פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חבר את החסר

        מחממים את הפרקט: פילדלפיה מתפללת לכך שדאג קולינס יצליח לגבש את הפוטנציאל של אוון טרנר עם איגודלה והשאר, כדי להפוך למשהו אמיתי

        שחקן פילדלפיה סיקסרס אנדרה איגודלה (AP , Matt Slocum)
        הגיע הזמן להתרומם מעבר למקום ה-13 במזרח. איגודלה (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 55-27

        סיימו את העונה: במקום הרביעי בבית האטלנטי, קילומטרים מהפלייאוף.

        לא לקח הרבה זמן כדי שפילדלפיה תבין שהחיים בלי אנדרה מילר, הפוינט גארד שעזב לפורטלנד, הם כמו ללכת על היי-וויי - כולם טסים ואתה כאילו עומד במקום, כשסכנת דריסה מרחפת מעליך. חוסר היציבות ההתקפית של אלטון ברנד (+ פציעה) עלה לקבוצה ברצף הפסדים בנובמבר, למרות מספרים יפים של איגודלה, לואיס וויליאמס ות'דאוס יאנג, והקבוצה הידרדרה בסוף החודש למאזן 13:5, שבתרגום חופשי זה "אנחנו לא מבינים מה אדי ג'ורדן רוצה מאיתנו".

        לאורך כל התקופה הזאת, תחילה במחשכים ואחר כך לאור השמש, הג'נרל מנג'ר אד סטפנסקי שקד על בימויה של טלנובלה סוחטת דמעות בשם "התשובה לכל השאלות: אלן אייברסון בדרך לפילדלפיה". בספרדית זה נשמע יותר טוב. ב-7 בדצמבר פילי שוב הפכה קבוצה סקסית כשאייברסון ערך את הבכורה המחודשת שלו, כמה סמלי, מול דנבר.

        לסיקסרס סוף-סוף היה בעל בית בקו האחורי, ואייברסון הביא איתו רוח גבית שהספיקה למאזן של 8:7 בינואר. הרומן נראה מבטיח, אבל מדובר בטלנובלה, זוכרים? בתחילת פברואר אייברסון החמיץ חמישה משחקים בשל בעיות אישיות (ואצלו לא חסר), וב-22 בפברואר עזב את הסיקסרס. האפקט היה מיידי. פילי רשמה מאזן גרוע של 13:4 בחודש מארס, כשהרוקי ג'רו הולידיי הופך לקלע המוביל שלה בחלק מהמשחקים. באפריל ניצחה הקבוצה משחק אחד מתוך שמונה, אמרה שלום לאדי ג'ורדן ממש אחרי שנשמע הבאזר במשחק האחרון מול אורלנדו, והלכה לאחות את השברים.

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: טוני באטי (ניו ג'רזי), ספנסר האוס (סקרמנטו), אנדרס נוצ'יוני (סקרמנטו), אוון טרנר (דראפט), דריוש סונגיילה (ניו אורלינס), קרייג בראקינס (דראפט, עבר מניו אורלינס)

        עזבו: רודני קארני (גולדן סטייט), סמואל דאלמבר (סקרמנטו), ווילי גרין וג'ייסון סמית (ניו אורלינס), פרנסיסקו אלסון (יוטה)

        "הדבר שאנחנו הכי צריכים לסגל הוא שוטינג גארד", אמר המאמן החדש דאג קולינס לפני דראפט 2010, ולקח משם את אוון טרנר, 2.03 מטר של אתלטיות, ורסטיליות, כדרור וקליעה. הנה לכם שני האנשים - קולינס וטרנר - שיכולים להפוך את העונה המבוזבזת והאנמית עם אדי ג'ורדן לזיכרון נשכח, ולעלות את הסיקסרס על רכבת ההצלחה. במובן מסוים, פילי היא המנצחת הגדולה של הדראפט האחרון כי טרנר אמור להתפתח לכדי שחקן פרנצ'ייז. טרנר כיכב באוהיו סטייט, ויביא איתו לסיקסרס הרבה אפשרויות מעניינות בהתקפה. אולי הוא לא ייתן עונת רוקי סטייל טייריק אוואנס, אבל ישתלב היטב בסביבה הכללית, ויכול להוריד את העומס מלו וויליאמס וג'רו הולידיי, לקחת שומרים נמוכים לסל ובעיקר להתפתח. ופילי הנוכחית היא מקום טוב להתפתח בו.

