מקלאסטר אף הראה ניצוצות של גאונות), והרץ הוותיק תומאס ג'ונס והקוורטרבק מאט קאסל הצטרפו לחגיגה. שלא תהיה טעות, הצ'יפס מנצחים עד כה למרות קאסל, שמציג בינוניות. אם הוא יבריק, רק השמיים הם הגבול.

        את עונת 2005 הצ'יפס פתחו עם שני ניצחונות רצופים, סיימו עם עשרה ולא נכנסו לפלייאוף (אחת מארבע קבוצות בלבד מאז עונת 1990 שחוו חוסר מזל שכזה). לכן הם "החליטו" ללחוץ על הגז ולנסות להידמות לעונת 2003 שלהם, אותה פתחו ברצף של תשעה ניצחונות רצופים וסיימו עם מאזן של 13:3 (רק כדי להפסיד 38:31 במשחק נטול הגנות לאינדיאנפוליס בסיבוב השני של הפלייאוף). העונה, מתאמי ההגנה וההתקפה החדשים אך מנוסים רומיאו קרנל וצ'רלי וייס חזרו לעבוד יחד באותם תפקידים שמילאו בפטריוטס של תחילת העשור, ועוזרים למאמן הראשי טוד היילי לחבר יחד את הקבוצה. הם הביאו עד כה לשיפור דרמטי בכל הפרמטרים. שני המאמנים האלה היו חלק משמעותי בתור הזהב של ניו אינגלנד, וימים יגידו כמה רחוק הם יעזרו להביא את הצ'יפס העונה ובעונות הבאות.