סכנה ושמה איברהימוביץ'

אז נכון, זו לא חוכמה לנצח את שאלקה בימים אלה. כבר דיברנו במדור זה על בניית הסגל השערורייתית של פליקס מגאת, ונציין רק עובדה מדהימה אחת – המאמן השתמש בארבעת משחקי הליגה מפתיחת העונה בארבעה (ארבעה!!!) שחקנים שונים בעמדת המגן הימני. כולם נחלו כישלון חרוץ. ההגנה של שאלקה לא קיימת, הקישור לא מתפקד, צמד חלוצי הרכש הראוותנים לא מקבלים כדורים כלל, ומאמן עם פחות מוניטין ממגאת היה מקבל כבר את מכתב הפיטורין, ובצדק רב. גם אם מוני הראל ואלי טביב היו משתפים אתמול (ראשון) פעולה בחוד של דורטמונד היה לה סיכוי לא רע לצאת עם נקודות בדרבי של חבל רוהר, אבל אי אפשר שלא להתפעל מהחניכים של המאמן יורגן קלופ. אם מנואל נוייר לא היה נותן את אחד המשחקים הטובים בקריירה, הצהובים-שחורים היו רושמים את הניצחון הגבוה ביותר בתולדות הדרבי.

קלופ בונה בדורטמונד קבוצה אטרקטיבית להפליא בתקציב מוגבל יחסית, ומתבסס בעיקר על צעירים מוכשרים. קווין גרוסקרויץ באגף השמאלי כבר היה בסגל הרחב של גרמניה לפני המונדיאל, והוא צפוי לזהור על הבמה הבינלאומית בעתיד הקרוב. מאריו גוטצה בן ה-18 הוא ילד פלא אמיתי, המגן השמאלי מארסל שמלצר עושה התקדמות אדירה, וכמוהו גם הקשר סוון בנדר. על המקהלה מנצח הפליימייקר הגאון נורי שאהין בן ה-22, שחקן שנולד בגרמניה וגדל במחלקת הנוער של דורטמונד, אך בחר לייצג את נבחרת טורקיה דווקא.

עם זאת, הסיפור הגדול ביותר של קלופ שייך לקשר היפני שינג'י קגאווה. הבחור הצנום כבש בשבוע שעבר את שער הבכורה בבונדסליגה בניצחון על וולפסבורג, ולקראת הדרבי לא התבייש להכריז בתקשורת: "ננצח את שאלקה, ואני אבקיע צמד". הבטיח – וקיים. המשחקים הראשונים של היפני החוצפן בגרמניה לא פחות ממדהימים, אבל מעניין במיוחד לגלות שדורטמונד שילמה תמורתו לאוסאקה 350 אלף יורו בלבד. גם במחיר גבוה פי עשרה אפשר היה להכתיר אותו לעסקת השנה באירופה, ומכאן זה יכול רק להשתפר. דורטמונד השיגה ניצחון רביעי רצוף, אם סופרים את ה-3:4 הדרמטי על קרפאטי בליגה האירופית, ולאור הפתיחה החלשה של כל המועמדות הטבעיות לאליפות, היא יכולה להתחיל לחלום בגדול.

עוד חדשות טובות לקוראים הראל וטביב – הם לא ההנהלה השערורייתית ביותר בכדורגל האירופי. התואר הזה שייך בלעדית לארל אביניון - העולה החדשה בצרפת, שעשתה הכל כדי להרוס לעצמה את העונה הגדולה בתולדותיה. למעשה, היא נמצאת בליגה הבכירה לגמרי בלי להתכוון – המאמן מישל אסטבן הצליח, באופן לא צפוי לחלוטין, להצעיד את הקבוצה מהליגה החמישית לראשונה תוך חמש שנים. אפילו העלייה לליגה השניה ב-2009 התקבלה בהפתעה, והטיפוס לפסגה הציב את המועדון בפני בעיות חסרות תקדים. הסיכויים לשרוד היו נמוכים מאוד מלכתחילה, אבל למה לא ליהנות משנה חלומית, לארח בכבוד את מועדוני הפאר של צרפת, ואולי לרשום סנסציה או שתיים? אז זהו, שבארל-אביניון זה לא עובד ככה.

