חתונה שנייה: מה מאפיין את החיבור המחודש בין בלאט למכבי ת"א?

לאורך העונה שעברה שמר דייויד פדרמן על קשר עם ליאור אליהו, וראשי מכבי תל אביב רצו לראות את הפורוורד חוזר ללבוש צהוב. בזמן שדייויד בלאט היה בליגת הקיץ בלאס וגאס המגעים בין מכבי לאליהו הואצו. בלאט ידע עוד בשלהי העונה שעברה כי הנהלת מכבי רוצה לחזק את הצביון הישראלי של הקבוצה, ואף הסכים לגישה הזו. זאת אחת הסיבות לשיחות השכנוע הארוכות שלו עם אלישי כדיר, שלבסוף עזרו להביא את הפורוורד לקבוצה. אולם ליאור אליהו לא היה ממש בתכניות שלו. יממה לפני גיחה קצרה ארצה במהלכה נפגש עם עוזרו גיא גודס, הוא שמע כי המגעים בין הצדדים הואצו, וכי מכבי הגיעה להבנה עקרונית עם אליהו. עתה רק מחכים לאישורה של ויטוריה לשחררו. בלאט הרים כמה טלפונים לארץ והביע בפני מקורביו את מורת רוחו כלפי המהלך. מדובר בשחקן ישראלי שלא ממש רצה, ועלותו הגבוהה לא בדיוק מקלה על תקציב הרכש. בנוסף, צירופו יוצר בעיה מקצועית מבחינת העומס בעמדות הפורוורדים וסגנון המשחק של הקבוצה. למטוס חזרה ארצה עלה בלאט בידיעה שלמרות דעתו בעניין, ליאור אליהו ככל הנראה ישחק במכבי תל אביב.

"דייויד אמר לי שהוא לא מחליט אילו שחקנים יגיעו ואילו לא. יש לו כמובן מילה בעניין, אבל זה עדיין תלוי במה שההנהלה רוצה", אמר דורון פרקינס בעיצומו של המו"מ עמו. "אם אני כמאמן, אפילו בקבוצה מליגה ח', לא מקבל את מה שאני חושב שצריך, לא שומעים לי ומכתיבים לי, אז אני לא מאמן, אני עבד", אומר משה ויינקרנץ, "יש הבדל כשאני בא לקבוצה ויש בה שחקן שחתום עוד קודם לטווח ארוך. זה מצב נתון שאני חייב לכבד, כפי שאני רוצה שיכבדו את החוזה שלי. אם בהנהלה הציעו לי מישהו שמקובל עליי, זה בסדר ויש שיתוף פעולה. לא יודע את מי בלאט רצה ואת מי לא, אבל אם יש שחקנים שהמאמן לא רצה והוא נשאר בתפקיד, אז או שהוא לוקח אחריות או שהוא הולך הביתה".

החתמת אליהו ודברי פרקינס מאפיינים את מערכת היחסים החדשה שנרקמת בין בלאט למכבי תל אביב. בקדנציה הראשונה שלו בלאט נחשב למוח מאחורי הקבוצה הגדולה של תחילת שנות ה-2000, כאיש שבנה אותה והקנה לה יסודות, והצלחתה יוחסה לו באופן שווה לפיני גרשון, ובעיני לא מעט אנשים אפילו יותר. הפעם בלאט ומכבי מתאחדים שוב, בנסיבות שונות, שמשפיעות באופן מוחלט על זהות הקבוצה בעונה הקרובה, וכתוצאה מכך על סיכויי הצלחתה.

בלאט שילם בקיץ הנוכחי את מחיר העונה הקודמת שעברה על מכבי. פיני גרשון הגיע כמשיח, כמושיע, והנהלת מכבי, בניגוד לעבר, לקחה צעד אחורה. גרשון קבע בחוזהו כי שרון דרוקר יהיה עוזרו, וההנהלה הסכימה. גרשון צירף זרים יקרים כמו אלטון בראון, צ'ארלס גיינס, די בראון וארון מגי, שבדיעבד לא תרמו לקבוצה בטווח הארוך, וההנהלה לא פצתה פה. כששמעון מזרחי התעקש על גל מקל, גרשון ייבש אותו והגארד עזב.

אבל לבסוף גם גרשון הבין את מגבלות הכוח, כששחררו לו את מאצ'יי לאמפה באמצע העונה שעברה ללא מחליף, וכשהראו לו את הדרך הביתה בסופה. לבלאט אין מעמד כזה במכבי, למרות ההערכה הרבה אליו במועדון ומחוצה לו. קברניטי מכבי היו מרוצים מדיאור פישר, בלאט פחות רצה אותו בקבוצה, אך למרות זאת קיים היו"ר שמעון מזרחי מו"מ עם סוכנו, אבי זילברמן. פישר לא במכבי כי המו"מ נכשל בשל פערים כספיים, ולא בגלל שבלאט לא השתגע על השחקן.

מכבי יודעת שבלאט הוא לא איש ששובר את הכלים, אלא כזה המחויב למערכת. "זה טיימינג מוצלח עבור שני הצדדים מבחינת הזהות החדשה שהם מנסים לגבש למכבי", סבור אריק אלפסי. "העונה האחרונה של מכבי לא הייתה טובה מכל הבחינות, גם מקצועית גם תדמיתית. דייויד, עם התדמית הנקייה שלו, עם הפאסון, האלגנטיות והג'נטלמניות, יכול לשדר דברים אחרים עבור מכבי".

”לא נורא אם נצליח פחות, כל עוד יהיה כיף", אמר דייויד פדרמן הקיץ, וזה המוטו של מכבי העונה. החזרת הצביון הישראלי לקבוצה, כשההצלחה אינה בראש סדר העדיפויות. כל מי שגרשון זרק או ייבש הוחתם ומיד. טל בורשטיין חזר, יניב גרין, שביקר את המאמן, המשיך, שחורציאניטיס, שלא ממש זכה ממנו להרבה קרדיט באולימפיאקוס (ובצדק), הוחתם. כאילו מכבי עושה דווקא לגרשון. במובן הזה, בלאט, מאמן שיודע להסתדר עם שחקנים ובטח עם שחקנים ישראלים, מתאים מאוד לתפקיד זה שיגשים את החזון של ההנהלה.

"הלחם של מכבי זה הכדורסל הישראלי, וכולם ראו את חוסר הפרופורציה שהיה במבנה הקבוצה בשנה שעברה", אומר יורם חרוש. "לכן אני מניח שהצביון הישראלי מתאים לדייויד, השאלה היא מה מערכת ההגדרות ומה הציפיות המדויקות. במכבי לוקחים בחשבון שזה יכול לבוא על חשבון הצלחה בזירה האירופאית. אני חושב שהם לקחו סיכון מחושב, השאלה אם זה יעמוד במבחן התוצאה כי אנחנו מכירים את מערכת הלחצים במכבי. מעבר למבחן התוצאה יש גם את מבחן הדרך, ובמבחן הזה אין לי ספק שדייויד יעמוד בהצלחה גדולה".

אבל הדרך תהיה קשה ומפותלת, משום שלצביון עליו החליטה ההנהלה יש משמעות אדירה על תקציב הקבוצה ויכולותיה. מכבי חסרה גארד נוסף, שייתן לה עומק בעמדות 1-2, וסובלת מריבוי שחקנים בקו הקדמי. גרשון ועוזרו בעונה שעברה שרון דרוקר מקבלים שכר לפי חוזיהם, אליהו משתכר כ-750 אלף דולר בעונה, עלותו של כדיר בשלוש השנים הבאות היא כמיליון דולר, וכל אלה ועוד נוגסים בתקציב הזרים. לבלאט אין הרבה אפשרויות עם התקציב הזעום שהשאירו בידיו.

בלאט מסכים לעבוד תחת מגבלות גדולות, ומכבי לא באמת נותנת לו את כל הכלים, ההכרחיים לטעמו, כדי להצליח. זה זמן רב שבלאט רוצה החתים שחקן בעמדה מספר 2, ומעוניין בקירק פני, אבל הובהר לו מההנהלה כי תחילה צריך לשחרר את אחד מהגבוהים, אלישי כדיר, ג'ף פוט או יניב גרין. וגם אם ישחרר, יש הגבלת תקציב והמחיר עליו ישלמו יהיה של עד 250 אלף דולר. בלאט היה מעוניין בדן שמיר כעוזרו, למרות שזה לא שש לחזור לעמדת עוזר המאמן. אבל המשכורות הגדולות שמכבי משלמת לגרשון ודרוקר יחד עם ההשקעה בישראלים, לא גרמו לה להתאמץ להחזיר את שמיר. הסכמתו של בלאט ושיתוף הפעולה שלו עם אסטרטגיית ההנהלה הופכים את מכבי הנוכחית לקבוצה שלא ממש נבראת בצלמו, ואם היה מקבל את התקציב ובונה סגל לרוחו, סביר להניח שהיינו רואים שחקנים אחרים בצהוב.

