וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משחק חייהם

16.9.2010 / 22:35

אם הג'טס לא ינצחו את ניו אינגלנד, העונה שרק החלה תיגמר עבורם מהר מאוד. בסך הכל מחזור שני, אבל החרב על הצוואר

רקס ריאן הוא התוספת הכי טובה ומרעננת בשנים האחרונות ב-NFL. בליגה שראשי התיבות שלה, כפי שמכנים אותה השחקנים, הם No Fun League וששורצת מאמנים בונקרים כמו ביל בליצ'יק שאומרים הרבה ולא אומרים דבר, אחד שלא דופק חשבון, ועוד כזה שבא מבית מדרשם של באדי ריאן ובריאן ביליק, הוא חיזוק מבורך. עוד לפני "הארד נוקס", זכורה במיוחד ההצהרה של ראין לפני משחק גמר ה-AFC באינדיאנפוליס כשאמר: "אהיה בשוק אם לא נעלה לסופרבול".

עודף ביטחון? שחצנות? הומור עצמי? סביר להניח שהכל ביחד. רק שריי לואיס לקח את ריאן מאוד ברצינות בשבוע שעבר, כשאמר שהשחקנים שלו יצטרכו לפדות את הצ'ק הגדול מאוד שהוא כותב עבורם. ביום שני, אחרי ההפסד לבולטימור, הסכום הזה נראה גבוה מעט יותר. לואיס 1, ריאן והג'טס 0.

כשספורטאים עולים למגרש הם אמורים לשכוח הכל ולהתרכז. אמורים, כמובן, כי בפועל זה לא תמיד קורה. תחשבו על עצמכם כעל שחקני הג'טס במאנדיי נייט - משחק ראשון העונה, בפריים טיים, אחרי מחנה אימונים סוער שכלל אינספור כותרות ותוכנית ריאליטי שערורייתית, מאמן שלא מפסיק לפטפט ולקינוח, חניכת איצטדיון חדש ויקר, כשבשביל מנוי עונתי אד הכבאי צריך למשכן כמה וכמה זרנוקים. אחרי כל זה, מה הפלא שהמשחק הסתיים עם 125 יארדים כוללים בענישה ויציאה מטופשת של דסטין קלר החוצה לפני שהשלים דאון ראשון?

זמן סאנצ'ז

שלוש קבוצות זכו בסופרבול לאחר שפתחו במאזן 2:0: דאלאס של 1993, ניו אינגלנד של 2001 והג'איינטס של 2007. אף קבוצה לא הגיעה לריקוד הגדול לאחר שני הפסדי בית. הריצה המרשימה ביותר הייתה של פילדלפיה ב-2003, שפתחה עם הפסדים בלינקולן פייננשל ועלתה לגמר ה-NFC.

לא קשה להבין את ההיגיון שיש בקושי העצום הזה. בעונה קצרה גם כך, נותרו לך שמונה משחקי חוץ מה-14 שעל הלוח, וכל זאת כשאתה במאזן שלילי. זו מהלומה שכמעט בלתי אפשרי להתגבר עליה. המשמעות היא אחת: הפסד לניו אינגלנד ואפשר כבר כמעט בוודאות להתחיל להתכונן לעונה הבאה.

הג'טס יצטרכו לנצח את היריבה הכי גדולה שלהם ביום ראשון, וההיסטוריה מוכיחה שזו לא תהיה משימה קלה. במשך שמונה שנים לא ניצחו הסילונים בביתם את הפטריוטס, עד שהגיע המשחק בעונה שעברה. דארל ריוויס שיתק את רנדי מוס והסילונים הפכו פיגור לניצחון 9:16, שנתן להם הרבה בוסט וקיבע את ההגנה שלהם בתודעה של שאר קבוצות הליגה.

המשחק של יום ראשון יהיה שונה משתי סיבות עיקריות: טום בריידי ו-ווס וולקר. וולקר לא שיחק במדולנדס אשתקד, בעוד בריידי שרק חזר מפציעה היה מאוד לא מדויק ולא מסונכרן עם ההתקפה שלו. המשחק מול סינסינטי הוכיח ששניהם חזרו לכושר וזו בשורה רעה מאוד לג'טס. בשורה רעה אחרת היא ההגנה של הפטריוטס, ששיתקה לחלוטין את קרסון פאלמר והפכה את המחצית השניה לגארבג' טיים מתמשך, אבל בשלב זה צריך לקחת אותה בערבון מאוד מוגבל, היא עדיין מלאת ליקויים וקוורטרבק טוב יותר מקרסון פאלמר יכול לשים עליה נקודות.

האם מארק סאנצ'ז יותר טוב מפאלמר? לא בשלב הזה, ועדיין, הוא יצטרך להשיג תוצאה טובה יותר. על כתפי הקוורטרבק של הג'טס, יותר מכל שחקן אחר בקבוצה, יש כעת את המשימה הכבדה ביותר. מבחינתו, זהו משחק שיכול להגדיר קריירה שלמה. ניצחון, והביטחון העצמי שלו ושל הקבוצה ינסוק חזרה. הפסד, והוא יתחיל בתהליך ארוך ביותר שבסיומו הוא עלול להיות מתוייג תחת המילה הנוראית ביותר, אחת משתיים: באסט או גימיק.

כן, מותר לפתוח עונה במאזן 2:0, היו שהתאוששו מזה בעבר, היו כאלה שלא. שני אנשים לא יכולים להרשות לעצמם את התענוג הזה: ריאן וסאנצ'ז.

כמה נקודות למחשבה

- המשחק בין אינדיאנפוליס לג'איינטס, מעבר להיותו דביקון מאוס בגלל האחים מאנינג, חייב להיות עצום. רק תחשבו מה יקרה אם בטעות איליי יהיה זה שייצא מנצח.

- בניגוד לאריאל גרייזס, אני חושב שסינסינטי כן צריכה לשנות את ההתקפה שלה בהתאם לטרל אואנס וצ'אד אוצ'וסינקו. כשיש לך שני תופסים בקליבר כזה אתה הולך איתם ובמחצית השנייה בפוקסבורו ראינו את התמורה. בדומה לאריאל גרייזס, גם לי לא נראה שקרסון פאלמר הוא האיש שמתאים להוביל את ההתקפה הזו.

- הנה סטטיסטיקה שלא תמצאו בשום מקום אחר, אבל כאן דווקא כן. קיבלנו אותה מטוקבקיסט אלמוני (תיאלצו לנחש בעצמכם במי מדובר): המשחק בין טמפה ביי לקרוליינה היה הראשון העונה שבו נרשם טאצ'דאון של תופס שזכה בכדור לאחר הסטה באוויר כשהמגן שלו חיפש ערצבים בדשא, ועשה שש נקודות שהובילו לצימוק התוצאה. אכן, פרט ששווה להתעכב עליו. תודה לך ש. עסיס (השם המלא לא שמור באף מקום).

- מעניין יהיה לראות כיצד גרין ביי מסתדרת ללא ריאן גרנט. הפאקרס הם אמנם קבוצת מסירה מובהקת, אבל התמורה של גרנט בשנים האחרונות הייתה עצומה. זה הזמן של ברנדון ג'קסון

- אה, אמרנו קרוליינה? סליחה, ג'ייק דלהום בקליבלנד. שכחנו

- למה לעזאזל ג'ייק דלהום פותח בקליבלנד, או בכלל ב-NFL?

- אין בכל הליגה שחקן מעצבן ומדכא יותר מבוב סנדרס

- האקים ניקס, אתה עוד תשלם על מה שעשית לי השבוע בפנטזי, ובמזומן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully