קולב תליה

ההימור על ויק עשוי להשתלם לאנדי ריד, אבל גם לגמור את האיגלס וטומלינסון ותומאס ג'ונס מוכיחים שהזקנים יכולים לנצח

עם ההחלטה של אנדי ריד לבחור במייקל ויק כפותח למשחק הקרוב של פילדלפיה יש שתי בעיות. אחת, וכולם מסכימים עליה, היא העיתוי. רק לפני המשחק מול דטרויט אמר ריד שהתוצאה לא תשנה, קווין קולב יחזור להתמודדות עם ג'קסונוויל. 24 שעות חלפו, וריד הודיע שעם ויק הוא יוצא למלחמה. לא בדיוק בית ספר לאמינות ולחוט שדרה.

אבל אי אפשר להתעלם מהעובדות: קולב היה מזעזע, תרתי משמע, במשחק מול גרין ביי, ויק כמעט הוביל את האיגלס לניצחון ובדטרויט הם כבר רשמו בזכותו W ראשון. מקצועית, אין בכלל ספק מי צריך לשחק ביום ראשון.

הבעיה היא שהאיגלס מעולם לא הגדירו מטרות לעונה הזו וזה מה שמסבך ומבלבל גם אותם. קרוליינה תפתח עם ג'ימי קלאוסן כי קרוליינה נבנית מחדש ויכולה להרשות לעצמה. כך גם הראמס ודטרויט. אוקלנד עושה מיש-מש עם קוורטרבקים, אבל אוקלנד היא כבר מזמן קבוצה מתה שלא מתייחסת לעצמה ברצינות. האיגלס התרגלו להיות קבוצה מנצחת, הם לא יכולים להרשות לעצמם בניה, לא כל שכן התייחסות לא רצינית.

קולב, בחירת סיבוב שני בדראפט 2007, היה אמור להיות היורש של דונובן מקנאב. הוא שחקן הרבה יותר טוב מג'מארקוס ראסל, למשל, שהלך ראשון באותו דראפט, ויכולנו לראות את הפוטנציאל שלו במשחקים בהם נטל חלק כשמקנאב היה פצוע בעונה שעברה. הוא עבר חניכה בת שלוש שנים, מצב אידיאלי לתת לו את המפתחות ולחכות עוד שנה או שנתיים עד שיבשיל וייקח את הקבוצה על הכתפיים שלו (עיין ערך ארון רוג'רס).

רק שהאיגלס וריד לא מאמינים בקולב. הם מתייחסים אליו כמו לברירת מחדל ולא כמו לשחקן עתיד. ההימור על ויק יכול להשתלם, הוא הוכיח שהוא השתפר ו-ויק משופר הוא שחקן פוטבול טוב מאוד, אבל לא מדובר כאן במשחק סכום אפס. כי הצלחה של ויק אולי תגמור את קולב, אבל כישלון של ויק עלול לגמור את האיגלס.

טוב לדעת (מקודם)

לחצן העזרה הראשונה שמלווה בכל מקום וזמן - ומציל חיים

לכתבה המלאה

סוסים ותיקים לא מתים

לאחר סיום העונה שעברה ויתרו הג'טס על שירותיו של תומאס ג'ונס וסמכו ידיהם על שון גרין. כגיבוי לגרין, הם הביאו את לדניאן טומלינסון, הרץ האחורי הכי משמעותי של העשור האחרון, שנפרד מסן דייגו. ג'ונס הלך לקנזס סיטי, לשמש מחליפו של ג'מאל צ'רלס.

תוחלת החיים של רץ אחורי ב-NFL לא גבוהה. לארי ג'ונסון, שהיה כל כך דומיננטי ב-2005 וב-2006, שוחרר השבוע מוושינגטון והוא בן 31 בלבד. אם אתם זוכרים, היה פעם, לא מזמן, MVP בשם שון אלכסנדר. היום הוא בן 33 עם סטטוס של שחקן עבר. ככה שהיה לגיטימי מבחינת הג'טס לשחרר את ג'ונס ומבחינת הצ'ארג'רס להיפטר מטומלינסון. שניהם בני יותר מ-30, כמה עוד יוכלו לסחוב?

ובכן, הם לא ממש חושבים כמוכם. כולם דיברו ביום ראשון על השיפור של מארק סאנצ'ז ובריילון "כל כך שמחתי ששתיתי כוסית, שתיים או שבעים" אדוארדס, אבל הניצחון על הפטריוטס הושג בעיקר בזכות טומלינסון. גרין, כמו במשחק מול בולטימור, לא הצליח למצוא את עצמו בתור פותח ו-LDT לקח את המשחק על הכתפיים עם 11 גיחות שהניבו 76 יארד ופתחו לחלוטין את נתיבי האוויר עבור סאנצ'ז. אחר כך גרין נכנס לתפקיד שלו מהעונה שעברה - הרץ של שינוי הקצב - והוריד את הגרזן הסופי על ניו אינגלנד.

ג'ונס בן ה-32 לעולם יהיה אנדרייטד, תמיד הבחור הזה שלא נחשב ולא בונים עליו, עוד מהימים בטמפה ביי בתחילת העשור. גם הוא ראה את צ'רלס משתנק מול קליבלנד ולקח את המשחק על עצמו. עם 83 יארדים סידר ג'ונס ניצחון ופתיחה של 0:2 ותוגמל על ידי המאמן טוד היילי - הוא כעת הרץ הפותח של הקבוצה.

למי קראתם סוס מת?

ועוד קצת תהיות

- המשחק בין יוסטון לדאלאס עומד להיות חולני בגלל כל כך הרבה סיבות: הדרבי של טקסס, הפתיחה המבריקה של יוסטון והחרב על הצוואר של וייד פיליפס. אבל יש שתי סיבות עיקריות לראות את המץ' אפ הזה ביום ראשון: לאחת קוראים אנדרה ג'ונסון ולשניה מיילס אוסטין. טוב, שתיים וחצי, גם דז בריאנט, אחרי ההופעה המרעננת מול שיקגו, נחשב.

- באותו הקשר: האם רוי וויליאמס הוא לא השחקן הכי חסר אינטליגנציה ב-NFL?

- הטקסאנס, אגב, ניצחו בהארכה בפעם הראשונה בתשע שנות קיומם לאחר שישה הפסדים. ולא סתם ניצחון בהארכה, אלא חזרה מפיגור 27:10 במשחק חוץ מטאצ'דאון ל-34 יארד בדאון רביעי. זה חייב להגיד משהו. חייב.

- שימו עין על מריו מאנינגהאם, שבוע שני שהוא מוביל את התופסים של הג'איינטס, הפעם גם עם טאצ'דאון. אבל מה עובר על ההגנה של ניו יורק? נכון שזה פייטון מאנינג, רק ש-38 נקודות הן לא משהו שהגנה כזו צריכה לספוג, באף משחק. מצד שני, זוכרים איך התחילה 2007?

- פיליפ ריברס הוא ההוכחה שקוורטרבק טוב עושה תופסים טובים. מה שמעלה את השאלה המסקרנת: איך ייראה וינסנט ג'קסון בקבוצה אחרת?

- אריאל גרייזס נגע בזה, ובכל זאת: נדמה שבולטימור היא כמו שלדה של רכב. לא משנה אילו קישוטים ואיזה מנוע תשים עליו, הוא תמיד יישאר עם הדפקטים המוכרים. זה נכון בעיקר כשהנהג הוא ג'ון הארבו, שנראה כמו שלא ממש מוצא את ה-GPS. אגב, כבר הגיע הזמן להתחיל לפקפק בג'ו פלאקו?

- זה עניין סובייקטיבי מאוד, אני יודע, אבל לדעתי טוני ספראנו הוא היום המאמן הטוב ביותר ב-AFC.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully