פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        רוחות העבר מנשבות

        מחממים את הפרקט: אם האחוזים מהשלוש ישופרו, תיבודו ילמד את רוז ובוזר לשמור והצוות המסייע יספק את התוצרת המצופה, שיקגו תשכח את האכזבה מוויד ולברון, ותחל להשתחרר מהצל של ימי ג'ורדן ופיפן

        שחקני שיקגו בולס, דרק רוז, ג'ואקים נואה (AP)
        יש תקווה,חברים. נואה ורוז (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 41-41

        סיימו את העונה: במקום השמיני במזרח, ובהפסד 4:1 לקליבלנד בסיבוב הראשון.

        לא בפעם הראשונה בעשור האחרון, שיקגו התחילה את העונה עם המון ציפיות. הסיבה העיקרית הייתה סדרת הפלייאוף המדהימה מול בוסטון בעונה שלפני כן, שכללה הצגות גדולות של הרוקי דרק רוז ופריצה של שחקן השנה השנייה ג'ואקים נואה. ולא בפעם הראשונה, הציפיות התבררו כמוגזמות. הבולס שוב פתחו את העונה בגמגום (לא מעט בחסות הקרקס שמגיע לעיר בנובמבר, וכופה על הקבוצה מסע משחקי חוץ קשה בכל פתיחת עונה), התייצבו בהמשך, הפסידו עשרה משחקים ברציפות במרץ וניצלו סיומת טובה כדי להשתחל לפלייאוף מהמקום השמיני על חשבון טורונטו, עם מאזן מאוזן וזהה לעונה שעברה. הפעם הם לא הצליחו למתוח יריבה חזקה והפסידו בחמישה משחקים לקליבלנד.

        למרות האכזבה היחסית, זו הייתה עונה אישית טובה לשחקנים החשובים של הקבוצה. רוז התחיל לאט, אבל קלע כ-22.5 נקודות למשחק באחוזים נהדרים ב-2010 ונראה שוב כמו סופרסטאר עתידי. נואה המשיך להתפתח לסנטר הגנתי מוביל ב-NBA, סיפק כמה חודשים של 13 ריבאונדים ו-2 גגות למשחק וגרם ללא מעט פרשנים, שהיו בטוחים שבשלב הזה של הקריירה הוא יהיה ביורוליג, לאכול את העיתונים. לואל דנג חזר לעצמו אחרי שנה איומה והיה טוב ויציב. בנוסף לשלישייה המובילה, הבולס קיבלו עונת רוקי נהדרת משחקן הפנים טאג' גיבסון, ולקראת הסוף גם הרוקי השני ג'יימס ג'ונסון הראה ניצוצות.

        נקודת התורפה המשמעותית ביותר של שיקגו הייתה הקליעה מבחוץ, שם הם דורגו במקום השני מהסוף. מכיוון שגם לקו העונשין השחקנים מיעטו להגיע, שיקגו הייתה קבוצה שאחוז גבוה במיוחד מהזריקות שלה היה לשתי נקודות - הזריקה הכי פחות יעילה מבחינה סטטיסטית, בטח כשגם אותה הם קלעו באחוזים די נמוכים. בהגנה, שחקני הפנים בלטו לטובה והפכו את הבולס לאחת הקבוצות הטובות בליגה בשלוש קטגוריות - ריבאונדים, חסימות ואחוזי שדה של היריבה.

        מבחינה ניהולית, רוב מאמצי הקבוצה התרכזו בקיץ 2010. במהלך העונה ג'ון פקסון שלח את ג'ון סלמונס למילווקי תמורת חוזים גמורים כדי לפנות מקום נוסף מתחת לתקרת השכר. שיקגו מצאה את עצמה בעמדה מצוינת להחתמת סופרסטאר או שניים - שילוב של מקום פנוי מתחת לתקרה, שלד צעיר ומבטיח, עיר אטרקטיבית ומועדון עם היסטוריה מרשימה, לכן אף אחד לא הופתע כשפקסון בחר להחליש את הקבוצה במהלך העונה כדי להגדיל את הצ'אנס לעשות משהו גדול בקיץ האחרון.

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: קרלוס בוזר (סיין אנד טרייד מיוטה), קייל קורבר (שחקן חופשי, מיוטה), רוני ברואר (שחקן חופשי, מממפיס), סי ג'יי ווטסון (סיין אנד טרייד עם גולדן סטייט), קית' בוגאנס (שחקן חופשי, מסן אנטוניו), קורט תומאס (שחקן חופשי, ממילווקי), עומר אסיק (מפנרבחצ'ה), בראיין סקלאבריני (שחקן חופשי, מבוסטון).

        עזבו: קירק היינריך (בטרייד לוושינגטון), בראד מילר (שחקן חופשי, ליוסטון), האקים ווריק (סיין אנד טרייד עם פיניקס), ג'נרו פארגו (שחקן חופשי, לגולדן סטייט), ג'ו אלכסנדר (שחקן חופשי, לניו אורלינס), אייסי לואו (שחקן חופשי, לממפיס), רונלד "פליפ" מורי ודווין בראון (עדיין חופשיים).

