חיפשת נקודת תורפה, גוטמן?

מאז הופעת הבכורה שלו בליגה הראשונה במדי נאנט במרץ 2002, הקפיד ז'רמי טולאלן לתפוס לעצמו פינה שקטה בחדר ההלבשה. בתור שחקן צעיר שהצטרף לקבוצה הבוגרת, ידע טולאלן שבסיום המשחקים מגיעים העיתונאים לראיין את כוכבי הקבוצה, כך שהוא כמעט בלתי נראה. גם כשהתקדם והפך לקפטן של נאנט ומ-2006 כשחקן נבחרת צרפת וליון, המשיך טולאלן לשמור על המנהג הקבוע, מתוך הבנה כי המיקרופונים יופנו לעבר חבריו הנוצצים יותר. תחילת העונה הזו הצביעה על שינוי, כשחרף היותו נחבא אל הכלים, טולאלן נמצא במרכז העניינים זכר לטראומת המונדיאל של נבחרת צרפת, ומסמל את פתיחת העונה הצולעת של ליון.

בעונת 2004/5, כשעוד לבש את מדי נאנט, נבחר טולאלן לתגלית העונה. מאז, מדי שנה, ניתן למצוא אותו בנבחרת המצטיינים, כאשר הוא שומר על יציבות בעמדת הקשר האחורי ונחשב לפועל השחור הטוב ביותר בליגה. למעשה, הכל הלך חלק עבור טולאלן מהרגע בו החל לשחק כדורגל. אקדמיית הכדורגל של נאנט העניקה לו את היסודות, ההופעות בכל נבחרות צרפת הוסיפו לניסיונו ובכל עונה הוא ידע לשפר אספקטים מסוימים במשחקו. הקריירה של טולאלן הצנוע הייתה כל הזמן בעלייה, הוא נחשב לאחד הילדים הטובים של הכדורגל הצרפתי, עד שטעות אומללה אחת הכניסה אותו בגיל 27 למשבר הראשון שלו ככדורגלן. משבר ממנו טרם יצא.

האירוע שהותיר צלקת עמוקה בכדורגל הצרפתי כולו, התרחש ב-20 ביוני, 48 שעות לפני המשחק השלישי בשלב הבתים של מונדיאל 2010 מול המארחת דרום אפריקה. כמחאה על סילוקו של ניקולא אנלקה מסגל הנבחרת בשל קללות שהפנה לעבר ריימונד דומנק, החליטו השחקנים להשבית את האימון המתוכנן. 23 שחקני הסגל נותרו לשבת באוטובוס, ושלחו את המאמן המושפל להקריא בשמם מכתב לתקשורת המסביר את עמדתם. מנהיגי מרד 'אוטובוס הבושה' היו תיירי הנרי ואריק אבידל הוותיקים, וכן הקפטן פטריס אברה, אבל ביניהם התברג גם שם אחד מפתיע למדי.

תחילה סברו כולם כי טולאלן ואחרים נאלצו להיגרר אחר מנהיגי הנבחרת השליליים, אך לבסוף התברר כי קשרה של ליון היה מראשי המחאה, כשאחד ממקורביו היה אמון על ניסוח המכתב המדובר. "אני לא גאה במה שעשינו ולוקח אחריות מלאה", הבהיר טולאלן בסיום המונדיאל. "אני מצטער שעל המגרש לא דיברנו אחד עם השני והפגנו את אותה סולידריות כמו בעמידה לצד אנלקה". ביצ'נטה ליזארזו, מגן הנבחרת לשעבר וכיום הפיטבול של רשת TF1 הצרפתית, עט על הטרף וניצל את ההזדמנות כדי לסגור חשבון עם טולאלן על כך שביקש לפני המונדיאל מנציגי דור 98' להפסיק עם הביקורת נגד הנבחרת. "יש לו את האופי לירוק על שחקני 98', אבל כשצריך להוות דוגמה ולרדת מהאוטובוס, הוא מתחבא".