        היא מקום טוב גם בגלל בואו של אדם אחד סוער ומסקרן, המאמן דאג קולינס, מסמליו הגדולים של המועדון בימיו כשחקן. על קולינס כבר נכתב שאם הוא היה אחד מהאחים רייט, הוא היה ממציא קודם את מטוס הסילון לפני זה עם הפלופלור. "אני סבא לארבעה נכדים ועכשיו אני רואה דברים אחרת", הוא אמר, והודיע לכולם שכבר אינו פקעת הרגשות והעצבים של העבר. אז אולי הוא מיושב יותר, אבל הוא חוזר רעב לריגוש ולהצלחה.

        אבל ההצלחה תגיע לא רק בזכות השינוי הגדול שהשניים יחוללו במועדון, כי לסיקסרס יש כמה רול פליירס לא רעים בכלל. אנדרס נוצ'יוני ודריוש סונגיילה (שהגיע מניו אורלינס בטרייד ששלח לשם את ווילי גרין וג'ייסון סמית) יספקו אגרסיביות; קאפונו יצלוף; ספנסר האווס, טוני באטי, ומאריס ספייטס ימרפקו בצבע, כשהאווס, כך מקווים בסיקסרס, ישתלט על עמדת הסנטר; לו וויליאמס הוא פוינט צעיר ומנוסה שמשפר את הגרף בכל עונה; קרייג בראקינס (22, 2.08 מ', גם הוא מהטרייד עם ההורנטס) הוא אמנם רוקי, אבל קולינס בונה על הפורוורד כבסיס לעתיד, ונדמה שלפילדלפיה יש את העומק כדי להתמודד עם הרכבים נמוכים ומהירים או עם כבדים ואטיים יותר. ההתקפה של הקבוצה הנוכחית תהיה טובה יותר מזו של 2010, שקלעה רק 97 נקודות למשחק (מקום 22 שרחוק מלהחמיא).

        יש לה גם שניים שיכולים לעשות את ההבדל. על אלטון ברנד נאמר כבר הרבה, ואין טעם לטחון קמח טחון, רק נאמר שאם הפורוורד הנהדר הזה יהיה כשיר, והכוונה היא ליותר מחודשיים ויומיים בעונה, פילי תהיה קבוצה שתעשה צרות. החבר השני הוא איגודלה. המשמעות המיידית עם צירופו של טרנר – יש למי להעביר את הכדור, איגודלה יכול קצת לנשום לרווחה, יש מי שיעזור בנטל ההתקפי, וייתן לו להשקיע מאמץ באספקטים חשובים אחרים. קולינס אמר כי הוא רוצה שאיגי יזרוק 100 זריקות עונשין יותר מאשתקד ו-100 שלשות פחות. ובצדק, כי פילי יכולה לנצל טוב יותר את התנועה, הפיזיות והמסירה של איגודלה.

        מי שעקב אחרי המונדובאסקט ראה פורוורד בעל יכולת הגנתית מרשימה, וקלייזה לא ישכח מה איגי עשה לו בחצי הגמר (הליטאי גמר עם 1 מ-11 מהשדה ופחד בעיניים). איגודלה, האיש שעושה לסיקסרס את ההתקפה (17.1 נקודות, 5.8 אסיסטים ו-6.5 ריבאונדים למשחק אשתקד), הוא האיש החשוב של הקבוצה גם בצד השני של המגרש. בעונה שעברה הקבוצה ספגה 101.6 למשחק (18 בליגה), כי בכל פעם שאיגודלה ירד לנוח היריבות חגגו. אם קולינס יגרום לו להבין שהתפקיד שמילא בנבחרת יכול להתבצע גם בפילי, ואיגי ימשיך להיות סטופר הגנתי כמו בטורקיה, ובנוסף להניע כדור, וגם לקלוע כשצריך, הוא יכול להפוך את הקבוצה שלו למאוזנת משני צדי המגרש.

        מה מי מו

        חמישייה: לו וויליאמס/ג'רו הולידיי, אוון טרנר, אנדרה איגודלה, מאריס ספייטס/אלטון ברנד, ספנסר האווס.

        ספסל: טוני באטי, דריוש סונגיילה, ג'רו הולידיי/לו וויליאמס, ת'דאוס יאנג, ג'ייסון קאפונו, ג'ודי מיקס, אנדרס נוצ'יוני, אלטון ברנד/מאריס ספייטס, קרייג בראקינס

        מאמן: דאג קולינס (עונה ראשונה)

        מועמד לפריצה:

        כבר בשלהי העונה שעברה, עונת הרוקי שלו, ג'רו הולידיי הראה ניצוצות. הוא יודע לעצור את הגארד שמולו, כשפתח בחמישייה בעקבות פציעתו של וויליאמס הוא שמר על קליעה יציבה, והוא מניע את העסק במגרש פתוח. השיפור העקבי לו בזריקה מחוץ לקשת מוכיח שיש לו לאן להתפתח, והוא אכן עושה את זה. הוא יכול להיות הגארד שעולה מהספסל ומשנה מומנטום, ולא נתפלא אם אפילו יכבוש בשלב מסוים את עמדת הפוינט.

        מועמד לדעיכה:

        לא בטוח שהחמישייה הפותחת של הסיקסרס תהיה קבועה, ונראה כי היא תתאים לא פעם לזהות היריבה. העניין הוא שעמדת הפאוור-פורוורד תהיה קצת צפופה. למאריס ספייטס יש תפקיד הגנתי חשוב ובהנחה שהאווס ישתלט על עמדת הסנטר, הוא ישחק כפאוור-פורוורד. גם ת'דאוס יאנג יכול לשחק כארבע בהרכבים מסוימים. סונגיילה יקבל דקות. פילי גם תשים יותר דגש על הגנה העונה. טוב די, בואו נגיד את זה ברור ובלי לפחד: אלטון ברנד, אתה תהיה מן רול פלייר שכזה. בהנחה שתהיה בריא כמובן. פציעות העבר יורידו לו שעות מנוע, כי אף אחד לא רוצה לשחוק עוד יותר את ה-52 מיליון דולר שצריך לשלם לו בשלוש השנים הבאות, והאפשרויות שיש לקולינס מפתות. בחמש השנים האחרונות התרומה של ברנד בנקודות ובריבאונדים פוחתת בעקביות ובהדרגה, וגם העונה המגמה המצערת תימשך.

        אקס פקטור:

