וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

על העיוורון: למה רפאל נדאל לא הופך למיתוס?

22.9.2010 / 18:00

למרות החיזיון באליפות ארה"ב, עדיין לא מעט אנשים מעדיפים לבחון את גדולתו של רפאל נדאל דרך עיניים שמעריצות את רוג'ר פדרר ועם תפיסה מוטעית שמחמיצה את ההיסטוריה שנוצרת לנגד עינינו. גם לספרדי שנמנע ממהלכים שאמורים לבנות מיתוס אשמה בנושא, אבל לא רק

יום חמישי, 24 ביוני 2010, היה תאריך מיוחד בטורניר ווימבלדון. מועדון "אול אינגלנד" לבש חג והתמרק לכבוד ביקורה של מלכת אנגליה, אליזבת השנייה, שפקדה את משטחי הדשא המטופחים לראשונה מאז 1977 ובפעם הרביעית אי פעם. הוד מעלתה סיירה במתחם המגרשים וצפתה מהתא השמור למשפחת המלוכה במשחקו של אנדי מארי מול יארקו ניימינן. עוד לפני כן נערכה למלכה קבלת פנים, כשכוכבי הווה ועבר עמדו על אחד המגרשים בשורה, לחצו את ידה ואף זכו לאכול איתה ארוחת צהריים. רוג'ר פדרר, האחיות וויליאמס, נובאק דג'וקוביץ', אנדי רודיק, ילנה ינקוביץ' ו-קרוליין ווזניאקי ייצגו את הדור הנוכחי, בעוד מרטינה נברטילובה ובילי ג'ין קינג היו שגרירות העבר.

גם רפאל נדאל הוזמן לאירוע, אבל הוא העדיף להתאמן במקום להתחכך. התקשורת הבריטית הכינה את הסכינים, אבל נדאל נימק מדוע בחר באימון על פני המלכה: "אני משחק בווימבלדון, זו ממש לא בדיחה", הדהים, "אני רוחש כבוד גדול למלכה, אבל גם כבוד גדול לטורניר. היום זה יום משחק שלי ויש לי רוטינה מסוימת שאני חייב לעבוד לפיה".

אלוף ווימבלדון 2010 רפאל נדאל. רויטרס
אחרים התחככו, הוא עבד. נדאל עם התואר בווימבלדון/רויטרס

דומה שאין דוגמה טובה יותר כדי לתאר את מוסר העבודה יוצא הדופן של נדאל, אלא שבסיפור הזה יש קצת מעבר: נדאל לא מתעסק יותר מדי באירועים ודברים שאמורים לבנות את השם שלו. עדיין תמיכת חובבי הטניס היא גורפת לטובת פדרר, וגם כשגדולתו של האחרון מתחילה לשקוע, מעריציו הרבים מתקשים להבחין בעלייתו של הראשון בדרך להפיכתו לאחד הגדולים בהיסטוריה. גם כשהוא השלים את הזכייה באליפות ארה"ב ואסף לארונו את תואר הגרנד סלאם האחרון שהיה חסר לו – הישג לו שותפים רק שבעה ענקים – ההתכתבות של חלק מחובבי הטניס עם פדרר מלמדת על העיוורון הזה והטיעונים שלהם בהתאם: נדאל לא עמוק כמו פדרר, לא מגוון כמוהו, לעולם לא יהיה כמוהו, תוך שהם לא שמים לב שהוא כבר בדרך לשם.

זה טבעי שתפיסה של אנשים משתנה באטיות, זה מאוד קשה להעריץ שני ענקים במקביל שעל פניו נראים מתחרים על אותה עמדה – כמו הסטונס והביטלס בשנות ה-60, אבל ההשוואה הבלתי פוסקת הזו היא גם קצת מחמיצה. אולי במקום לחכות לשובו של פדרר, הגיע הזמן להעריץ באותה מידה את מי שעשוי להדיח אותו מתואר הגדול מכולם, מישהו שהוא המייקל ג'ורדן של הטניס שאת מלכותו האדירה אנחנו עדיין מתקשים לתפוס באמת.