טולאלן, שיצא למונדיאל כעוגן של נבחרת צרפת במרכז השדה, חזר הביתה שבר כלי. הקשר האחורי חשש מאוד מתגובת הציבור והסתגר בבית הוריו בנאנט. "הקיץ היה אסון, העונה הזו עד עכשיו היא אסון", אמר בראיון גלוי לב ל'ל'אקיפ' בתחילת החודש. "אני יודע שהתדמית שלי נהרסה. יצאתי מהבית רק לסופרמרקט. לפעמים גם הייתי נשאר שם לאכול, אבל רק אם היה שולחן פינתי פנוי בו יכולתי לשבת עם הפנים לעבר הקיר. היה לי קשה לישון, התבודדתי, התנתקתי מכדורגל לחלוטין. אלה היו ימים שחורים. אני רוצה לחזור לחייך ויודע שאפשר לעשות זאת רק בעזרת ניצחונות. אני חייב להצליח כדי להפסיק לחשוב על מה שהיה במונדיאל".

בליון ידעו שטולאלן, המכונה 'טול', שב עם מועקה רצינית בעקבות הפיאסקו בדרום אפריקה. כולם הבינו זאת, פרט לאיש אחד. קוראים לו קלוד פואל. מאמנה של סגנית האלופה, שבמשך שנתיים לא זכה בתואר עם הקבוצה והצליח להשניא את עצמו על האוהדים באמצעות שיטות משחק מגוחכות ותפקודים מוזרים, בחר לשבץ את טולאלן במרכז ההגנה בפתיחת העונה, במקום לאפשר לו לצבור ביטחון בעמדה המוכרת לו. בשלהי העונה הקודמת טולאלן הוסט לתפקיד הבלם עקב הפציעות הרבות בהגנה, ומילא אותו בצורה משביעת רצון. אולם לרגע לא נראה היה כי מדובר במשהו שהוא מעבר לפיתרון זמני.

טולאלן נראה איום ונורא במרכז ההגנה, וטעויות שלו עלו לקבוצה בשערים במשחקי ההפסד לקון ולוריין. פתאום החייל הנאמן של ליון, איש אפור (עם שיער אפור) שעשה את כל העבודה המלוכלכת במרכז המגרש, היה חשוף לביקורות מכל עבר בגלל יכולת חלשה. "הוא והמאמן שלו החליטו לשנות עמדה, ואני בהחלט מבין זאת כי זה קרה גם לי", הסביר לורן בלאן, שבחר להשאיר את טולאלן מחוץ לסגל נבחרת צרפת גם לקראת בוסניה, אחרי שהושעה ממשחק המוקדמות מול בלארוס. "כרגע אני לא יכול לזמן אותו כבלם, מפני שיש לנו אופציות טובות יותר. הוא חסר את הניסיון הדרוש לתפקד כראוי בעמדה כזו, והוא יצטרך עוד זמן רב על מנת להתאקלם בה". טולאלן קיבל את טענת מאמן הנבחרת ואמר שהיה נוהג בדיוק באותה צורה. "אני מבין אותו, אני לא מציג יכולת טובה", הודה. "הבעיה שלי היא בעיקר פסיכולוגית".

אוהדי ליון נזכרו כיצד לקח פואל את מתיו בודמר, שכיכב אצלו בליל כקשר התקפי מצוין, והרס לו שנתיים שלמות כשהפך אותו לבלם די בינוני. הם חששו שסיפור דומה יחזור על עצמו אצל טולאלן, שגם כך שרוי בדיכאון פוסט-מונדיאל. כאן נכנסו לתמונה הנשיא ז'אן מישל אולאס והמנהל המקצועי ברנאר לאקומב, ובמבצע שקיבל בתקשורת את השם "הצל את החייל טולאלן", צירפו ברגע האחרון של חלון ההעברות את הבלם פאפ דיאקטה. כך לפואל כבר לא יהיה תירוץ להסיט את טולאלן לאחור.