        פקסון והג'נרל מנג'ר גר פורמן עבדו מהר בתחילת הקיץ. הם ויתרו על ויני דל נגרו המושמץ והחתימו את השם המבוקש ביותר בשוק המאמנים בשנתיים האחרונות - טום תיבודו, מומחה ההגנה מבוסטון שרבים משייכים את ההצלחה של הסלטיקס בשנים האחרונות לו לא פחות מאשר לדוק ריברס. תיבודו נחשב להוכחה שהבולס חושבים בגדול ולפיתיון חשוב במיוחד במירוץ אחר לברון ג'יימס ודווין וויד. מיד לאחר מכן הם שלחו את קירק היינריך היעיל ואת הבחירה ה-17 בדראפט לוושינגטון תמורת זכויות הדראפט על שקר כלשהו כדי לפנות מקום מתחת לתקרה שיאפשר להחתים גם שחקן פנים משמעותי מבין הרבים שהתפנו, בנוסף לאחד משני התותחים. הפאזל נראה שלם, למשך כחודש שיקגו נראתה כמו המועמדת המובילה להחתים את וויד, יליד העיר שנכנס בול למשבצת החסרה בשוטינג גארד.

        איך זה נגמר בסוף כולם יודעים. מתברר שמראש לא היה להם שום סיכוי. ברגע שבוש הצטרף לוויד במיאמי ואמארה כבר היה סגור בניקס, הבולס מיהרו להחתים את פרס הניחומים קרלוס בוזר על חוזה של 80 מיליון דולר ל-5 שנים בסיין אנד טרייד בו הם שלחו ליוטה טרייד אקספשן שהג'אז ינצלו כדי להחתים את אל ג'פרסון. זה קרה ערב שידור ההחלטה של לברון ג'יימס ובשיקגו עוד קיוו לנס שלא קרה. כשהתפזר הערפל, פקסון ופורמן נשארו עם שלד לא רע בכלל של רוז, בוזר, נואה ודנג שינסה להשתחרר מהצל של הקבוצה שהייתה יכולה להיות וגם של זו שהייתה בשנות התשעים (סקוטי פיפן נכנס הקיץ להיכל התהילה ויקבל פסל ליד זה של ג'ורדן באולם).

        אחרי שויתרו על שחקנים חשובים כמו סלמונס והיינריך ונשאר להם לא מעט כסף לבזבוזים, למנהלי הבולס לא הייתה ברירה אלא לאחד כוחות עם היריבה המיתולוגית משנות ה-90. לא פחות משלושה שחקנים שהגיעו הקיץ לעיר הרוחות התחילו את העונה שעברה אצל ג'רי סלואן ביוטה. החשוב מכולם הוא, כמובן, בוזר, עדיין אחד הסקוררים הטובים והמגוונים ביותר מבין שחקני הפנים בליגה. בוזר נכנס למשבצת קלאסית בשיקגו - הוא צבר נסיון כשחקן פיק נ' רול משובח ביוטה ויוכל להמשיך מאותו מקום עם דרק רוז, והוא יהיה ציוות מצוין ליד נואה שיחפה על החסרונות שלו בהגנה. בעיות האופי שלו ימשיכו להיות סימן שאלה מטריד גם בשיקגו.

        יחד עם בוזר הגיע מיוטה גם קייל קורבר כדי לעשות את השטיק הקבוע שלו - לעלות מהספסל ולקלוע שלשות. את המקום הפנוי בחמישייה יקבל, כנראה, רוני ברואר, שהגיע מממפיס אליה עבר מיוטה במהלך העונה שעברה. ברואר הוא אתלט נהדר, חוטף מצוין ומתמחה במשחק ריצה. הוא חומר גולמי לסטופר האולטימטיבי אך עדיין לא הפך לאחד כזה, מה שאומר שלתיבודו יש פרוייקט. סטופר פוטנציאלי נוסף הוא קית' בוגנס החביב שהגיע מסן אנטוניו. חיזוק נוסף לספסל הוא סי ג'יי ווטסון המוכשר שהגיע מבית המשוגעים של גולדן סטייט ויקבל את דקות המנוחה של רוז ואולי גם כמה דקות לידיו. בראד מילר הוותיק והיעיל עזב (העזיבה המשמעותית העיקרית פרט להיינריך), ואת מקומו כסנטר המחליף יקבל קורט תומאס הקשיש אפילו יותר. בראיין סקלאבריני והטורקי עומר אסיק יעשו צחוקים על הספסל וינסו לגנוב כמה דקות פה ושם.