המפנה

הקיץ האחרון בכלל ואליפות ארה"ב בפרט היוו תקופה מכוננת בקריירה של נדאל ואולי בתולדות הטניס בכלל. הספרדי הציג מן המשחק הראשון בפלאשינג מדו, מול תימוראז' גבאשווילי הרוסי, משהו שתמיד נחשב לאחת מנקודות החולשה שלו: חבטות הגשה. נדאל שינה אחיזה, התחיל להגיש פלאט סרב, העלה ב-10 מיילים לשעה (16 קמ"ש) את מהירות החבטה הממוצעת כשהוא מגיע לסביבות 136 מייל לשעה (216 קמ"ש), וייצר שישה אייסים למשחק ולא פחות חשוב – 40 אחוז מההגשות שלו לא הוחזרו והתפתחו לכדי ראלי. השיפור הזה הדהים את כל עולם הטניס במיוחד לנוכח העובדה שרק לפני חודשיים, על הדשא בווימבלדון, משטח מהיר מזה שבניו יורק, לא הצליח נדאל להגיע אפילו פעם אחת ל-130 מייל לשעה. בזכות כל אלה, הצליח הספרדי לשמור על מאזן נקי משבירות עד לרבע הגמר.

אבל לא רק סרב משופר הציג הספרדי בארה"ב, אלא גם שתי נקודות תורפה קודמות – הבקהנד ומשחק הרשת – השתפרו פלאים. למעשה, עד שלב חצי הגמר חבט נדאל 51 ווינרים יותר מפדרר בבקהנד וזכה ב-72 אחוז מהנקודות כשעלה לרשת, לעומת 62 אחוז של השוויצרי. מספיק מגוון ועמוק בשבילכם? נדאל יצר כמעט מאפס חבטת סלייס בגב היד וביצע אותה לא רע בכלל ושיחק קרוב מאוד לקו הבסיס, לעומת המרחק הגדול שהיה עומד מאחוריו בטורנירים קודמים. כל אלה הפכו אותו כרגע לתופעה נדירה: שחקן כמעט מושלם על כל המשטחים.

השיפור האדיר שעשה נדאל, גרם לג'ון מקנרו, אלוף ארצות הברית ארבע פעמים, לצאת מכליו: "מעולם לא ראיתי שחקן שהיה כל כך טוב והצליח להשתפר כל כך הרבה", ולהכות על חטא: "בעבר פקפקתי ביכולתו להשתפר, אמרתי: 'מי זה לעזאזל הטוני נדאל הזה ומה הוא בדיוק עשה כמאמן כדי לגרום לרפא להשתפר? אבל זה פשוט מבריק מה שהשניים האלה עשו. אפילו אם רפא היה משיג רק חצי ממה שהשיג אפשר היה להגיד את אותם הדברים".

אם יש מישהו שלא הופתע מכך זהו דויד נלבנדיאן הארגנטינאי, שנפרד מניו יורק כבר אחרי הסיבוב השלישי. "כל מה שהוא עושה נובע מאנרגיה טהורה", הסביר המדורג 29 בעולם, "האנרגיה שהוא משקיע במשחק גמר גרנד סלאם שווה לזו שהוא משקיע במשחק פלייסטיישן, אכילת פסטה או שיחה על פורמולה 1 וכדורגל. רפא לא ישן, אני נשבע שהוא לא ישן. במקומו, הייתי נופל מהרגליים כבר אחרי יום. צריך לבלות איתו קצת זמן כדי לקלוט שהוא כמו השפן של אנרג'ייזר". לא פלא שהמרחק בינו לבין יריביו כל כך גדול כרגע, אולי הגדול אי פעם.