כבר ביוני הודח הנשיא ז'אן-מארק קונראד בישיבת הנהלה סוערת, בעוון פשע חמור במיוחד. קונראד העז להחתים את המאמן אסטבן על "חוזה עתק" בשכר 35 אלף יורו בחודש. אסטבן כבר זכה להשוואות עם גי רו האגדי שהעלה בזמנו את אוקזר מהליגה השישית, ופחות מחצי מיליון יורו בשנה זה כסף מצחיק בהתחשב בהכנסות להן זכה המועדון בזכות העלייה, אבל לחברי ההנהלה זה לא הזיז. הנשיאים המשותפים החדשים, מארסל סאלרנו ופרנסואה פרו, עשו לו את המוות בפגרה, התלבטו במשך חודש שלם אם להשאירו בתפקידו, ורכשו כמעט 20 שחקנים חדשים מבלי להתייעץ איתו, כולל הבלם הספרדי פרנסיסקו פאבון (פעם הבטחה גדולה בריאל מדריד) ואנג'לוס כריסטיאס שלא עשה הרבה מאז יורו-2004.

אסטבן התלונן על יחס מזלזל ושקל להתפטר בעצמו, וארל-אביניון פתחה את העונה עם ארבעה הפסדים. אם נהיה כנים, גם במצב תקין זה היה צפוי, אבל סאלרנו ופרו הגדירו את ההתחלה ככישלון, והחלו לחפש שוב מאמן חדש. אפילו לואיס פרננדז סירב לצמד בשבוע שעבר, ובינתיים הושעה אסטבן מתפקידו לקראת המשחק הביתי הגדול מול מארסיי. האלופה ניצחה 0:3, הנחילה לעולה החדשה הפסד חמישי, וכעת מצפה המאמן המצליח ביותר בצרפת לפיטורים. את סיפורו של גי רו הוא כבר לא ישחזר. ככה זה כשאתה עושה מעל ומעבר, תרתי משמע.

על הכישרון של דימיטאר ברבאטוב מעולם לא היה ויכוח, אבל האוהדים באולד טראפורד לא בדיוק סימפטו את הסקורר הבולגרי מאז הגעתו לפני שנתיים תמורת 30 מיליון ליש"ט. הבעיה נעוצה בעיקר בגישתו – ברבאטוב הוא אדם מתנשא ולא חברותי במיוחד, שנוטה להיעלם ממשחקים. הוא הפגין ניצוצות של גאונות טהורה, כמו בניצחון על וולפסבורג בליגת האלופות בעונה שעברה, אבל 21 שערי ליגה בשנתיים לא הספיקו כדי לשכנע את הפרשנים, ומנצ'סטר יונייטד שיחקה פעמים רבות טוב יותר עם ווין רוני כחלוץ חוד בודד.

אחרי קיץ של שמועות על החתמת חלוץ יציב יותר (אם כי קשה לומר שקארים בנזמה, היעד מספר אחת של אלכס פרגוסון, עונה על ההגדרה) נותרו השדים האדומים ללא רכש טרי בחוד. חמור מכך – רוני עדיין לא התאושש מהפציעה / המונדיאל / המעללים מחוץ למגרש (מחק את המיותר), ולא מזכיר את הכוכב שהיה ראוי להתמודד על תואר שחקן השנה בעולם רק לפני חצי שנה. זו הייתה הזדמנות פז עבור ברבאטוב להוכיח מה הוא שווה, והוא לקח אותה בשתי הידיים. השלושער המזהיר מול ליברפול סיים חודש חלומי עם שישה כיבושים בחמישה משחקי ליגה, והמון חדוות משחק. המספרת לרשתו של פפה ריינה נכנסה הישר לספרי הזהב של הכדורגל האנגלי.

גם נאני הואשם תמיד שהוא משחק פעם כן, פעם לא, פעם למה לא. לא עוד. היבול של הפורטוגל מאז פתיחת העונה מצוין, והוא מגלה יציבות יוצאת דופן בסטנדרטים שלו. שער ובישול מול ווסטהאם, שני בישולים מול אברטון, בישול ובעיטה לעמוד מול האדומים, וגם הרבה מאוד עבודה שחורה והשקעה. זה לא סוד שנאני מת על משבצת הקיצוני הימני, והפציעה הקשה של אנטוניו ולנסיה תאפשר לו לשחק בעמדה האהובה עד לסיום העונה. זו עשויה להיות עונתו הגדולה ביותר באולד-טראפורד עד כה.
ואולי ברבאטוב ונאני רק מרוויחים מכך שלא שיחקו במונדיאל? הנה סטטיסטיקה מדהימה שלא שמתם לב אליה. בהרכב יונייטד היו אתמול (ראשון) שלושה שחקנים בלבד שנסעו לדרום אפריקה, וגם נכשלו בה (רוני, פטריס אברה ונמאניה וידיץ'). בהרכב ליברפול היו 10 משתתפי גביע העולם (רק המגן השמאלי פול קונצ'סקי לא הדרים ביוני), ואם סופרים את הספסל מספרם מגיע ל-14.

