פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רוי ואבוי: ליברפול סובלת ממנטליות האנדרדוג של הודג'סון

        רוי הודג'סון הוא מאמן עם מנטליות של קבוצות קטנות, לא של ליברפול. מיכאל יוכין מנתח את מחזורי סוף השבוע באירופה, עוד בתפריט: בעיות החיבור באינטר והקסם של תומאס שאף

        זה אמיתי – תומאס שאף

        אין בעולם מאמן נאמן יותר מאשר תומאס שאף – נאמן לקבוצתו ונאמן לסגנון. הוא הצטרף לאקדמיה של ורדר ברמן לפני 36 שנים, בגיל 11, ומאז לא עזב את המועדון אפילו ליום אחד. בעידן אוטו רהאגל היתה ברמן בדרך כלל קבוצה פיזית ואגרסיבית, אבל מאז מונה שאף למאמן הראשי לפני יותר מ-11 שנה היא הפכה לחסידת הכדורגל הטכני וההתקפי ביותר באירופה. תאמינו או לא, אבל בשבע העונות האחרונות כבשו הירוקים מצפון גרמניה ממוצע של יותר משני שערים למשחק באופן קבוע, והפתרון של שאף לא משתנה – אם זה לא הולך במשחק הרפתקני, זה ילך במשחק עוד יותר הרפתקני.

        תחילת העונה הנוכחית היתה איומה מבחינת ברמן שהתקשה מאוד בהגנה, בין היתר בגלל הפציעות של צמד הבלמים, נאלדו ופר מרטסאקר. היא הגיעה לדרבי הטעון מול המבורג אחרי שני הפסדים צורמים תוך שבוע, כולל תבוסה 4:1 בהאנובר, ואפילו הקפטן טורסטן פרינגס הודה שהוא נמצא בכושר הגרוע ביותר בקריירה. למרות חזרתו של מרטסאקר, כל מאמן אחר היה מנסה למזער נזקים וללכת על בטוח מול הקבוצה המסוכנת של אלרו אליה ורוד ואן-ניסטלרוי. לא אצל שאף. הוא שלח למגרש הרכב מטורף שכלל קשר אחורי בודד (פרינגס), וחמישה שחקנים התקפיים מובהקים. התוצאה - 2:3 מרתק, במסגרתו עלתה ברמן ליתרון 0:2, ספגה שני שערים מהירים אחרי ההפסקה, וניצחה בזכות הוגו אלמיידה חמש דקות לסיום. ככה יוצאים מהמשבר לקראת המשחק הקריטי בסן-סירו מול אינטר בליגת האלופות.

        לנראזורי יש סיבה טובה לדאגה – שאף נהנה מהיסטוריה של הצלחות מול נציגות איטליה במפעלים האירופיים. הוא לא רק הדיח לפני חודש את סמפדוריה בסיבוב המוקדם, אלא כיסח את אינטר, מילאן ואודינזה לפני שנתיים. שני הביקורים האחרונים של ברמן במילאנו הסתיימו בתיקו (עם שערים, כמובן), ובאופן כללי ברמן כבשה ב-15 המשחקים האחרונים מול יריבות מארץ המגף. אף קבוצה אחרת לא יכולה להתגאות במאזן מסוג זה.

        זוהי סדום – ליברפול ורוי הודג'סון

        רוי הודג'סון בן ה-63 עשה קריירה מפוארת עם קבוצות ונבחרות קטנות, אבל יש לו מנטליות של אנדרדוג, וסביר להניח שבגילו מאוחר מאוד לשנות זאת. התיקו הביתי בשבת, 2:2 מול סנדרלנד, היה אומלל מבחינת הודג'סון והאדומים במובנים רבים. ראשית, האוהדים ציפו להצגה שתשכיח את ההתבזות האיומה מול נורת'המפטון מהליגה הרביעית בגביע הליגה, ולא קיבלו דבר. שנית, הודג'סון חשף את קו מחשבתו אחרי שריקת הסיום כשטען: "שיחקנו טוב מאוד במחצית השניה. אני לא יכול להיות מאושר מהתיקו, אבל כאשר נקלעים לפיגור אתה תמיד חושש מהתוצאה הגרועה ביותר, במיוחד בנסיבות שנוצרו". אין אמירה טיפוסית יותר למאמן אנדרדוג, חסר יומרות רציניות בצמרת, והודג'סון הוכיח שבראשו הוא עדיין מאמן את פולהאם.