"אני יודע שטולאלן לא היה מרוצה מהשינוי בתפקוד, אבל עבורי הוא יכול לשחק בשתי העמדות בצורה נהדרת", התעקש פואל, שלא ממש היה בסוד העניינים בכל הקשור להבאתו של דיאקטה הסנגלי. בצרפת טוענים כי לאקומב כבר התייאש מהמאמן שאחראי לפתיחת העונה הגרועה ביותר של ליון מאז 1992, בעוד הנשיא אולאס עדיין מאמין בו, מוכן לתת לו עוד חודש כדי לתקן ובטוח כי הוא האיש שיגשים לו את חלום הזכייה בליגת האלופות. גם דרישת הקהל לפטרו עוד מאמצע העונה הקודמת ושריקות הבוז במהלך טקס הצגתו של יוהאן גורקוף, לא שינו עדיין את דעתו של אולאס, שמבחינתו יודע: "כשטולאלן יחזור לעצמו, כל הקבוצה תהיה טובה".

בגלל מכת הפציעות שפוקדת את הקבוצה כבר חודשים ארוכים, וצירופם של גורקוף ודיאקטה עם סיום חלון ההעברות, ליון נמצאת עכשיו מבחינת מוכנות במצב של טרום עונה. טולאלן מתורגל לראשונה העונה בעמדתו הטבעית כקשר אחורי, גורקוף מנסה להתאים עצמו לשיטת המשחק של פואל וליסנדרו לופז התאושש מהפציעה המעיקה בקרסול רק כדי להיפצע בשריר הירך. אלו השחקנים המרכזיים שאמורים למשוך את הקבוצה קדימה, וכשהם רחוקים משיאם גם התוצאות בהתאם. "טולאלן נראה רע, גורקוף הוא רוח רפאים וליסנדרו כבד מדי", טען לואיס פרננדז, מאמן נבחרת ישראל, בתוכנית הרדיו הנשכנית שלו ב-RMC. "בקצב הזה פואל לא ישרוד את חודש אוקטובר. גם ככה אוהדי ליון אף פעם לא חיבבו אותו".

במשחק מול בורדו, כשכבר שימש שוב כקשר אחורי ואף ענד את סרט הקפטן, ספג טולאלן כרטיס צהוב מטופש אחרי 45 שניות בתוך המחצית השנייה. לאחר מכן גם הייתה לו אחריות בספיגת השער השני של קבוצתו, שחוותה הפסד ליגה רביעי. "כש'טול' לא מורגש, ליון רצה ומשחקת משוחרר. אם שמים לב אליו במהלך המשחק, המצב לא טוב", הזכירו אוהדי ליון, שיודעים כי טולאלן אמור לספק להם בעיקר מלחמה בלתי פוסקת וחילוצי כדור במרכז המגרש ולאו דווקא תרומה התקפית (שני שערים בלבד במהלך כל הקריירה). "הוא לא מחייך, הנשמה שלו פצועה והוא נראה אבוד על המגרש כרגע".

טולאלן, מצידו, ממשיך לעבוד קשה בידיעה שהצלחה על המגרש תשכיח עבורו את הימים הנוראים מדרום אפריקה. ליון, בשלב זה לפחות, היא קבוצה נטולת מנהיג. 'טול' אמור להיות האיש שתופס פיקוד, בנוסף לתפקודו על המגרש כ'נער המים' של גורקוף (כפי שהיה דידייה דשאן בנבחרת עבור זינדין זידאן). הרי לקיחת האחריות שלו הייתה הדבר החיובי היחיד שניתן היה למצוא במרד השחקנים במונדיאל. "אני בדרך כלל נכנס לכושר טוב בשלהי ספטמבר", הזכיר טולאלן השבוע. "זה הזמן שלי". שחקני הפועל תל אביב יקוו שההתאוששות שלו תתעכב מעט.