זלאטן איברהימוביץ' התקבל על ידי העיתונות האיטלקית ואוהדי מילאן בערך כמו משיח, ומעניין מאוד כמה זמן יימשך סיפור האהבה הגדול. התקרית ביום שלישי האחרון עשויה להיות משמעותית בהקשר זה. אחרי שהבקיע צמד מול אוקזר בליגת האלופות, התראיין זלאטן בשידור חי בתוכנית פופולרית בהשתתפות אריגו סאקי. מאמן העבר המפורסם העיר בצחוק שהוא כבש את השער הראשון בזכות רגליו הארוכות, וקיבל תשובה מוחצת: "מצחיק מאוד. אתה מדבר יותר מדי וכותב יותר מדי. אם אתה לא אוהב אותי, פשוט אל תצפה במשחקים שלי". סאקי ההמום, שכלל לא התכוון לפגוע בשבדי, הגיב: "אתה צריך ללמוד כללי נימוס".

ובכן, זלאטן לעולם לא יהיה מנומס. האיש ששלח, באמצעות סוכנו, את פפ גווארדיולה לטיפול בבית חולים פסיכיאטרי, סובל מבעיות אגו חריגות אפילו במונחים של כוכבי-העל המצויים. בינתיים הוא הספיק להחמיץ פנדל בהפסד בצ'זנה, נראה עצבני למדי בתיקו 1:1 מול קטאניה, וההמתנה לשער הבכורה בליגה עלולה להוציא אותו מדעתו. על האווירה שיוצר זלאטן בחדר ההלבשה יעיד המקרה שצולם בשבוע שעבר באימון מילאן, כאשר השבדי בעט בראשו של החלוץ הצעיר רודני סטראסר כדי להשתעשע, ואז הסתובב מבלי להתייחס לקורבן המתיחה.

סגנון המשחק של זלאטן יכול להתאים למילאן העונה, והוא מסוגל לפרוח לצידו של רונאלדיניו, אבל אישיותו עלולה להרוס כל חלקה טובה בקבוצה. אם האוהדים יתחילו יום אחד לשרוק לו בוז, כדאי לזכור את האמירה המיותרת כלפי סאקי. אחרי הכל, אריגו היה ונשאר אליל גדול בסן-סירו בזכות קבוצת החלומות שבנה בסוף שנות ה-80', וביציעים עדיין מעריכים אותו יותר מאיברהימוביץ'.

מבט על טבלת הבונדסליגה מגלה נתון מדהים – באיירן מינכן כבשה פחות מכל קבוצה אחרת. האלופה לא מצאה את הרשת כבר שלושה משחקים ברציפות (הפסד 2:0 בקייזרסלאוטרן לווה בתוצאות תיקו מאופסות בבית מול ברמן וקלן), מה שמשאיר אותה על שני שערי זכות בארבעה משחקים, ולכן מקבל הביקור אצל הופנהיים השאפתנית משמעות מיוחדת.

לואיס ואן-חאל שולח את חניכיו לקרב חשוב כבר מחר, במחזור אמצע השבוע, במגרשה של הקבוצה שלא איבדה נקודות העונה, וגם לא הפסידה לבאיירן במשחק ביתי בהיסטוריה הקצרה שלה בליגה הבכירה. מצד שני, היא גם מעולם לא ניצחה אותה (2:2 לפני שנתיים ו-1:1 במחזור הפתיחה בעונה שעברה). "זה רק עניין של זמן. קלן הסתגרה בהגנה, וכדי לפרוץ בונקר צריך מזל שהיה חסר לנו", הסביר ואן-חאל. בונקר זה הדבר האחרון שמצפה לו בהופנהיים. עכשיו נראה אותו.