        חמור מכך, כל זה מתגמד לאור השוד שביצעו האדומים בדקה החמישית. השופט סטיוארט אטוול שרק לבעיטה חופשית לזכות האורחים, והבלם מייקל טרנר החזיר את הכדור לשוער סימון מיניולה כדי לבצע אותה מהמקום הנכון. במעשה לא ספורטיבי, חטף פרננדו טורס את הכדור, מסר לדירק קויט, וההולנדי הרשית מול הגנה לא קיימת של סנדרלנד שקפאה אי שם ליד קו האמצע. זה לא הסתיים כאן – שחקני ליברפול עטו מיד על השופט והקוון במטרה למנוע את פסילת השער השערורייתי. על אף שגם לאוהדי ליברפול השרופים ביותר ברור כי מדובר במעשה נבלה, יצא הודג'סון להגנת צמד השודדים, ושיבח אותם על "תגובה טובה ומהירות מחשבה". אם פולהאם היתה גונבת שער כזה במגרשה של קבוצת פאר, ניחא. כאשר ליברפול עושה זאת באנפילד מול יריבה נחותה ולא מתביישת בכך, זה רק מעיד על מצבה הקליני.

        זה מתחמם – מירקו ווצ'יניץ'

        מתקבל הרושם שאפילו באיטליה עדיין לא מעריכים כראוי את מירקו ווצ'יניץ'. החלוץ המונטנגרי הבקיע אשתקד 14 שערי ליגה בדהירה של רומא שכמעט הסתיימה באליפות, אבל בקיץ האחרון החליט קלאודיו ראניירי להמר על אפשרות השיקום של אדריאנו מבעיות דיכאון ואלכוהול, ובנוסף החתים באולימפיקו את מארקו בוריילו ממילאן. ווצ'יניץ' איבד מקום מובטח בהרכב, ולמשחק בשבת מול אינטר נכנס כמחליף רק בדקה ה-76. זה הספיק כדי להבטיח לרומאים ניצחון ראשון העונה, בשער דרמטי בתוספת הזמן, ולא סתם שער. נגיחת הזינוק האמיצה שהורידה את הכדור כמעט מהרגל של לוסיו הוכיחה שווצ'יניץ' לא יודע פחד מהו. מדובר בחלוץ חסון שיכול לתפקד במרכז ההתקפה ובשני האגפים, וחוש מפותח מאוד לשערים בדקות קריטיות. זוכרים את השער שקבר את ריאל מדריד בברנבאו בשמינית-גמר ליגת האלופות לפני שנתיים וחצי?

        המונטנגרי הוא שחקן אמוציונלי במיוחד, מה שעלול לפעול לעתים לרעתו. את השער של אינטר הוא חגג בהרס שלטי הפרסום באולימפיקו, אבל לפחות לא הגיע לאקסטזה של לפני שנתיים, אז הוריד אחרי שער הניצחון על קליארי לא רק את חולצתו אלא גם את מכנסיו, נשאר עם תחתונים בלבד, אך עדיין הופתע מאוד כאשר השופט שלף לעברו כרטיס צהוב. "היתה לי חולצה נוספת מתחת לחולצה, ואיפה כתוב בחוקה שאסור לפשוט מכנסיים?", תהה אז ווצ'יניץ'.

        עכשיו נותר לקוות שמירקו יחזור להרכב הג'אלורוסי. גם נבחרתו הלאומית הקטנה פתחה את מוקדמות יורו-2012 עם ניצחונות על וויילס ובולגריה, למרות חסרונו של הכוכב הגדול השני, סטבן יובטיץ'. ווצ'יניץ' מנהיג אותה כקפטן, ומונטנגרו בהחלט מסוגלת להעפיל לפלייאוף.

