החזירו בריבית

הכי קל ליפול על מישהו ואז להגיד "אמרתי לכם, "הוא חתיכת אפס", אבל מה קורה אם אותו שחקן או קבוצה חוזרים ומראים למה הם קיבלו את כל הרעש והצלצולים בפגרה? כל השבוע פמפמו פרשני ה-NFL כמה הג'טס אוברייטד והריצו בדיחות על רקס ריאן ועל אחוזי המסירה של מארק סאנצ'ז. הוסיף כריס קארטר, פרשן ESPN, בטיעון מקורי: "סאנצ'ז שיחק בשנה שעברה כמו שחקן מכללות טוב, השנה הוא משחק כמו רוקי".

כולנו יודעים מה קרה ביום ראשון, כשסאנצ'ז וריאן רשמו ניצחון ביתי מרשים על הפטריוטס של בריידי ובליצ'ק. מי שראה את הסדרה הדוקומנטרית, "הארד נוקס", על ההכנות של הג'טס, ראה עד כמה מארקי סאנצ'ז עבר קשה כל הפגרה. הוא צבר שעות בחדרי הוידאו, על המגרש עם התופסים ושיפר את היכולות הווקאליות שלו בחדר ההלבשה, שכללו גם בדיחה של קבוצת ההגנה (אלה לא נשארו חייבים ומילאו את הרכב שלו בספוג).

אם חשבתם שזה ישתיק את השונאים, אתם טועים. הציידים הרעבים לטרף כבר משחיזים את הסכינים, כשהבאות בתור הן שתי קבוצות הפלייאוף ללא ניצחון, מינסוטה ודאלאס. ומה יקרה בשבוע הבא? הקאובויס יבואו ליוסטון להראות שהם עדיין הקבוצה מספר אחת בטקסס, ומינסוטה לא תפסיד לדטרויט. והשונאים? הם ימשיכו לשנוא.

ברור, ככה זה היה מהתחלה. פיטסבורג היא דבר ראשון הגנה, וההרחקה של הק"ב שיכול לספר כמה מור"קים לבני סלע, לא הייתה אמורה לשנות הרבה בנושא זה. טרוי פולמאלו ואהרון סמית', שני הכוכבים של הגנת הברזל, סופסוף בריאים וגם נמצאים בכושר מצוין. הסייפטי בעל שיער מיליון הדולר חטף ומירר את החיים של וינס יאנג, שכבר קבע פגישה עם הפסיכיאטרית שלו.

אפשר בקלות לטעון שהסטילרס יכולים להסתדר בלי ביג בן, אבל בלי פולמאלו זה כבר סיפור אחר. פיטסבורג כמעט וסגרה משחק שני בלי לספוג טאצ'דאון, אבל 59 שניות לסיום נייט וושינגטון, סטילר לשעבר, הרס במעט את החגיגה והשאיר את הרייבנס כקבוצה היחידה שלא אפשרה ט"ד. הסטילרס, שסובלים עכשיו מפציעה של דניס דיקסון, רשמו את שני הניצחונות שלהם על קבוצת לא רעות בכלל (טנסי ואטלנטה). נכון, המשחקים היו מגעילים וכללו הרבה מהלכי ריצה אבל אפשר להבין את מייק טומלין, שנמצא כרגע ללא ק"ב נורמלי. בשבוע הבא הם יוצאים לטמפה ביי, שגם לה יש מאזן מושלם (משהו לא נשמע טוב במשפט הזה, אבל זאת האמת) ואנחנו נמשיך לראות את אותה הגנת ברזל עובדת ומוציאה ליריבים את כל החשק לשחק. ואחר כך הם ירוצו, ויוציאו לנו את החשק לצפות בהם משחקים.

עוד קרב מרתק על הזכות הבלעדית להיות בכותרות בגלל הסיבות הלא נכונות. פארב מסר לשחקנים הלא נכונים וסטיבנס-הולינג עדיין לא החליט אם הוא רוצה לרוץ או לא. שניהם בהחלט הרימו את הרף השבוע, אבל דונובן מקנאב הוא הסיבה להפסד של הרדסקינס והוא הגולם השבועי.

מקנאב הלהיב את הקהל בפד-אקס פילד עם תצוגה אווירית נהדרת בשלושת הרבעים הראשונים. שלוש דקות לסיום, 20:27 לרדסקינס, דאון שלישי ופתאום מקנאב הפך מאותו ק"ב מנהיג, מנוסה ויעיל לאותו ילד מתלהב מסירקיוז. הוא החליט לזרוק לפח את כל הסיבות שבגללן וושינגטון החליטה ללכת עליו במקום על ילד צעיר, בניסיון כושל למצוא את ג'ואי גאלוויי באנד-זון. איפה היה הניסיון של מקנאב? למה לא ללכת על מסירה קצרה, להשיג דאון ראשון ולהריץ את השעון? הטקסאנס הענישו אותו עם אנ-דרה ג'ונ-סון בתפיסה מהסרטים. המשחק הזה היה בעצם תמצית הקריירה של מקנאב ב-67 דקות. הוא מזכיר קריירה של שחקן טלוויזיה בסדרת סיטקום חמודה שחולם להיות כוכב קולנוע גדול, אבל לא מצליח להשתחרר מהדמות שלו (מישהו אמר אד אוניל?). הוא אולי יצליח לעבור בין הרשתות, אבל בסופו של יום הוא נתקע עם הפאנץ' ליין הלא מצחיק.

דניס דיקסון - פיטסבורג, מיניסקוס, ייעדר שלושה-חמישה שבועות

דרל ריוויס - ג'טס, שריר אחורי, יעדר לפחות שבועיים

ג'ייסון ויטן - קאובויס, זעזוע מוח, כשיר ליום ראשון

פרסי הארווין, מיניסוטה, ירך, יעבור סדרת בדיקות נוספות לאחר שלא נמצא נזק

בילי בג'מה, סט לואיס, ברך, יעדר שבועיים-ארבעה שבועות

רג'י בוש, ניו אורלינס, ברך – יעבור בדיקת MRI

לארי פיצג'רלד, אריזונה, ברך, כשיר ליום ראשון

מייקל טרנר, אטלנטה, מפשעה, בספק למשחק הבא

ג'ייק דלהום, קליבלנד, קרסול, עדיין בספק למשחק הבא

קני מקינלי, דנבר – נמצא ירוי, כנראה התאבד