        הנהלת הסיקסרס ראיינה את דן מארלי, אלסטון טרנר, מונטי וויליאמס, וביל לאמביר, עד שהחליטה לתת את המושכות לקולינס, ועשתה בחוכמה. קולינס יודע לקחת קבוצות גרועות ולשפר אותן. הוא הפך את שיקגו של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן לקבוצת פלייאוף (בעזרתו האדיבה של הוד אוויריותו); הוא הפך את דטרויט הבינונית של אמצע שנות ה-90 לקבוצת פלייאוף (עם מעט עזרה מגרנט היל); ב-2001 התמנה למאמן וושינגטון, חבר לשחקניו בעבר מייקל ג'ורדן וצ'רלס אוקלי, ושיפר את הוויזארדס כבר בעונתו הראשונה (בזכות שני הווטרנים, כמובן). בין לבין הוא התגלה כאחלה פרשן כדורסל (בלי עזרה מאף אחד, הוא באמת פרשן מצוין). בקיצור, דאג קולינס הוא יופי של שיפוצניק, יודע לקחת קבוצה גרועה, לשפר, לשייף, לחדד ולמרק. בעבר היו לו שחקנים גדולים שידעו להוביל את הקבוצה ולספק לה את הכוח והעוצמה, בפילדלפיה אין לו דמות-על שכזאת כרגע, אבל הוא סוחף, מנוסה מאוד, ויודע לבצע שינוי גדול וחיובי בזמן קצר. "אני יודע מה חסר לנו: קשיחות, גם מנטלית וגם פיזית, אפשר לפתח את זה וזה קל יותר כשיש גם כמה שחקנים קשוחים בקבוצה", אמר קולינס לקראת העונה. ויש לו כמה חבר'ה קשים כמסמר שאפשר לעבוד איתם בתור התחלה. עם רוקי כמו טרנר, פילי יודעת שנכון לה עתיד מבטיח. אם קולינס יגבש את הסגל שיצר, ייצור מחלקי הפרצופים תמונה של קבוצה, וילמד את שחקניו גם לעשות הגנה, לפילי יהיו הרבה סיבות לאופטימיות.

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי:

        אוון טרנר מכשף את הפרקט ונבחר לרוקי העונה, אלטון ברנד רושם בפברואר תשעה משחקים רצופים עם דאבל-דאבל, במארס ד"ר ג'יי מתחבק עם איגודלה אחרי ניצחון חוץ מפתיע במיאמי, ומכריז ש"מאז בובי ג'ונס לא ראיתי שומר כזה", דאג קולינס בראיון ל"פילדלפיה דיילי ניוז": "בחיי, אני מאוהב בדראפט 2007, אפילו לא העזתי לחלום על הרמה שת'דאוס וספנסר הראו העונה", ובאפריל הסיקסרס מותחים את מיאמי לסדרה של שישה משחקים.

        תסריט פסימי:

        כבר במשחק פתיחת העונה מיאמי חוגגת על הסיקסרס, ולוח המשחקים הצפוף הופך את נובמבר לעגום במיוחד. בדצמבר ברנד גומר את העונה אחרי ששאקיל נוחת לו על גיד אכילס, ושולח אותו לקבל אחוזי נכות בביטוח הלאומי. בינואר קולינס טוען שזאת לא ההגנה שהוא חשב עליה אחרי שהסיקסרס סופגים בבית 125 נקודות מיוטה. בפברואר טרנר נתקל ב"קיר הרוקיז" ולא מתאושש מזה עד סוף העונה, במארס איגודלה מרגיש שהוא משחק לבד, ובאפריל מודים לאל שהסיוט נגמר.

        תחזית:

        פילדלפיה בכיוון הנכון והיא יודעת את זה. ברנד והחוזה שלו עומדים בדרך, אבל קולינס לא ייתן להם להיות סמל לבזבוז, אלא ידאג שהפורוורד יקדם את הקבוצה. "אני רוצה שאלטון יאהב מחדש את המשחק", אמר המאמן לפני העונה, "הוא לא חייב להיות אולסטאר, אבל הוא יכול להיות שחקן שמביא ניצחונות". קולינס ייקח את מה שיש, לטוב ולרע, ישלב את זה עם הבחירה של טרנר בדראפט ושאר הצעירים המבטיחים שממלאים את הסגל, והנה יש לפילדלפיה בסיס איתן לשנים הבאות. זאת אמנם תהיה עונה בה קולינס ישתול את העץ, אבל יש לפילי מספיק כישרון וחוצפה כדי לקטוף את הפירות כבר בסופה. המאבק על מקום בפלייאוף יהיה צמוד וצפוף, ולפילדלפיה יש סיכוי לשחק כדורסל גם אחרי ה-13 באפריל.