        זה מתקרר – עבודת הצוות של אינטר

        אם כבר מדברים על הפסד הליגה הראשון של אינטר, הרי שהאווירה במחנה של רפא בניטס לא נראית מדהימה. לפי הדיווחים בתקשורת האיטלקית, התלונן המגן השמאלי כריסטיאן קיבו במהלך המשחק על תרומתם הדלה של שחקני הקישור וההתקפה למאמץ ההגנתי וזרק לעברו של הבוס הספרדי: "תכריח אותם לרוץ יותר, או תחליף אותי. אני לא יכול לשחק בתנאים כאלה". לא ידוע אם יש קשר בין הדברים, אך רפא באמת הוריד את דייגו מיליטו ואת גוראן פאנדב לספסל במהלך המחצית השניה, ושלח את סולי מונטארי לעזרתו של קיבו. זה לא בדיוק עזר – הבישול לשער של ווצ'יניץ' הגיע דווקא מהאגף עליו הופקד הרומני הזועם.

        אם לא די בכך, הרי שמייקון העביר ביקורת פומבית על משחק ההתקפה של הנראזורי וטען שחלק מהשחקנים "היו אנוכיים מדי". בתקופתו של מוריניו, דברים מסוג זה לא היו קורים, או לפחות לא היו מגיעים לתקשורת. בניטס ידע מראש שהוא מגיע לחדר הלבשה עמוס אגו במקום אחד המאמנים הבודדים שמסוגלים להתמודד עם האתגר ללא בעיה. כעת הוא חייב להרגיע את הרוחות ואת קיבו לקראת המפגש עם ברמן, ולפי הסטטיסטיקה של הגרמנים זה לא הולך להיות קל (ע"ע תומאס שאף).

        זה המשחק – צ'לסי מול ארסנל

        התקשורת שיבחה את צ'לסי הרבה יותר מדי בחודש הראשון של העונה. אז נכון, אין ספק שזו הקבוצה הטובה ביותר בפרמייר-ליג, אך אסור היה בשום אופן לקבוע שהיא תיקח את התואר בהליכה על סמך חגיגות השערים מול ווסט ברומיץ', וויגאן, ווסטהאם ובלקפול. הכחולים של קרלו אנצ'לוטי נכשלו במבחן האמיתי הראשון של העונה במגרשה של מנצ'סטר סיטי, וחמור מכך – פרט לנגיחה של ברניסלאב איבאנוביץ' לעמוד, הם אפילו לא סיכנו את השער. ג'ו הארט, הלהיט החדש בשער אנגליה שנתן משחק כה מדהים מול טוטנהאם במחזור הראשון, נותר כמעט מחוסר עבודה.

        לצ'לסי יש הרבה מה להוכיח מול התותחנים שנחלו אף הם הפסד ליגה ראשון בשבת, שהיה מביך הרבה יותר - בבית מול ווסט ברומיץ' החביבה של רוברטו די-מאטאו. הפיאסקו היה כה כואב, שאפילו ארסן ונגר הפסיק לחפש תירוצים והודה כי הגיע לקבוצתו להפסיד. הכישלונות של ארסנל מול יריבותיה בצמרת הפכו בתקופה האחרונה לבדיחה רעה, והיא באמת סוחבת רצף של שלושה הפסדי ליגה רצופים מול צ'לסי, אך חשוב לזכור שהניצחון האחרון שלה בסטמפורד-ברידג' נרשם לפני פחות משנתיים, עם צמד בזק של רובין ואן-פרסי שהכניס את הכחולים של לואיס פליפה סקולארי למשבר עמוק וגרם בסופו של דבר לעזיבתו של המאמן הברזילאי. אנצ'לוטי יודע היטב שאסור לתסריט מסוג זה לחזור על עצמו.

        אגב, אם יתמזל מזלנו נוכל לראות את שני ילדי הפלא שאמורים להנהיג את הקישור של נבחרת אנגליה בעשור הקרוב משחקים זה מול זה. ג'ק ווילשיר בן ה-18 אמור לחזור להרכב ארסנל, בעוד ג'וש מקאקרן בן ה-17 שערך הופעת בכורה במדי צ'לסי מול הסיטי עשוי לקבל כמה דקות אף הוא.