איך יכול להיות שאחד המאמנים הבכירים באירופה מתקפל בסוגיות חשובות לגבי קבוצתו והצלחתה? מכבי חיפשה ומצאה מאמן מוכר, מעוטר ומוכח, שמכיר היטב את המערכת ונוח לעבוד איתו, אבל גם בלאט מצא בדיוק את שחיפש. הכישלונות האחרונים בקבוצות האירופאיות הפכו אותו צנוע יותר; השמועות אומרות כי הפסיד כ-2 מיליון דולר בבנק של מוני פנאן, כך שמשכורת קבועה ממכבי בהחלט חשובה לביטחונו הכלכלי; בלאט לא מחפש רק אתגר מקצועי, אלא מקום בטוח. הוא השלים עם החתמתו של סופוקליס שחורציאנטיס, סנטר כבד שלא תואם לסגנון שחקני הפנים שהוא מעדיף, ומשלים עם כך שההנהלה מגבילה אותו בתקציב וברכש, כי אחרי השנים הקשות הוא מחפש קצת שקט וביטחון במקום העבודה.

"הייתי עוזרו של בלאט באפס פילזן", מספר דני גוט, "היינו במקום השני בליגה עם אותו מספר נקודות כמו לפנרבחצ'ה, עד שכמה שחקנים בכירים החליטו לא רצו לעלות למטוס למשחק טופ 16 נגד פרטיזן, כי חששו לביטחונם נוכח המצב הביטחוני בסרביה. אנחנו נסענו עם שאר השחקנים, שהרגישו פגועים, נוצרה אווירה לא נעימה והשחקנים הרגישו לא מלוכדים. הבעיות מהן סבל בלאט בקבוצות האירופאיות שלו לא נבעו מסיבות מקצועיות הקשורות בדייויד, אלא בסיבות שלא תלויות בו".

בלאט התגמש בתנאי שכרו לטובת המשרה. הוא בא נוח ונינוח, בוגר הרבה יותר, לא בא להיכנס לעימותים, אלא בא לקבל משכורת בזמן כשהמשפחה בארץ. אחרי השפל שחווה עם אריס, דינמו מוסקבה ופילזן, זה הזמן הכי טוב בקריירה מבחינתו לחזור. "אני סבור שבלאט לא חזר מחוסר ברירה, אבל אין כמו לאמן קבוצה בבית, זה מצב לא פשוט עבורו לעבור ממקום למקום באירופה עם כל המשפחה שלו", אומר אלפסי. "קבוצה גדולה כמו מכבי תל אביב זו תמיד חוויה ותמיד מקפצה לכל מאמן. בלאט מגיע כמאמן יותר מוערך בקדנציה הזאת, הוא השיג את זה בשתי ידיו, הוא מגיע כמאמן מוערך ולא כמאמן לחוץ שצריך להוכיח את עצמו, מה שקרה למאמנים עד עכשיו אחרי פיני גרשון".

אכן בלאט לא צריך להוכיח את עצמו, וצלו של גרשון רחוק מלהעיק עליו אחרי העונה הכושלת אשתקד, אבל דווקא אותו כישלון מקצועי יחייב אותו מול הקהל והמערכת. ההנהלה לא תסבול עוד עונה שמסתיימת באובדן אליפות והדחה מהיורוליג על ידי קבוצה קטנה. מבחינה זאת בלאט מגיע למכבי כאיש הנכון בזמן הנכון. "הוא ממש לא המוצא האחרון, היו צריכים להביא אותו כבר לפני שלוש שנים, אחרי שספאחיה עזב", סבור דני גוט. "היה אז רצון של שני הצדדים ובלאט היה מעוניין מאוד לבוא, אבל לפעמים לדברים יש את הזמן שלהם".

מכבי ניסתה בשנים האחרונות הכל - מאמן זר (ספאחיה), מאמן צעיר (קטש), מאמן ותיק (בירנבוים), מאמן מעוטר ומנוסה (שרף) ומאמן מיתולוגי (גרשון), ונכשלה עם כולם רק כדי לפנות לבלאט ברגע האחרון כדי שיציל את הקריסה המקצועית של המערכת. "בלאט לא בא בתור מושיע, המושיע בזמנו היה פיני גרשון, שבא כמשיח", טוען ויינקרנץ. "דייויד ממש לא בא באותו מעמד ואני מניח שזאת פשוט האופציה הכי נוחה לו. הוא מאמן מצוין, אבל כשבודקים מה עבר עליו בשנים האחרונות, אסור לשכוח גם מה עבר עליו בקדנציה הראשונה במכבי תל אביב, כשאלפים צעקו לו להתפטר".