sheen-shitof

הכל מתחיל באבחון

בשורה לסובלים ממיגרנות: ככה תוכלו לחזור לחיים נורמליים

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין

האישיות

ראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין ז"ל, שהיה טניסאי חובב, טען תמיד שאפשר ללמוד כיצד מתנהג בנאדם לפי הדרך בה הוא משחק טניס. הוא לא יכול היה לטעות יותר מאשר במקרה של נדאל. הספרדי, שנראה כמו רוצח מיומן בזמן משחקים, מתנהג כמו ילד חנון ברגע שהוא מכניס את המחבט לתיק. אם עוד לא צפיתם במסיבת עיתונאים או ראיון עם השור ממאיורקה, אל תתחילו לעשות את זה. נדאל, גם בגלל האנגלית הקלוקלת שלו, תמיד מרים את הגבה השמאלית שלו ויורה צרור קלישאות נבובות בסגנון: "אני מאוד מאושר שניצחתי", "היה משחק קשה וגם ההתמודדות הבאה היא מול יריב מצוין שיעשה לי את החיים קשים", ואי אפשר בלי: "אני חייב להמשיך לעבוד קשה", שיוצרים אצל חובבי הטניס תחושת ריקנות ומקשים על אנשים להתחבר אליו. עם כאלה ציטוטים קשה לבנות מיתוס.

כך, למשל, העיתונאים האמריקנים היו כל כך להוטים להוציא ממנו משהו שונה לאחר הזכייה בפלאשינג מדו, שהם אפילו שכחו למחוא כפיים בכניסתו לחדר הראיונות, טקס קבוע שנערך לכל זוכה. רק לאחר כמה דקות, נזכר אחד מהם במנהג ואז זה כבר נראה מאולץ. בדיוק כמו התשובות של רפא. "כמובן שהגשם הפריע, אבל זה הטניס ואין מה לעשות", אכזב את מי שציפה אולי לביקורת על מארגני הטורניר. "ההשוואה בין פדרר לביני היא טיפשית כי הוא זכה ביותר תארים", אמר ולא סיפק שום עניין מיוחד לאחת הסוגיות הבוערות בספורט העולמי. נדאל, שעבר בבוקר למחרת בין אולפני טלוויזיה בניו יורק, לא נשבר גם בראיונות קלילים בהרבה. אפילו התקשורת שחיכתה לו בשדה התעופה במדריד סבלה מצניעותו האפרורית כשנשאל האם הוא הספורטאי הטוב בהיסטוריה של ספרד. "אני חושב שזו תהיה שחצנות מצידי. יש את פאו גאסול, פרננדו אלונסו, אלברטו קונטאדור ומיגל אינדוריין", אמר.

אמירותיו הצנועות של נדאל מתיישבות היטב עם סגנון חייו, ששונה לחלוטין מכל כוכב על שאי פעם תפגשו. יש לו את אותה בת זוג, פרנצ'סקה פרלו, כבר חמש שנים, הוא טיפוס מאוד ביישן ומשפחתי ואת רוב זמנו הפנוי מבלה בגולף. כנראה שפחות חשוב לו שתקראו עליו. היטיב לבטא זאת מנחה הטלוויזיה האמריקני, רג'יס פילבין, שאירח לתכנית הבוקר של ABC את נדאל אחרי הזכייה: "על המגרש, עם הבנדנה, השרירים והמבט, אתה נראה כמו דמות מסרט אימה וכאן אתה יושב מולי כמו ילד מתוק. אתה גורם לי אפילו לפלרטט איתך".

גם מעצב העל, רישאר מילה, נשבה בקסם האופי של הספרדי ועיצב שעון במיוחד עבורו, שנקרא: 'טורבילו 027 RM רפאל נדאל'. מילה הסביר את הבחירה: "אני אוהב את הצניעות שלו, האהבה והכבוד לבני אדם, הג'נטלמניות וההתנהגות של לוחם על המגרש". אגב, יוצרו רק 50 שעונים כאלה, כשכל אחד מהם עולה 525 אלף דולר בלבד.