        בשורה התחתונה, למרות שהסגל לא יכלול אף שחקן בשם לברון או דווין, זה יהיה בקלות הסגל המוכשר ביותר שהיה לבולס מאז ימי ג'ורדן. רוז הוא סופרסטאר בהתהוות, בוזר הוא אולסטאר וסקורר אדיר, נואה ודנג הם רול פליירס נהדרים ולמעלה מזה, וסביבם יש כמה שחקני רוטציה לא רעים בכלל. גם השילוב של שני תותחים התקפיים עם מאמן הגנה וכמה שחקני הגנה טובים מסביב יכול לעבוד, בטח אם תיבודו יצליח ללמד גם את רוז ובוזר לשמור טוב יותר. בשיקגו מרוצים מהסגל הקיים ורוצים לתת לו הרצת מבחן, עד כדי כך מרוצים שלפי השמועות הם לא היו מוכנים לוותר על נואה כדי להביא את כרמלו אנתוני.

        מה מי מו

        חמישייה: דרק רוז, רוני ברואר, לואל דנג, קרלוס בוזר, ג'ואקים נואה.

        ספסל: סי ג'יי ווטסון, קית' בוגאנס, קייל קורבר, ג'יימס ג'ונסון, טאג' גיבסון, קורט תומאס, בראיין סקלאבריני, עומר אסיק.

        מאמן: טום תיבודו (שנה ראשונה)

        מועמד לפריצה:

        במצוקת השלשות שצפויה להתפתח (ותיכף נגיע אליה), כל מי שיש לו סיכוי להפוך לקלע שלשות סביר יכול למצוא את עצמו בתפקיד משמעותי. זאת יכולה להיות הזדמנות טובה לג'יימס ג'ונסון, שבמעט ההזדמנויות שקיבל כרוקי בעונה שעברה הראה שהוא מסוגל לקלוע שלשה מדי פעם. ג'ונסון עשוי לקבל דקות כמחליף של דנג וגם כפאוור פורוורד בהרכב נמוך מול יריבות מצופפות.

        מועמד לדעיכה:

        החיסרון המרכזי בהגעה של בוזר הוא שהיא תעצור את ההתפתחות של טאג' גיבסון המבטיח. אחרי עונת הרוקי המרשימה בה קיבל 27 דקות למשחק, קשה לראות איך גיבסון יקבל השנה יותר מ-15. הוא נמוך ורזה מכדי להיות סנטר מחליף ולשחק יחד עם בוזר, כך שהוא צפוי לעשות בשנים הקרובות צעד אחורה ואולי אפילו עדיף לו לעבור לקבוצה אחרת.

        אקס פקטור:

        שיקגו לא רק קלעה בעונה שעברה מעט מאוד שלשות, היא גם ויתרה על שחקנים שקלעו 285 מתוך 352 השלשות האלה. החמישייה המסתמנת קלעה ביחד בכל העונה שעברה 56 שלשות. אם הבולס לא ימצאו מי שיקלע מבחוץ, יהיה קל מאוד לצופף נגדם ולהחריב את משחק ההתקפה שלהם. ממי זה יכול לבוא? רוז טוען שהוא עבד על הקליעה בקיץ, אבל אחרי 4 מ-18 מעבר לקשת הקרובה יותר במונדובסקט לא כדאי לסמוך על זה. דנג שיפר את הטווח בעונה שעברה, אבל יצטרך לבצע קפיצת מדרגה משמעותית כדי להיות איום אמיתי מבחוץ. נשארו בעיקר שחקנים משלימים ומוגבלים כמו קורבר ובוגאנס. שיקגו ניסתה להביא בקיץ את ג'יי ג'יי רדיק והציעה לו 20 מליון דולר לשלוש שנים. אורלנדו השוותה את ההצעה, ויכול להיות שזה יתברר כרגע קריטי בעונה של הבולס, כי בלי פתרון אפקטיבי לבעיית השלשות הם לא יהיו קבוצה טובה באמת.

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי:

        רוז ובוזר הופכים לצמד הקטלני בליגה, נואה מועמד לשחקן ההגנה של העונה, תיבודו למאמן העונה, שחקני הכנף מפגיזים שלשות בלי הפסקה. 58 נצחונות, מקום שני במזרח, נצחון על אחת הבכירות בסיבוב השני והפסד רק בגמר המזרח, עם תחושה שבשנה הבאה זה אפשרי.

        תסריט פסימי:

        עד שנגמר הקרקס, שיקגו כבר במאזן 12:3, הביטחון יורד, רוז תקוע במקום, בוזר לא מרוצה, דנג לא מקבל כדורים ונעלם ותיבודו מבין שמאמן ראשי זה סיפור אחר ומורכב הרבה יותר מעוזר מאמן. עוד עונה של קצת יותר מ-40 נצחונות ועוד הופעה סימפטית בסיבוב הראשון.

        תחזית:

        בגדול, זה נראה טוב. רוז נראה בדרך לקפיצת מדרגה נוספת, בוזר ונואה זה שילוב מבטיח והסגל המשלים טוב ועמוק. למרות בעיית השלשות, הבולס נראים בשלים לעונה של 50 נצחונות שבסופה הם ייקחו לאטלנטה את המקום הרביעי, ינצחו אותם בסיבוב הראשון וימתחו את אחת משלוש הגדולות בשני. יותר מזה? אולי בשנה הבאה.