זאת גם לא הפעם הראשונה שבלאט מסכים לקחת על עצמו את האחריות ולאמן סגל שלא בנוי מהמסד ועד הטפחות לפי מידותיו. באריס הגיע באמצע העונה, ניסה ונכשל; בבנטון הוא ניסה והצליח. בעונתו הראשונה באיטליה היו לבלאט את אנדראה ברניאני הצעיר, דרו ניקולס, רמנואס שישקאסקאס, מרכוס גורי וניקוס זיסיס, קבוצה לא רעה בכלל. "טרביזו שיחקה כדורסל נהדר עם התקפת פרינסטון, ולבלאט היה אפקט חזק על הקבוצה", מספר סטפאנו פיני, עיתוני "יורובאסקט איטליה", "אבל מי שבנה אותה היה הג'נרל-מנג'ר הכי טוב באיטליה, מאוריציו גרארדיני. בעונה השנייה טרביזו סבלה מעזיבתו של גרארדיני, שמונה לסגן נשיא טורונטו ראפטורס, ובלעדיו היא הפכה לג'ונגל. בלאט ניסה כל מה שהוא יכול על הפרקט, והשיג תוצאות טובות, אבל החתמתו של ארזם לורבק, בניגוד לתקנון, גמרה את הקבוצה, והיא גם החלה להפסיד כסף. בלאט אימן את הקבוצה בצורה מבריקה, אבל לצערו הגיע לארגון מצליח ב-2005 ועזב ג'ונגל ב-2007".

בניגוד לקדנציה הראשונה במכבי, אותה התחיל כגאון עמוס פוטנציאל וסיים בבושת פנים כשפדרמן "שומע את הקולות" מהיציע, בלאט ומכבי מגיעים לקדנציה השנייה שלהם כמו זוג גרוש שמתחתן בשנית. "בלאט הפך למאמן טוב ומנוסה יותר, עם זכייה בלתי נתפסת באליפות אירופה עם רוסיה. הוא השתבח, הוא מגיע מוכן יותר, בוגר יותר, מבין יותר, וכמו שהוא אמר, אין ספק שהוא ילמד מהטעויות. הרי כל הזמן אנחנו מתקנים", אומר חרוש. "אני חושב שהמינוי של דייויד במכבי הוא מינוי מעולה, לא יכול להיות טוב מזה. גם רמת הציפיות אחרי איבוד האליפות היא פחות מהציפיות שהיו קודם".

מכבי ובלאט לא רק באים מאהבה גדולה ולוהטת, אלא עם הערכה הדדית, עם בשלות שנובעת מניסיון העבר שלהם יחד ולחוד. שני הצדדים יודעים מה יקבלו, ולא מדובר בפשרה – כי המאמן ראוי וגם המועדון – אלא בהבנה, בהתמודדות עם מציאות מסוימת. מכבי יודעת שלא תקבל כדורסל נוצץ כמו שסיפק גרשון, וכרגע היא לא יכולה לחלום על אליפות אירופה, אבל היא יודעת שתקבל מאמן לויאלי, שלא מספק הצהרות מקוממות בתקשורת, ייצוגי, מבין כדורסל, שיספק למערכת את הצביון הישראלי לו היא נואשת.

בלאט, מאידך, ידע לקבל את התערבותה של המערכת, להתגמש בלא מעט תחומים, ולקבל בתמורה משרה רמה במועדון מסודר, שיכול, אם יצליח מעל ומעבר בשנים הבאות, להחיות מחדש את חלומו לאמן ב-NBA, חלום שנראה כיום יותר כהזיה. בלאט מוערך ברוסיה, ושבועות ספורים לפני חתימתו במכבי נעשו גישושים בין דייויד בלאט וניו ג'רזי נטס, אותה רכש האוליגארך הרוסי מיכאיל פרוחורוב. הצדדים בדקו אפשרות לצרפו לצוות המקצועי, בלאט הביע התלהבות רבה לגבי המהלך ולא הסתיר את רצונו להגיע, אבל נכון לעכשיו זאת רק אופציה עתידית. החיבור המחודש בין בלאט למכבי הוא חיבור בו שני הצדדים פועלים מהראש ולא רק מהלב. כמו תמיד במכבי, המבחן היחיד שיקבע אם החתונה השנייה הייתה מוצלחת יהיה מבחן התוצאה.