המרדף

הדבר הכי בולט בקריירה של נדאל וביתר שאט השנה מאז שהתאושש מהפציעה בברכיו ומהגירושין של הוריו, הוא הלחץ העצום איתו הוא נאלץ להתמודד. לחץ שכמוהו לא חווה אף טניסאי מעולם. עם כל הכבוד ליכולת ולשיפור, את הקהל מעניינים רק המספרים וזו גם אחת הסיבות שאנשים עדיין מתקשים לבלוע את הצפרדע שנקראת רפאל נדאל באותה הנשימה עם פדרר. תמיד מזכירים לספרדי את מספר תארי הגרנד סלאם בהם זכה השוויצרי, 16, מה שהופך את הקריירה שלו למעין מרדף אחרי ההצלחה של הטניסאי הטוב בהיסטוריה. למרות המעמסה הנפשית העצומה, נדאל רק הולך ומשתפר וגורף עוד ועוד תארים ועומד בגיל 24 על תשעה תארי גרנד סלאם. יחד עם זאת, בסקר שנערך בשבוע האחרון באתר הרשמי של ה-ATP בשאלה מי יזכה ביותר תארים, פדרר זוכה לרוב של 67 אחוזים מול 33 של נדאל בקרב יותר מ-27 אלף מצביעים. סממן נוסף להערכה העצומה לה זוכה השוויצרי, בצדק, מקהל שבשל הערצתו מפסיד את ההתפתחות המדהימה של נדאל.

אסור כמובן לשכוח או להפחית אפילו במילימטר את הישגיו של הפנומן השוויצרי, ששלט בעולם הטניס באופן בלעדי בשנים האחרונות, אבל כדאי להפנים שחילופי השלטון, לצערנו או לשמחתנו, כבר נערכו ונדאל הוא כרגע הטניסאי הטוב בעולם, גם אם לרוב האנשים הוא עדיין לא מצטייר כדמות הרומנטית האולטימטיבית. דווקא טניסאי העבר השבדי מאטס וילאנדר התפכח בזמן: "אני חושב שהזכייה של נדאל באליפות ארצות הברית הפתוחה אומרת שאנחנו חייבים להפסיק לדבר על פדרר כשחקן הטוב בהיסטוריה. אני מאמין בזה לחלוטין. אין שום טעם לומר שרוג'ר הוא הטוב בהיסטוריה עד שלא נראה לאן יגיע רפא. בעצם, כבר עכשיו אי אפשר לומר כזה דבר כי רפא מנצח וינצח אותו בכל טורניר, על כל סוג משטח ובכל גרנד סלאם".

ב-2005, שנת הפריצה הגדולה שלו, נראה נדאל כמו טניסאי חימר מצוין, אבל עם סגנון ומגוון חבטות מוזר שלעולם לא יאפשר לו זכייה בטורנירים אחרים. חמש שנים עברו והיום כבר נראה שהוא בהחלט עשוי לשבור את השיא של פדרר אם ישמור על ברכיים בריאות. כרגע אין מי שיעצור אותו. כבר בעוד חודשיים, בגביע המאסטרס בלונדון, עשוי השור ממאיורקה לשבור עוד שיא כשזכייה תהפוך אותו לטניסאי השני בהיסטוריה שמשלים זכייה בכל ארבעת טורנירי הגרנד סלאם, גביע דייויס, מדלית זהב אולימפית וגביע המאסטרס. האם גם אז ימשיכו העיוורים הרבים לבחון אותו מהזווית שמתעקשת להעריץ את פדרר ולהנמיך מעט את אלו שלידו?

רפאל נדאל טניסאי ספרדי (שני מימין) עם משפחת המלוכה הספרדית. Handout, GettyImages
על גג העולם. נדאל עם משפחת המלוכה הספרדית/GettyImages, Handout
  • עוד באותו נושא:
  • רפאל נדאל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully